פסטה טוסקנית עם פורצ'יני

הטיסה אל ארץ הטבעונים

אוקטובר 22, 2011 מאת:

עיניים, חיוך, נשמה. שף מיכאל גרטופסקי

מיכאל פתח עלי את העיניים הכחולות-אפורות שלו וחייך. לא חיוך ציני או מתנשא. חיוך אמיתי. חיוך של מישהו עם נשמה טובה ולב רחב. הוא לא אמר כמו הרבה אחרים "זה יעבור לך". או כמו שניסח את זה באלגנטיות קולגה יקר שלי: "את יותר מדי חרמנית על אוכל" (בעניין הזה הוא דווקא צדק).

מיכאל, שהאוכל הטעים והנונשלאנטי שלו החזיר אותי כל כך הרבה פעמים לבר של ה"סושיאל קלאב", לא אמר שום דבר כזה. למרות שהוא ראה במו עיניו, עוד בימים בהם היה הסגן של יונתן רושפלד ב"הרברט סמואל", איך אני מפרקת סטייקים מדממים, מכרסמת שרימפס מקליפתם ושולקת אויסטרים כמעט-חיים כאילו אין מחר. הוא שמר על פרצוף הפוקר המפורסם שלו, ישב איתי על מוחיטו-וודקה-מנדרין מושלם, ורצה ברצינות לדעת מה קרה למבקרת המסעדות וכתבת האוכל הגרגרנית שהוא הכיר. זאת שאוכל הוא אחת התשוקות הגדולות של חייה, ששועטת לטעום כל מנה ולועסת בשקיקה כל חיה חדשה שנכנסת לתפריט, חיה או מתה. מה קרה לה לעזאזל שיום אחד היא נכנסת כרגיל ל"סושיאל" וזורקת לו כבדרך אגב שהיא הפכה להיות טבעונית. הוא ביקש יפה, אז סיפרתי.

***

כמו בכל מלודרמה טובה, גם כאן הסיפור מתחיל מפגישה עם בחור, שלמרבה הזוועה התגלה כטבעוני. מה לי, אוכלת-כל שמתפרנסת מכתיבה על אוכל, ולטבעוני תימהוני שמגדל חתולה עיוורת חולת אפילפסיה ויונה עם רגל עצלה שלא יכולה לעוף? (אמיתי לגמרי).

אבל מ' לא היה באמת תימהוני, אלא בעיקר חמוד וחכם ורגיש. ואני עם החפירות העיתונאיות שלי, הייתי חייבת לנצל את ההזדמנות כדי להבין מה הקטע עם הטבעונות הזאת. צמחונות בסדר, כולם יודעים מה זה. אפילו אני, ברגעים מסוימים, הייתי אומרת על עצמי בצחוק ש"בלב אני צמחונית". למשל כשהייתי מכינה בבית עוף שלם, משפשפת אותו טוב טוב בתבלינים ושמן זית, מכניסה לו פלחי לימון וענפי רוזמרין לטוסיק ומתאמצת לשכוח שאני מחזיקה ביד משהו שפעם היה בחיים (עמכם הסליחה).

אבל טבעונות? מה אתם בעצם כן אוכלים לעזאזל? ומה הקטע הזה עם דבש ועם ביצים? מה בכלל האג'נדה שעומדת מאחורי התזונה המשונה והמעורפלת הזאת? מ' הבין שהוא לא ייצא מהקרציה כל כך בקלות והציע לי לראות את ההרצאה של גארי יורופסקי, אחד הטבעונים האקטיביסטים המובילים בארצות הברית, כזה שנשכב על הגדרות ונכנס לכלא כל יומיים, נו, מהמשוגעים. שעה וקצת של צפייה מרוכזת, מ' הבטיח, ויהיו לי את התשובות לכל השאלות (המנג'סות, הוא בטח הוסיף בלב).

