החופשה הטבעונית שלי: אוכל, ים ואוזו גם
ארזתי את עצמי, את הבנזוג ואפס ציפיות קולינאריות בדרך לחופשת בטן גב וחזרתי שבעה, שזופה ומרוצה. יאסאס!
עוד טיולים טעימים בעולם ממש כאן
אני יודעת שאין לי זכות להתלונן, אבל תכל'ס – בשנים האחרונות כמעט כל הנסיעות שלי אל מעבר לים היו לצרכי עבודה. מודה, כיף מאד לתור ברחבי ארה"ב מקולג' לקולג', אבל כשמתקתקים 20 הרצאות ו-7 סדנאות ב-25 ימים (כמו שקרה בנסיעה האחרונה), הדבר האחרון שמתחרז עם זה זאת חופשה. בקיצור, מבלי להתבכיין ממש, הרגשתי צורך עז בחופשה אמיתית, כזאת שמבלים בה בעיקר ברביצה, בלי לרוץ אחרי אטרקציות ובלי לקחת איתי את המחשב הנייד. עד כדי כך!
אמנם החלום היה לחזור לתאילנד, אבל בתור ניסוי כלים בשיטת בטן גב בחרנו ביעד קרוב וקליל יותר. הפעם האחרונה והיחידה בה הייתי ביוון היתה אי שם לפני 15 שנה, בסופ"ש הכל כלול מעפן באיזה מלון, כך שמבחינתי מדובר היה ביעד חדש לחלוטין שלא ידעתי עליו כמעט כלום. בעיקר שמעתי שכטבעונית יהיה לי קשה, כי היוונים רחוקים שנות אור מהנושא וכדאי שאתכונן לארוחות שיהיו מורכבות בעיקר מסלט יווני בלי פטה ובמקרה הטוב גם פיצה בלי גבינה. נשמתי עמוק, החלטתי שיהיה בסדר ודאגתי שבדירה שלנו באי (פרטים מלאים בהמשך) יהיה מטבח. אמנם בישול זה לא חלק מחופשת הבטן-גב שפינטזתי עליה, אבל רעב ודאי שלא. וכך, נטולת ציפיות קולינאריות ומלאת ציפיות לרביצה על החוף עם כוס אוזו ביד, ארזתי את עצמי ואת הבנזוג והמראנו לאתונה.
בהמשך – רשימת טיפים למטייל הטבעוני ויש גם מתכון!
אתונה
בשונה מעיר אירופאית רגילה, אתונה איננה עיר אירופאית. כלומר, על הנייר כן, אבל היא מזכירה יותר את תל אביב, ליתר דיוק אלנבי אחד ענק לפני שבאו פועלי הזבל ובלי הבניינים היפים. במילים אחרות, רוב חלקי העיר לא בדיוק מטופחים ויש המון עזובה ובתים וחנויות נטושים, כנראה עדות למצב הכלכלי הלא פשוט שהמקומיים נתונים בו. אל תתפלאו כשתיתקלו בשלטים שאומרים שאם לא נותנים לכם חשבונית אתם לא חייבים לשלם – זו מין דרך מוזרה של השלטונות להילחם בכסף השחור שמנהל שם את החיים של רוב האנשים.
ועדיין, העיר כיפית, שוקקת ומלאת חיים, מזמינה להסתובב ברחובותיה גם בימי הקיץ החמים – הלחות שם פחות מורגשת מבתל אביב ואחרי הצהריים יש סיכוי גדול לבריזה נעימה. אני מאד אהבתי את השיטוט הרגלי בעיר וגם את הקניות – תמצאו כאן סניפים של המותגים המוכרים במחירים סופר ידידותיים (איכשהו תמיד יש סייל) וגם מכמנים תרבותיים כמו חנויות דיסקים ותקליטים מעניינות או שוק פשפשים עם אוצרות. היינו בעיר בסך הכל יומיים ואני יכולה לומר שאחזור אליה בשמחה גם בעתיד.
