אימת הרעב

אפריל 27, 2012 מאת:

לא יודעת אם אלה הגנים או העבר הקשה של האומה, אבל יצא שנולדתי עם פחד קמאי ולא מוסבר מרעב. הנה עוד ארוחה טבעונית פשוטה שהצליחה לפוגג אותו בקלות

שימו לב למשתתפת החדשה!

הזיכרון הראשון שלי מפחד הרעב הוא מהנסיעות לחברים של ההורים בקיבוץ, שהם עצמם היו חברים בו לפני שנולדתי. זה היה עוד בימים היפים והתמימים של חדר האוכל המשותף, שהחברים היו אוכלים אך ורק בו ולא החזיקו במקרר יותר מקנקן מים במקרה הטוב. הקטע של בית בלי אוכל נשגב מבינת הילדה הגרגרנית שכבר אז הייתי. לא שאצלנו היה עידן השפע באותם ימים, אבל באופן כללי ולמרבה המזל הטוב – היה אוכל. והנה, במשך סופשבוע שלם, הייתי צריכה להפסיק לאכול בין הארוחות! אני זוכרת את ההמתנה מורטת העצבים לעוגת הגבינה המופתית של דינה שתצא מהמקרר (יכול להיות שדינה עברה בסתר על דין התנועה ואפתה עוגות ביתיות בחשאי?? התעלומה מעולם לא נפתרה). בשאר הזמן ספרתי את הדקות עד לארוחה הבאה בחדר האוכל ומתתי מרעב. נו, אתם מבינים למה אני מתכוונת. רעב של ילדה שיש לה מה לאכול ורגילה לנשנש 24/7, רעב של הרגלים וכמובן לא רעב אמיתי של ילדים שאין להם. אבל בזיכרון הפעוט שלי כבר נחקקה הטראומה התזונתית. שנים אחר כך עוד הסברתי לחבר שלי מהתיכון למה אין שום סיכוי שאעבור לגור איתו בקיבוץ. פשוט כי אני אהיה רעבה. עניין הישרדותי.

היום רוב חדרי האוכל של הקיבוצים כבר הוסבו מזמן לאולמות אירועים או מבני תעשיה וב"חדר" (לקח שנים עד שהשלמתי עם המושג הקיבוצניקי הזה) כבר יש מטבח מאובזר ומקרר מלא. אבל תחושת ההמתנה הנמתחת לארוחה הקיבוצית נשארה לקנן בתוכי. ואולי היא בעצם האשמה שיצאתי כזאת "פרעסרית"? תאורגן תביעה ייצוגית נגד הקיבוץ הארצי לאלתר!

כל הסיפור הזה נועד כדי להסביר שאם יש משהו שהייתי אמורה לחוש אימה נוראית לגביו עם המעבר לטבעונות הוא החשש מלהישאר רעבה. באורח פלא, הפחד המוכר הזה לא חצה את מחשבתי אפילו פעם אחת. זה למרות שאחת הטענות הנפוצות שאני שומעת מאנשים (אחרי "אז מה את אוכלת" המפורסם) זה ש"אוכל טבעוני זה לא משביע". שלא לדבר על משהו שימלא אותך ויהיה גם נגיס כזה ועוד בלי בשר בכלל!

מי שמכיר אותי יודע שאני לא בדיוק חיוורת ושברירית. ובכן, זה בגלל שאני לא רעבה! ולא רק שאני לא רעבה, אני מוצאת את עצמי "מתפוצצת" מאוכל בסוף ארוחה, לא פחות מאשר בימים בהם אכלתי הכל (פרעסרית נשארת פרעסרית). השבוע, כשהגיע יום העצמאות ואנשים אחרים האביסו את עצמם סביב מנגל מעלה עשן, אני סגרתי חלונות ואירחתי עם שתי המנות האלה, שהוגשו יחד עם סלט ערבי קצוץ דק וחומוס ביתי. למותר לציין שבסוף הארוחה בקושי נשמנו.