לפני שאתם מתעצבנים, תדעו שהוא ממש לא היה מיסיונר. בכלל, אני לא חושבת שמישהו יכול לגרום לך לאיזה שהוא מהפך בחיים. במקסימום – לדחוף קצת את הדלת, כדי שאם תרצה תוכל להיכנס. מ' אמר שרק אם בא לי, פשוט יש לי יומולדת בדיוק ביום שמפיצים את ההרצאה הזאת ברשת, ושהוא יבין אם לא ארצה לראות. ושלח את הלינק.

הקישור נימנם במייל שלי כמה שבועות, בכלל שכחתי מזה. עד שהגיעה שבת אחת עם קצת זמן פנוי, ופתאום מצאתי את עצמי לוחצת play. נשמתי עמוק ונעצתי עיניים באיש התזזיתי עם המבטא האמריקאי שליהטט במילים מול חבורה של סטודנטים ספקנים. החלטתי שאני יושבת ורואה הכל, מההתחלה ועד הסוף, בלי להסיט את העיניים. יאללה, תביאו לי את האמת לפנים ואני אכרסם אותה בלי להשאיר אפילו את העצמות.

ככה ישבתי שעה ומשהו. כן, היתה שם דמגוגיה (או רטוריקה מתוחכמת, איך שתבחרו לקרוא לזה). כן, היו כמה קטעים מעצבנים או מוגזמים. כן, האיש מקדם על הדרך כמה מוצרים מגעילים, שיש להם טעם של בשר והם עשויים מפלסטיק או משהו. אבל מתחת לכל זה היו שם הרבה עובדות ותמונות והסברים, שכמה שלא פשפשתי בתוך עצמי, לא הצלחתי למצוא להם מענה הולם. לא משהו שלא ידעתי קודם, פשוט סידור מחדש של כל הפרטים הנכונים והמשמעותיים, שעמדתי מולם עכשיו חסרת מילים.

כשההרצאה נגמרה, אמרתי לעצמי רק מילה אחת: "שיט".

התענוגות שלי. אספרגוס טרי משוק הכרמל

לפעמים אנחנו מבינים משהו שהוא כל כך נכון, שאין לנו ממנו דרך חזרה. תקראו לזה הארה, תובנה, חזרה בתשובה, לא משנה. העניין הוא שהרגשתי שאני לא יכולה יותר לעצום עיניים או להרחיק את המחשבות שמפריעות לי להכין בבית עוף שלם. שאני צריכה לבחור בדברים מתוך ידיעה. ואם אין לי סיבות מספיק טובות, אהמ, אולי אני לא צריכה להמשיך לעשות את זה.

"שיט". כי ידעתי באותו רגע שהכל עומד להשתנות. וזה מפחיד. וזה מפחיד במיוחד כשהפרנסה, התשוקה, הזהות שלך נעים סביב אוכל, שברובו עכשיו יהיה מחוץ לתחום.

מצד שני, הבנתי שאין לי ברירה. בהתחלה חשבתי שבשביל להתפרנס אני אוכל בחוץ הכל ורק בבית אהיה טבעונית. אחר כך חשבתי שאולי בחוץ אסתפק בצמחונות. זה לא עבד אפילו לרגע, האצתי מאפס למאה ב-10 שניות ועברתי צד. אפילו להמליץ על מנות שאכלתי רק כמה ימים קודם בשביל המדור האחרון שלי במגזין "על השולחן", בקושי הצלחתי. איך אפשר להמליץ בלב שלם על משהו שאני לא מוכנה יותר לאכול, גם אם עד לפני שנייה חשבתי שזה הדבר הכי טעים בעולם?

ככה התחיל המסע שלי אל ארץ הטבעונים. כמו כל המסעות המשמעותיים, הוא כנראה לא יסתיים לעולם. בבלוג הזה אני אשתף אתכם בחלק מהחוויות המרגשות, המצחיקות והמעצבנות שאני עוברת במסע המאתגר, הטעים והכיפי הזה. יהיה פה המון אוכל טעים, שפים מוכשרים, תמונות מגרות, אלכוהול משובח ומלא מתכונים מעולים. אני הרי מתכוונת להמשיך ליהנות מהחיים כאילו אין מחר, רק בלי האויסטרים.