כיכר מונסטיראקי במרכז העיר. אוצרות בשוק הפשפשים
מבחינת ההיצע הטבעוני אתונה עדיין רחוקה שנות אור מתל אביב אבל אפשר למצוא בה כמה מסעדות טבעוניות או לכל הפחות צמחוניות וידידותיות לטבעונים. מומלץ כרגיל להיעזר במדריך המקוון Happy Cow (יש גם אתר וגם אפליקציה) אבל לא פחות ב Trip Advisor שהיה חברנו הטוב לאורך המסע, בעיקר באי. לא הספקנו לבקר בכל המקומות המומלצים, אבל כן הספקנו להגיע לאחד שכבר לא עומד על תילו ולגלות שאחר (בשם Rosebud שמובטח בו סופלאקי טבעוני, כנראה היחיד ביוון) היה סגור ביום ראשון. במילים אחרות, מומלץ לוודא היטב שהמקומות אכן פעילים ופתוחים בזמן שאתם מתכוונים להגיע אליהם, כאשר ימי ראשון הם בהחלט נקודת תורפה. אל תצפו לחלב סויה בכל בית קפה (אגב, כדאי לבטא Soya בדיוק כמו בעברית ולשאול גם על חלב שקדים באותה הזדמנות) אבל במלון שלנו בעיר הגישו לנו אותו בשמחה.
Taverna Rozalia
שכונת Exarchia (אקסרחיה) היא אחת השכונות המרתקות והעדכניות יותר באתונה, עם הרבה בתי קפה, חנויות דיסקים מחתרתיות, חנויות טבע עם היצע טבעוני מוצלח (לצד בשר אורגני וחלב אתונות, כן כן). השמועות אומרות שבלילה פחות מומלץ להסתובב בה, מכיוון שלצד סצנת ברים מוצלחת פורצות בה לעיתים מהומות, שכוללות התנגשויות של קבוצות אנרכיסטיות מקומיות עם המשטרה, אבל הסיבוב שלנו שם בשעות היום היה רגוע לחלוטין ומומלץ. אספנו לחיקנו לא מעט מוזיקה, שוקולדים טבעוניים שוויצריים מעולים ממש, אגוזים ופירות יבשים על המשקל, חלב סויה שיהיה לנו לשהייה באי (לא שהיה צריך, יש מבחר סביר בסופר) וכשגבר עלינו הרעב נכנסנו לטברנה רוזליה, אחת הותיקות והמומלצות בעיר, בועה של נינוחות איטית שמתחילה בחלל המסעדה רחבת הידיים וזולגת לשולחנות שמוצבים ברחוב.
כמו בהרבה טברנות יווניות מסורתיות שניתקל בהן בהמשך המסע לא כל מלצר כאן מכיר את המילה טבעונות והתפריט לא מציע מנות טבעוניות באופן מכוון, ועדיין תמצאו מה לאכול: מבחר מזטים של ירקות וקטניות, ממולאים (עגבניה ופלפל ממולאים באורז עם עשבי תיבול), Briam – ירקות אפויים בתנור וכמובן סלטים. הכל טעים, טרי ובמחירים סבירים – ארוחה מוגזמת ומשביעה לחלוטין (כי אנחנו לא יכולים להתאפק מלהזמין את כל האופציות הטבעוניות בתפריט) שכוללת לפחות כוס יין או שתיים ומים מוגזים תעלה ברוב הטברנות באזורים המתויירים קצת יותר מ-100 ₪ לזוג (25-35 יורו). לקינוח פינקו אותנו ב"הלווה" (נשמע כמו חלווה) על חשבון הבית – וריאציה מקומית על בסבוסה, עוגת סולת מתוקה וטעימה.
הלווה זה לא חלווה! זה יותר עוגת סולת טעימה ממש
Pure Bliss
מסעדה צמחונית חביבה הנוטה לבריאותנות, כאשר גם השילוט במקום מרמז שמתקיימות בו פעילויות נוספות, המקדמות אורח חיים בריא. בתפריט מסומנות המנות הטבעוניות שאינן רבות, אך כוללות מנות מוצלחות כמו טוסט עם סלט אבוקדו כיפי וסלט קינואה וירקות בגרסה חמה או קרה. גולת הכותרת היא כנראה ההמבורגר הטבעוני (צריך לבקש בלי גבינה) שלצערנו אזל באותו יום – כמובן יום ראשון, מועד בו במסעדות רבות נגמר המלאי בתום סוף שבוע של בילויים ולפני קבלת סחורה חדשה. עוד במקום מבחר שייקים, חלקם טבעוניים, שמוגשים בצנצנות זכוכית גבוהות.
