מעמידה סירים

גם אני מעמידה סירים! למעלה משמאל: המרק

יש לי רגשות מעורבים לגבי הביטוי "להעמיד סירים" (מכל מיני סיבות, אהמ). אבל בכנות, תמיד קינאתי בבלבוסטות המבוגרות (וממשיכות דרכן הצעירות) שתוך כדי יום עבודה, קיפולי כביסה ונענוע עגלה בבוהן כף רגלן השמאלית, גם מעמידות 3-4 סירים של תבשילים ביתיים שונים. כל אחד מדיף ניחוח יותר מעורר תיאבון מקודמו, והתכולה? מספיקה כדי להשביע את כל המשפחה המורחבת פלאס השכנים.

לאחרונה אני טיפטיפה פחות מקנאה. לא בגלל שחלילה אני יכולה להתהדר בתואר מעמידת הסירים השכונתית, אבל כן, התקדמתי. וכשנחה עלי הרוח, כמו שקרה בסופשבוע הסוער האחרון, רחשו אצלי על הכיריים שלושה סירים שונים. למרבה הצער, מדובר בשביעות רצון עצמית רגעית. אני כמובן מכרסמת לעצמי את הלב על זה שהתנור היה קר ולא הכיל עוד איזו תבנית מרתקת, רצוי עם עוגה תפוחה או לפחות עוגיות. מזג האוויר גם הוא בינתיים הספיק להתהפך, ולפי השמש שבחוץ נראה כאילו הדבר הזה שקורים לו חורף ישראלי מיצה את עצמו במהלך יומיים שלושה גשומים.

אבל אם יש דבר אחד בטוח בחיים (ולא, אני לא מתכוונת למוות) – הרי שמדובר בשובו של הרעב. ועם רעב אני לא מתווכחת. חם בחוץ או קר, הבטחתי לחברים של הטבעוניות בפייסבוק (היי מור, סליחה שלקח קצת זמן) מתכון למרק הטעים-טעים הזה, שחימם אותנו באותו סופשבוע מקפיא עצמות.

כבר התוודיתי כאן על הרומן הסוער שמסרב להירגע, שיש לי לאחרונה עם כרישה. על הטעם החמאתי-אגוזי המתקתק שלה, שנותן לתבשילים קיק סטארט ריחני חלקלק שאף בצל (עימך הסליחה) לא מצליח להעניק. היא גם ידידותית כל כך לתפעול (רק זכרו לחרוץ אותה לאורך ולשטוף היטב בין הגלדים, שלא יישאר גרגיר חול), שאני מוצאת את עצמי שוב ושוב חוזרת הביתה מהירקן עם כמה ענפים יפים, שכבר אמצא מה לעשות איתם. אז הנה, מצאתי.

מרק חומוס, מנגולד וכרישה
הכרישה התחברה הפעם לצרור המנגולד שנאסף יחד איתה והתכרבלה בסיר עם חומוסים רכים (שעלו במקרה הזה מהמקפיא, אבל אתם ממש מוזמנים להשרות ולבשל אותם מראש "כמו שצריך"). לא השתמשתי בציר ירקות (למרות שזה הכי מומלץ), אלא הוספתי למרק שורשים נותני טעם. התוצאה: נוזל צלול ועשיר טעמים, שמזמין כמה כפות של אורז לבן בתחתית הקערה. מי שפחות אוהב את הטוויסט הלימוני, יכול להוסיף את המיץ רק למי שמבקש, ממש לפני ההגשה.

800 גרם חומוס מבושל (אפשר קפוא)
צרור מנגולד שטוף היטב, קצוץ גס
1 ענף כרישה קצוצה (החלק הלבן בלבד)
5 שיני שום קצוצות1 גזר גדול פרוס גס
ראש סלרי קלוף וחתוך גס
צרור קטן גבעולי סלרי (אפשר להשתמש באלה של ה"ראש")
צרור קטן פטרוזיליה
2-3 עלי דפנה
1/2 כפית סוכר חום
מלח, פלפל שחור גרוס טרי
מיץ מחצי לימון
שמן זית

1/2 1 – 2 ליטר מים

יש לכם תרד? יעבוד גם. רק על הכרישה לא כדאי לוותר

 + מחממים שמן זית בסיר רחב ומאדים את הכרישה והשום תוך כדי בחישה כ-5 דקות, עד שהכרישה מתרככת ושקופה. מוסיפים סוכר חום, גזר וקוביות סלרי וממשיכים לטגן כ-5 דקות נוספות, עד שהסלרי משחים מעט.
+ מוסיפים לסיר את החומוסים (אפשר כשהם קפואים) ועלי המנגולד הקצוצים וממשיכים לטגן-לערבב 5 דקות נוספות, עד שהירקות מעמיקים צבע ומתרככים מעט.
+ מוסיפים את עלי הדפנה והמים ומתבלים במלח ובפלפל שחור. מניחים מעל הכל את צרורות הפטרוזיליה והסלרי (אפשר לקשור בחוט כדי להקל על החילוץ שלהם בסיום).
+ מכסים את הסיר, מביאים לרתיחה עדינה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כשעה בבעבוע עדין.  טועמים ומתקנים תיבול. מוסיפים את מיץ הלימון לסיר (או לקערות האישיות) ומגישים.

יעיל כנגד יום חורף קפוא, אבל גם נגד סתם רעב. מרק חומוס, מנגולד וכרישה

עדיין רעבים? בואו לבקר בעמוד הפייסבוק של הטבעוניות שנהנות יותר

עוד מתכונים טעימים

ציר עגבניות

סוף עונת המרקים

חג ומועד ואוכל

פוסט לפסטה ולשום ירוק: מתכון זריז לאמצע השבוע

מרק דלעת, שומר וכרישה

אמרו שכבר חורף

פותחים אביב טבעוני: תבשיל אורז ירוק ויווני

מרק אפונה קל להכנה עם בצל ומיליון ירוקים