[showad]

"סינייה" כרובית בטחינה ושמיר
התבנית העגולה היא שהעניקה למנה הזאת את שמה, אבל בזיכרון הקולינארי מדובר במאפה בשר עליו נוצקה טחינה שספגה מכת חום בתנור. ממש מתבקש לבצע את אותו טריק עם כרובית – אפשר לפרק אותה לפרחים אבל יותר כיף לנסות לחתוך אותה לפרוסות עבות. שאר הכמויות והאלתורים – עליכם.

אז התפרעתי קצת עם השמיר, אז מה? יש לי איתו רומן מחודש

 חומרים ל 4-6 סועדים

1 כרובית חתוכה לפרוסות או מפורקת לפרחים
מיץ מ-2 לימונים
קליפה מגורדת מ-1 לימון
3-4 שיני שום פרוסות
1/2 כוס טחינה גולמית איכותית, אפשר ורצוי משומשום מלא
1/2 צרור שמיר, קצוץ
מלח גס אטלנטי
שמן זית

+ מחממים תנור ל-200 מעלות.
+ מניחים את פרוסות הכרובית על תבנית מרופדת בנייר אפייה. יוצקים מיץ מלימון אחד ושמן זית בנדיבות, מפזרים את קליפת הלימון המגורדת ושיני השום הפרוסות וממליחים. הופכים ועוטפים את הפרוסות או הפרחים, כך שיהיו עטופים בשמן ובתיבול מכל הצדדים. מכניסים לתנור ואופים במשך 30-40 דקות, עד שהכרובית מתרככת ומשחימה.
+ מכינים טחינה: מניחים בקערה את הטחינה הגולמית, מיץ מלימון אחד ושמיר קצוץ. מוסיפים מים בהדרגה וטורפים היטב במטרפה, עד שמתקבלת טחינה מעט יותר דלילה מטחינה ל"ניגוב", שניתן לצקת בקלות.
+ מוציאים את הכרובית מהתנור ויוצקים עליה את הטחינה, כך שכל הפרוסות יכוסו, לפחות חלקית. מחזירים לתנור ל 5-10 דקות נוספות, עד שהטחינה מתייבשת מעט ומגישים.

נראה מי יישאר רעב אחרי תבנית כזאת. סינייה כרובית

קדרת ירקות אדומה
טוב, לא באמת אדומה ולא באמת מתכון, אלא שדרוג של מתכונים אחרים שהכנתי בזמן האחרון, בתיבול הכי בסיסי שעושה כבוד לטעם של הירקות. יש כאן שני טוויסטים שאני אוהבת – פלחי סלק נהדרים, שאמנם קצת מכתימים את הירקות הלבנים, אבל טעימים מאין כמותם ומעניקים לכל הסיר טעם מתקתק נפלא; וצנוניות – כן, מה ששמעתם – שפיזרתי בסיר בשלמותן. אם זה הצליח כל כך עם קולרבי, למה שצנונית לא תשנה את פניה אחרי צלייה? הן יצאו רכות, כיפיות ומעט מרירות. הצבע המקסים שלהן דוהה מאד, אגב.

חומרים ל 4-6 סועדים

3 תפוחי אדמה אדומים, קלופים וחתוכים לפלחים
2 סלקים, קלופים וחתוכים לפלחים
2 קולרבי, קלופים וחתוכים לפלחים
1 לפת, קלופה וחתוכה לפלחים
2 גזרים, קלופים וחתוכים גס
6 צנוניות שלמות ושטופות
1 בצל סגול, חתוך לרבעים
4-5 שיני שום שלמות
2 ענפי רוזמרין
מלח גס אטלנטי
שמן זית