מימין סלט אבוקדו עשיר על טוסט, משמאל סלט קינואה וירקות
Avocado
צמחונית נוספת, המדוברת והידועה בעיר, שיש הנשבעים במזון המשובח שלה. אני יכולה לומר שהמנות הטבעוניות שטעמנו (מסומנות בתפריט) היו נחמדות אבל לא מעבר לכך. עם זאת כיף גדול שיש אופציה מוצלחת למדי להפסקת צהריים טבעונית ממש בלב אזור הקניות השוקק של העיר. כמתבקש משמה, הרבה מהמנות משלבות את הפרי הירוק הנפלא וכך בחרנו בהמבורגר עם אבוקדו שהתגלה כמעין קציצת עדשים חביבה, אורז עם פטריות וגווקאמולי שסבל מטעמי קוקוס עזים ושמנוניות יתר, וסלט קיסר מוצלח.
סלט קיסר וקציצה עם אבוקדו באבוקדו
Five hundred (500) miles away
בר שהוקם על ידי קבוצת פעילים טבעונים כקואופרטיב חברתי בו הם כולם שותפים, הזדמנות להתחכך באוכלוסיית הטבעונים המקומית של אתונה. למרות מה שכתוב ברשת, כבר מזמן לא מגישים כאן חלב פרה והמקום 100% טבעוני. עיקר התפריט מורכב מבירות מעניינות בבקבוק ובחבית, כולן נבדקו ביסודיות ואושרו כטבעוניות. לצידן תפריט אוכל קטן ופשוט למדי, אנחנו הזמנו את ההמבורגר שהכיל קציצה קצת דהויה שעדיין הצליחה לסגור לנו את הפינה. בונוס – אולי תזכו ללטף גור חתולים פצפון שזה עתה ניצל או לדלות מידע על הפעילות הטבעונית המקומית מהמלצר. ויש גם אחלה ראקי!
גלידה ליד האקרופוליס
הליכה תמימה ממוזיאון האקרופוליס לעבר תחנת המטרו הנושאת את אותו השם הפגישה אותנו עם גלידריה קטנה בשם Ice Queen שמגישה מגוון נחמד של גלידות טבעוניות (לא סורבה!) מסומנות בגאווה, שמוגשות לצד וואפל בלגי טבעוני, רוטב נוטלה ואפילו טוסט גבינה טבעונית. חקירה קצרה העלתה שהאמונה המקומית הרווחת (נוצרים אורתודוכסים) כוללת תזונה טבעונית אדוקה בשלוש תקופות שונות של השנה: לקראת חג המולד, במהלך פסחא ובשבועיים שקודמים להולדת מריה (המחצית הראשונה של אוגוסט). בעלי הגלידריה החלו לייצר את המנות הטבעוניות כדי לענות על הצורך הדתי ועל הדרך גילו שהפוטנציאל הכלכלי רחב יותר וכולל תיירים טבעוניים נלהבים כמונו. הידד!
רעבים או לא רעבים – כשרואים שלט על וואפל טבעוני, נכנסים.
קוקטיילים על החוף
לא באמת חוף, יותר חול ים גרגירי שמרצף את הגינה המקסימה של Six D.O.G.S – קומפלקס בילויים והופעות שכולל בין היתר את אחד מברי הקיץ התוססים והכיפיים של אתונה. בקיצור, את העקבים תשאירו בבית. חוץ מלדשדש בחול תוכלו להזמין כאן מגוון מרשים של קוקטיילים מושקעים ממיטב המיקסולוגיה. את גזרת המזון לא בדקנו והסתפקנו בנשנוש נמרץ של פופקורן, שמוגש כאן ברוב הברים על תקן בוטנים. רעיון!
קוניאק, ג'ין, מיץ אננס, תפוז דם וכמובן מטריה.
