סופגניות טבעוניות של דודי שרון
לזכרו של דודי שרון
כמו יותר מדי אנשים, גם אני איבדתי מישהו יקר ב-7 באוקטובר. לא רק אני, גם הבלוג שאתם נמצאים בו עכשיו. את דודי הכרתי קצת אחרי המעבר לטבעונות, כשהבלוג עלה לאוויר וכבר התחיל לצבור תאוצה בקרב הטבעונים (וקוראי YNET). פתאום פנה אלי בחור שלא הכרתי, וסיפר לי שהוא מקדם אתרים, שהפך לאחרונה לטבעוני ורוצה לעזור לאתרים טבעוניים להתקדם ברשת כדי לקדם טבעונות. בחינם. עבודה שהוא מקבל עליה אלפי שקלים בחודש.
מצד אחד מקסים, מצד שני הדעה שלי על קידום אתרים היתה נוראית – עסקי אוויר, מה שנקרא. קשקוש שלא באמת עובד, ועוד נוסף לכל הצרות הוא ירצה להתערב לי בניסוחים ובטקסט – דבר שלא יישמע! אשכרה אמרתי לו לא, אבל דודי, כמו דודי, התעקש. התעקש לעזור לי (ולטבעונות) בהתנדבות! הוא הסביר לי מה הוא עושה, שהוא ממש לא עובד כמו מקדמי אתרים אחרים ששמעתי עליהם, שהכל אצלו מבוסס על תוכן איכותי, על קשרים אמיתיים בין אתרים ולא, הוא לא הולך להתערב לי בתכנים. ברוב טובי הסכמתי לתת לו צ'אנס.
ככה נפתחה מערכת יחסים של 12 שנה, בהם דודי היה שותף מלא לעבודה שלי מאחורי הקלעים – ייעץ, תמך, עזר בכל עניין טכני ולא טכני, וכמובן קידם את הבלוג כמו שרק הוא יודע. דוגמאות? אם חיפשתם "סדנאות בישול" (לא טבעוניות) האתר שלי עלה ראשון, לא פחות. אם חיפשתם מתכונים (לא טבעוניים) האתר עלה בין הראשונים. וככה עוד ועוד ביטויים עתירי חיפושים (ומי שמבין קצת יודע כמה קשה להשיג את זה). אלה היו הימים לפני ה AI (וואו מעניין מה היה אומר על כל זה), גוגל והתוכן היו המלכים ויחד עשינו עבודה מדהימה.
אחר כך היה לנו פרויקט משותף בשם "מתקדמים לטבעונות, ומתקדמים בגוגל" (לא השם הכי קליט) – אני ייעצתי למסעדות בהכנסה של מנות טבעוניות לתפריט והוא עזר להם בקידום בגוגל. הכל בהתנדבות. בזכות העבודה הזו נכנסו מנות טבעוניות לכמה מסעדות, וגם עם מלון הילטון עבדנו – יותר על האוכל פחות על הקידום. עבדנו יחד גם ב"סוגת", אני הייתי מנהלת התוכן והוא קידם את האתר ואחר כך את כל האתרים של הקבוצה, ממש עד ה-7 באוקטובר.
באותו זמן, הבלוג כבר לא היה ממש פעיל, עברתי הרבה דברים ושינויים ורק עכשיו הוא עומד להתניע מחדש, עם סיפורים מעוררי תיאבון מכרתים (יאסאס!). אבל דודי תמיד היה שם בשבילי, אחד האנשים שגם אם לא היינו בקשר רציף או קרוב, אהב אותי מעומק הלב ותמיד תמיד היה שם בשבילי. בבוקר ההוא, אחרי כמה שעות, פנה אלינו בן דוד של בחורה שהיתה במסיבה (יובל ז"ל) – לא נובה, פסאיידק – המסיבה הקטנה שלא הרבה שמעו עליה. הם נסעו לשם יחד, והוא חיפש אותנו כדי לברר אם אנחנו יודעים משהו. מיד צלצלתי אליו והטלפון היה סגור. זה הספיק כדי להבין מיד שמשהו לא בסדר.