+ מחממים תנור ל-200 מעלות.
+ מניחים את כל הירקות בסיר חסין חום בעל מכסה. יוצקים שמן זית בנדיבות ומתבלים במלח גס. מערבבים בעזרת הידיים, כך שכל הירקות ייעטפו בשמן. מניחים מעל את ענפי הרוזמרין ומכסים.
+ מכניסים לתנור וצולים במשך כשעה וחצי, עד שהירקות מתרככים לחלוטין. ניתן לערבב במהלך הצלייה ולוודא שתחתית הסיר לא נחרכת. במידת הצורך ניתן להוסיף מעט מים או יין לבן (אני לא הזדקקתי, נהפוך הוא, הצטברו נוזלים בתחתית הסיר). למראה חתיכי ושחום יותר כדאי להסיר את המכסה כ-20 דקות לפני תום הצלייה.

דהויות אך טעימות. צנוניות צלויות וחברים

ארוחות שף פרטיות על טהרת הצומח עם בני ליפשיץ ואורי שביט

בואו לבקר את הטבעוניות שנהנות יותר גם בפייסבוק

[showad]

Print Friendly, PDF & Email

12 תגובות לפוסט

  1. סיגל הגיב:

    טיול בבלוג שלך עשה אותי רעבה, מה גם שכבר ערב והגיע הזמן לארוחה טובה
    אז פתחתי את המקרר, ומצאתי בו – טופו, פטריות, שום ירוק כתוש, וג'ינג'ר
    תוך 5 דקות היתה לי מנת גורמה שלא תבייש אף מסעדה, טבעונית יפה וטעימה מאוד!
    מהטופו עשיתי פרוסות דקות ריבועיות, וטיגנתי אותן קצת, שישחימו
    לפני שהשחימו מידי, הוספתי את הפטריות
    עוד כמה שניות על האש והוספתי את השום והג'ינגר
    נראה כבר פיצוץ
    לסיום הוספתי מעט רוטב סויה, שימליח ויצבע הכל בחום עדין ומגרה..
    היה לי גם אורז בסמטי מבושל ואותו חיממתי במחבט, אחרי שרוקנתי אותה מהטופו וידידיו
    וזהו
    תוך גג 10 דקות, יצרתי מנה חדשה, טעימה ומשביעה 🙂
    ממש קל להיות טבעוני

  2. אבירם הגיב:

    הכרובית היא רק התירוץ.

  3. רונה הגיב:

    מזה כמה חודשים שהפסקתי עם בשר וחלב ולאחרונה עברתי לטבעונות מלאה. המתכון של הכרובית היה מעולה, עשיר בטעם, ממלא. עשינו בצד גם פירה בטטה וממש לא הצלחנו לסיים את הכל, אז נשאר למחר 🙂 תודה.

  4. מירי בן מלכה הגיב:

    היה בתגובות מתכון של כרובית בטחינה עם עגבניות ושום האם הורדת אותו. הילדים שלי פשוט לא אוהבים שמיר. איפה התגובה ההיא. הלזניה האחרונה שלך היתה הצלחה גדולה אפילו אצל ילדי אוכלי כל . תודה

  5. מירי בן מלכה הגיב:

    איפה התגובה של המתכון ללא השמיר

  6. אירית נקש בלבוס הגיב:

    תודה רבה לך מאוד על כל הידע שיש לך ואת מעבירה זאת אני בדרך! שאופיינית
    לך . את ניפלאה בעיני בזכותך עם רעיונותיך הרבים והמגוונים הצטרפתי גם אני למשפחת הטיבעונים צימחונים .אני גם ללא גלוטן וללא סוכר .מאחלת לך עשיה פוריה בדרכך ושוב תודות וברכות לך מכל הלב .אירית נקש בלבוס

השאר תגובה

בית ספר לבישול טבעוני הראשון בישראל
אתגר 22+
אורי שביט בהרצאה TEDX

מתכוני וידאו

קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש


זכויות יוצרים © 2017 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט

Free WordPress Themes, Free Android Games