מלון מומלץ
אנחנו ישנו שני לילות במלון O&B הקטן והמקסים, שממוקם במרחק צעדים משוק הפשפשים והליכה קצרה מהאקרופוליס. מעבר לשירות הנהדר ולחדרים הנקיים והנעימים, הצוות היה קשוב מאד לענייני טבעונות, המטבח החזיק בחלב סויה והגיש בארוחת הבוקר כוסות גדולות של מיץ תפוזים סחוט במקום, מאורע נדיר של ממש. בבוקר האחרון יצאנו מוקדם ומכיוון שפספסנו את ארוחת הבוקר הציעו לנו לקחת אותה לדרך – המאמץ להכין לנו כריכים טבעוניים (אחד היה עם פרוסות קישואים והשני עם ריבה) היה מקסים.
לפקדה – האי שחובר לו יחדיו
לאן?! זו היתה התגובה של רוב האנשים שסיפרתי להם על האי שאנחנו מייעדים לחופשת הבטן-גב שלנו (תודה לענת על ההמלצה!). ואכן, את לפקדה כמעט שלא פוקדים ישראלים (בינתיים) ובשבוע בו חרשנו את האי לאורכו ולרוחבו שמענו עברית בקושי פעם אחת. לעומת זאת שמענו המון הולנדית וגם רוסית, גרמנית, איטלקית וכמובן אנגלית. מדובר באי גדול יחסית (מהנקודה הצפונית ביותר לדרומית ביותר לאורך החוף מפרידה בערך שעת נסיעה) שממוקם באזור הקרוב יותר לאיטליה והוא מחובר ליבשה בגשר, כך שניתן להגיע אליו בנסיעה במכונית ללא צורך במעבורת. מאתונה המסע יארך 5 שעות של דרך לא מלהיבה ובהמלצת מקומיים (אהלן זיו!) הגענו לעיר קרובה יותר בשם יואנינה בטיסה פנימית ומשם נהגנו שעתיים ללפקדה העיר, בירת האי. באי ישנם אזורים מתויירים יחסית לצד כאלה שעדיין נטועים עמוק בשנות ה-80 או אפילו ה-60 של המאה הקודמת, שאינם מאד מפותחים וזה נפלא – בדיוק החומרים שמסייעים לאורחים לרגע להוריד הילוך ולהתמסר לחזרה בזמן. האי יפהפה, משופע בחופים נהדרים משני צידיו – המערבי והמזרחי – ובנופים הרריים עוצרי נשימה, על רקע תזמורת כבירה של מיליוני צרצרים. יעד נהדר לחופשה.
אחד החופים המרהיבים במערב לפקדה
אז מה אוכלים טבעונים ביוון?
גם כאן, כמו בטברנה הראשונה שפגשנו באתונה, לא פונים באופן מיוחד לקהל הטבעוני (אולי, אם בכלל, תמצאו פה ושם סימונים של מנות צמחוניות, כיאה לשנות ה 80) אבל המגוון הטבעוני כיפי, טעים ומבחינתי מספק לחלוטין. הסוד הוא לא לחפש מנות טבעוניות אלא מנות יווניות מסורתיות שהן במקרה גם טבעוניות וכאלה יש כאן בשפע: עלי גפן, ירקות ממולאים, ממרחים ובראשם ממרח האפונה הצהובה המשגע (fava) – מתכון בהמשך, ממרח חצילים, חומוס לא רע וסקורדליה – ממרח שום ותפוחי אדמה, תפוחי אדמה ומגוון ירקות צלויים בתנור עם אורגנו יבש, להיט ממכר שנקרא כאן "שעועית ענקית" – שעועית לימה אפויה בתנור ברוטב עגבניות, פטריות על הגריל או במחבת עם שמן זית ושום, פלפלים ירוקים מטוגנים, חורטה (Horta) – עלים משוננים שמזכירים תרד ונקטפים בהרים, שנחלטים במים ומוגשים עם הרבה לימון, פלחי סלק מבושל מתובלים בשום ושמן זית, שניצל של פרוסות עגבניות טריות ולפעמים הפתעות כמו סלט עדשים או גרגירי חומוס אפויים. במזטים לפעמים יהיו גם חצילים וקישואים מטוגנים וברוב המקומות יציעו צ'יפס וגם פסטה ברוטב עגבניות למי שמתגעגעים וכמובן סלטים של ירקות טריים. לא בכל המקומות יהיה מבחר ענק, אבל תמיד יהיה מגוון שיאפשר לכם לאכול ארוחה טעימה, משביעה ואפילו בריאה אם מתעלמים מכמויות שמן הזית שהיוונים שופכים על האוכל. לצד המזון תוכלו להזמין אוזו או ראקי מקומיים, יין לבן יווני (אל תתאמצו, פשוט תזמינו את יין הבית – לא קרה לי שנפלתי והמחיר! 7 יורו לקנקן ענק של ליטר) או רצינה – יין לבן מקומי מתקתק עם שרף אורנים שמעניק לו טעם ייחודי. יש שנשבעים שהוא משקה האלים, אני חיבבתי אבל חזרתי ליין הקלאסי די מהר. אם זה לא היה ברור עד לכאן, מכל ארוחה שאכלנו בלפקדה יצאנו פשוט מפוצצים ולגמרי מרוצים.