לא אלאה אתכם בשבועיים בהם התנדנדו בין תקווה לייאוש, עד שהגולל נסתם. ואיתו נפער בור בלב. כל תזכורת מהאתר, כל תקלה טכנית, כל מייל מחברת האחסון ובכלל, כל הזמן בלי תזכורת מיוחדת – איפה אתה, יא דודי. מה זה השטויות האלה, להיעלם ככה פתאום. ועכשיו, לקראת חנוכה, נזכרתי במתכון לסופגניות שלו שהוא היה כל כך גאה בו – דודי היה חובב בצקים מושבע וגם היה ממש טוב בלהכין אותם.
ומכיוון שהאתר שלו כבר לא באוויר והמתכון כבר לא שם, זו הזדמנות מבחינתי להעלות אותו חזרה לאוויר ולהזכיר לעולם איזה איש נפלא הוא היה. אוהב אדם ובעלי חיים, עם לב ענק, וגם נודניק מעצבן שתמיד ידע יותר טוב מכולם (וזה היה נכון) ואהב אותי כל כך. ואני אותו.
עוד מתכונים טבעוניים ממש שווים לחנוכה
סופגניות טבעוניות טעימות במיוחד של דודי שרון
סופגניות תפוחות ועסיסיות, שאפשר כמובן למלא בכל מילוי שאוהבים. בואו נכין אותן השנה לכבודו.
חומרים ל 15-20 סופגניות:
1 ק"ג קמח לבן
3 כפות שמרים יבשים
1/2 1 כוסות חלב צמחי פושר (דודי השתמש באורז-שקדים)
1/2 כוס סוכר
230 גרם (שני גביעים קטנים) רסק תפוחים ללא תוספת סוכר
1/2 כפית מלח
1 גביע (125 מ"ל) מעדן סויה בטעם וניל
80 גרם חמאה טבעונית בטמפרטורת החדר
שמן לטיגון עמוק
להגשה:
אבקת סוכר
ריבת דובדבנים (או כל מילוי אחר)
+ מעבירים לקערה גדולה 500 גרם קמח ושמרים ומערבבים היטב. מוסיפים את החלב והסוכר, ומערבבים שוב עד שמתקבלת תערובת אחידה.
+ מוסיפים חמאה, רסק תפוחים, מעדן סויה ומלח ומערבבים שוב לתערובת אחידה. מוסיפים את מחצית הקמח הנותרת ומערבבים רק עד שמתקבל בצק אחיד. מכסים במגבת נקייה ומשהים במקום חמים כשעה, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
+ מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח ולשים כ-5 דקות. מרדדים את הבצק במערוך לעובי של כ-1 ס"מ.
+ בעזרת ספל רחב קורצים מהבצק עיגולים ומעבירים אותם לנייר אפייה. מכסים שוב במגבת ומשהים למשך 45 דקות, לתפיחה שנייה.
+ מחממים שמן לטיגון עמוק (ראו טיפ למטה). מעבירים כמה עיגולי בצק לשמן החם, ומטגננים להזהבה משני הצדדים. מוציאים בכף מחוררת ומניחים על נייר סופג. ממשיכים כך עם יתרת העיגולים.
+ באמצעות מזרק, ממלאים כל סופגניה בריבה או בכל מילוי אחר שאוהבים. זורים אבקת סוכר בעזרת מסננת דקה או נפה, וזוללים.
איך יודעים מתי השמן חם במידה הנכונה?
כשהשמן לא מספיק חם – הסופגניות לא יזהיבו ויספגו הרבה שמן. כשהשמן חם מדי – הן יזהיבו מהר מדי והחלק הפנימי לא "יתבשל".
אם אין לכם מדחום ייעודי, הכי פשוט זה להכניס לשמן ידית של כף עץ. כשהשמן חם במידה הנכונה, יצטברו סביבה בועות קטנות וזה הרגע להכניס את הסופגניות. אם הבועות גדולות, סימן שהשמן חם מדי וצריך לתת לו להתקרר מעט לפני שמתחילים. רצוי לבדוק גם בין הסבבים.
אוהבת אותך, דודי.