סביר שתעברו ליד היקב המקומי Lefkas Earth לפחות פעם אחת – שווה עצירה קצרה
עוד צריך לציין לטובה את השירות הנפלא שזכינו בו, גם מצד מלצרים שהמילה טבעונות לא אמרה להם כלום וששולחן נטול דגים ופירות ים נראה להם כמו הדבר הביזארי ביותר בעולם – כולם הפגינו חביבות ורצון טוב עם אפס שיפוטיות והתנשאות (בהחלט יש לנו מה ללמוד בנושא הזה) וסייעו לנו לאתר את המנות המתאימות בתפריט. בהרבה מהמקומות פינקו אותנו במנות נוספות בלי שהזמנו אותן (כך התוודענו לראשונה למנת העלים החלוטים הנהדרת) וכיבדו אותנו בקינוח של פירות טריים על חשבון הבית. כיף!
כל זה לא אומר לצערי שהמצב הקולינארי הטבעוני זהה בכל מקום אליו תגיעו ברחבי יוון – זה היה הנסיון האישי שלנו והוא היה לא פחות מנפלא. כן הגענו לטברנה מאד מומלצת בפאתי יואנינה לפני הטיסה חזרה הביתה, וכל מה שהצלחנו לגרד מהתפריט היו כמה מזטים של ירקות מטוגנים להבחיל לצד סלט יווני בלי גבינה. כך שכנראה זה גם תלוי באזור בו אתם מטיילים וגם בהכנה מוקדמת – אני נעזרתי באדיקות ב Trip Advisor שאפשר לי להציץ מראש לפחות בחלק מהתפריטים של הטברנות המקומיות. הנה כמה מהמוצלחות שאכלנו בהן:
Twelve (12) Gods
טברנה ותיקה הממוקמת ממש על מי מפרץ קטן וציורי (אם מתעלמים מסירות הדיג ותצוגת הדגים המתים בכניסה) בעיירה Sivota. המנות הצמחוניות מסומנות.
Seven (7) Islands
טברנה משפחתית, כמו רוב העסקים כאן, שגם לה תפריט טבעוני נחמד ואזור ישיבה ממש על המים, במפרץ של Lygia.
זוללים חורטה על המים עם הרבה לימון. רעננות ירוקה מושלמת
Pardalo Katsiki
שווה להגיע עד לעיירה ההררית Karia כדי ליהנות מתפריט מגוון וקצת יותר ייחודי של מנות טבעוניות אל מול נוף משגע, ואולי גם לתפוס הופעה חיה בכיכר המרכזית.
ואז צץ על השולחן שניצל שעשוי מעגבניות! להיט יווני
המזנון של מלון Cosmos
את תפריט המזנון של המלון הזה גילינו במקרה, כשהתנחלנו באחד החופים היותר כיפיים של האי שנקרא Vasiliki – מפרץ יפהפה של מים רדודים, חול ים רך ורוח אחר צהריים עזה בשם "אריק", שמביאה אליו גולשי רוח מרחבי העולם לתצוגה יומית מרהיבה של מפרשים. כאן מצאנו בתפריט המבורגר טבעוני (יותר שניצל ירקות, אבל מי סופר) ואפילו חלב סויה מוקצף עם קפה קר, מי היה מאמין.
אפשר ללמוד לגלוש
ואפשר לרבוץ על החוף עם המבורגר, סלט ואוזו
To Steki
ברחוב הראשי המרוצף המוביל אל חוף הים החמוד של Agios Nikitas יש כמה טברנות, אנחנו בחרנו להתעלם מתמונת השווארמה שבחוץ ולהיכנס לכאן ולא טעינו – בנות המשפחה הגישו לנו מבחר כיפי של מנות ביתיות, טריות וטעימות.
ארוחה יוונית טבעונית טיפוסית בלפקדה. מי צריך יותר מזה
Batzanakias
ממש מעל החוף האהוב עלינו ממוקמת הטברנה המשפחתית הותיקה הזו, שכולה מרפסת רחבת ידיים הצופה אל נוף המפרץ וההרים. גם כאן מצאנו מגוון נחמד של מנות טבעוניות טריות, המתבססות על תוצרת חקלאית מהשדות הסמוכים וגם יין רצינה בשם Malametina הנחשב לטוב ביותר ביוון. המלצרית המקסימה המליצה למהול אותו במי סודה, מומלץ!
רצינה לרציניים בלבד
איפה ישנים?
יש המון אפשרויות – אנחנו התמקמנו בבניין דירות משופץ במרכז של לפקדה העיר – ברגע הראשון היא נראתה לנו קצת כמו אילת, אבל בסיכומו של דבר היה נחמד להיות בסביבה עם חנויות, ברים ומסעדות בסוף של יום רביצה באחד החופים המרוחקים או בבוקר לפני שיוצאים לדרך ורוצים להצטייד בשייק קפוא של פירות טריים וחטיפים טבעוניים (משייקיה חמודה בשם Crush שמחזיקה, מי היה מאמין, חלב שקדים). בעל הבניין הוא זיו, ישראלי מקומי שיארח אתכם בלבביות ומקצועיות, יטפל בכל בעיה ויענה על כל שאלה. אשתו, טוני, שמתגוררת באי כבר עשור, היא הבעלים של מלון בשם Serenity הממוקם גבוה באזור ההרים – מתאים למי שמחפש אווירה מבודדת יותר ומומלץ ביותר לגיחה של שחיה בבריכה המהפנטת, נשנוש של צ'יפס וסלט והתצפית היפה ביותר בעולם על השקיעה, בתיאום מראש.
תצפית אל השקיעה המושלמת מבריכת המלון
טיפים למטיילים הטבעוניים בלפקדה
- חזקו את שרירי ההדחקה – אמנם קל למצוא כאן אוכל טבעוני טעים אבל המודעות לנושא שואפת לאפס. חברו את זה עם מדינה שתזונתה מבוססת על מזון מן החי ואיים שפרנסתם על דיג ותבינו למה ברוב המקומות תיתקלו בתצוגה של דגים מתים וצילומים של שלל דיג אכזרי. מצד שני, הצעירים שפגשנו ושוחחו איתנו על הנושא היו מאד קשובים – סביר להניח שגם לכאן המגמה תגיע, באיחור אופנתי.
- הכינו מזומן מראש – קשיי הפרנסה מביאים רבים מהעסקים הפרטיים להימנע משימוש בכרטיסי אשראי, מומלץ להיערך בהתאם.
- היזכרו בשיעורי הנהיגה – אם אתם מטיילים ושוכרים רכב, נדיר שתצליחו לשים יד על רכב אוטומטי וכך תמצאו את עצמכם מתמרנים בעיקולים חדים בעליות ובמורדות ההרים, מעבירים הילוך מראשון לשני וחוזר חלילה.
- אל תקשיבו לוייז – כלומר, תקשיבו לו כמעט כל הזמן אבל אל תהססו להטיל בו ספק כשהוא מתעקש שעליכם לפנות לשביל צר ותלול במעלה ההר, שלא מוביל לשום מקום נראה לעין. יש לו נטייה לחפש קיצורי דרך באמצעות שבילי עיזים. המשיכו על דרך הישר, זה בדרך כלל יסתדר.
- היעזרו באפליקציות התיירות – הן מעודכנות כמעט תמיד וההמלצות , ברוב המקרים, מתגלות כאמינות. חיפוש שכולל את המילה vegan יאתר בדרך כלל מסעדות שיש להן יותר אופציות טבעוניות.
- הצטיידו בחלב צמחי – בסופר רגיל בלפקדה מצאנו במקרר כמה סוגים של חלב סויה בטעמים שונים ומדי פעם מוצאים גם חלב שקדים.
- עצרו ביקב Lefkas Earth– הוא קטן וטבעוני ויש בו סיורים קצרים באנגלית וביוונית שמסתיימים בטעימה. מומלץ להצטייד ביין הלבן שלהם.
- אל תטרחו להגיע למוזיאון שמן הזית Fabbrica– אלא אם בא לכם לשמוע כמה מילים על ייצור השמן ובעיקר לרכוש מוצרים שאתם לא צריכים.
- דלגו בין החופים – בלפקדה כמה מהחופים היפים ביותר בעולם, רובם מציעים מיטות שיזוף ושמשיות והם קטנים ונעימים, עם שירותים נקיים ואפס גלים גבוהים.
- תנוחו.
סדנאות בישול טבעוניות עם אורי שביט – לפרטים ולהרשמה לחצו כאן
מתכון של חופשה: ממרח אפונה צהובה יווני – Fava
את המנה הזו טעמנו לראשונה בטברנה בכיכר המרכזית של העיירה לפקדה ומאז לא נפרדו דרכינו – טעמנו אותו בשלל מרקמים (המשתנים לפי כמות המים ומידת הטחינה) וצורות הגשה (עם בצל טרי או מקורמל – איך שאתם מעדיפים) ואפילו הצטיידנו באפונה צהובה מקומית לקחת הביתה. אתם יכולים למצוא אותה גם אצלנו, בשווקים וברשתות הטבע והיא פשוט נהדרת – בניגוד לאחותה הירוקה היא לא דורשת השרייה ומתבשלת למרקם נימוח נהדר בתוך כחצי שעה. אני התמכרתי.
500 גרם אפונה צהובה, שטופה
3 בצלים סגולים, קצוצים גס
4 שיני שום, קצוצות גס
עלי טימין טריים מ-4 גבעולים
1 ליטר מים
1/3 כוס שמן זית
מיץ מ-2 לימונים
מלח, פלפל שחור גרוס
מעט כורכום
להגשה:
1 בצל סגול, חצוי ופרוס דק
שמן זית, צלפים, פטרוזיליה קצוצה
+ מחממים מעט שמן זית בסיר גדול ומטגנים בו 3 בצלים קצוצים, שום וטימין כ-5 דקות, עד שהבצלים מתרככים ומזהיבים מעט. מוסיפים את האפונה ומערבבים.
+ יוצקים לסיר את המים ושמן הזית, מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה. מבשלים כ-30 דקות או עד שהאפונה רכה לגמרי והתערובת מסמיכה. במידת הצורך מוסיפים עוד מעט מים.
+ בינתיים מחממים שמן זית במחבת ומטגנים הבצל הפרוס כ-10 דקות תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד להשחמה.
+ מוסיפים לסיר עם האפונה מיץ לימון ומתבלים במלח, פלפל ומעט כורכום. מערבבים וטוחנים בבלנדר מוט או במעבד מזון עד לקבלת ממרח גס או חלק. טועמים ומתקנים תיבול.
+ מעבירים לצלחות הגשה ומעטרים בבצל מטוגן, צלפים ומעט פטרוזיליה קצוצה. מזלפים שמן זית ומגישים.
על לחם, כתוספת או פשוט ככה, אפילו קר מהמקרר. ממרח אפונה צהובה
תגיות: לפקדה, אפונה צהובה, חופשה, טבעונים בחו"ל, יוון
קטגוריות: פוסט נבחר, טבעונים בתפוצות
תודה על השיתוף והתמונות הנפלאות. ממש עושה חשק לנסוע.