***

"את ממש מוארת, בייבי בודהה", מיכאל צחק ואני נעצתי בו שתי עיניים חמורות. "עכשיו, אתה מוכן להגיד לי מה אני אוכל לעזאזל?" שאלתי אותו, בזמן שהבר מסביבנו הלך והתמלא. "באמת מה תאכלי?". אפשר היה כמעט לשמוע את גלגלי היצירתיות הקולינארית מסתובבים במרץ בתוך ראשו. החברים שלי הגיעו והתיישבו לידי בזמן שמיכאל רץ למטבח. תוך כמה דקות התחילו לעוף לכיווני צלחות יפהפיות עם חצילים ופלפלים קלויים על טחינה; במיות קטנטנות ומתוקות על עגבניות שרי חריפות; סלט עלים ירוקים, צנוניות וארטישוקים ולבסוף מנה מרהיבה של אטריות פיצ'י טוסקניות עם פטריות פורצ'יני שמנמנות נהדרות. הכל היה צבעוני ויפה וטעים, כמו שמיכאל יודע לבשל. והכל היה טבעוני לגמרי, בלי טיפה אחת של משהו מן החי. כמה מרגש לאכול אוכל כזה שהכינו לך מכל הלב.

החברים שלצידי ריירו מול הצלחות ומיהרו לשלוח אליהן ידיים. "אל תגעו לילדה באוכל!" נשמעה מעלינו גערתו של השף, ומי שהסתכל על הפנים שלי באותו רגע, יכול היה לדעת בדיוק איך נראה האושר בהתגלמותו.

***

פסטה טוסקנית עם פורצ'יני, שום ויין לבן/מיכאל גרטופסקי

מיכאל התאהב בפסטה הזאת בטיול לרומא. זאת פסטה טרייה נהדרת, מהיחידות שמכינים בלי ביצים, כשכל אטרייה מגולגלת ביד. מבשלים אותה זמן ארוך יחסית והיא סופחת אליה את נוזלי הרוטב ומקבלת נפח ומרקם נפלאים. פטריות הפורצ'יני בשרניות, עסיסיות ומתקתקות – השום החרוך והפלפלים מוסיפים להן בעיטה של טעמים חדים וחריפים. תענוג.

אטריות פיצ'י מגלגלים באהבה או לא מגלגלים בכלל

פורצ'יני שמנמנות. הכי קרוב לטרי שיש בארץ, אפשר להזמין למשל ב"ספייסס"

חומרים ל-4 מנות

לבצק:
200 גרם קמח דורום

100 מ"ל מים

קורט מלח

לרוטב:

240 גרם פטריות פורצ'יני קפואות, מופשרות וחתוכות לרבעים (אפשר גם תערובת של פטריות אחרות, כמו שמפיניון, פורטובלו, שימאג'י או מלך היער)

שמן זית

10 שיני שום פרוסות

פלפל צ'ילי אדום טרי פרוס

100 מ"ל (כ-1/3 כוס) יין לבן

1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה, עלים בלבד

מלח, פלפל שחור גרוס טרי

להגשה (לא חובה):

עלי פטרוזיליה קצוצים

פלפל שאטה גרוס או פלפל צ'ילי פרוס

+ מכינים את הבצק: מניחים בקערת לישה או בקערת המערבל את הקמח והמלח. לשים במהירות איטית ומוסיפים את המים בהדרגה, עד לקבלת בצק אחיד, 5-7 דקות. ניתן להוסיף מעט קמח אם הבצק לח מדי. יוצרים כדור, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר למשך 20 דקות.

+ מרתיחים בסיר גדול מים עם מלח לבישול האטריות.

קורצים ומנקנקים

+ קורצים מהבצק כדורונים בקוטר של 2-3 ס"מ (מטבע של 10 שקלים). מגלגלים ל"נקניקים" צרים באורך הרצוי (ברומא הם קצרים, מיכאל אוהב ארוכים כמו ספגטי), בעובי 5-6 מ"מ. מניחים את האטריות על מגש מקומח בקמח דורום ומכסים במגבת. הן תישמרנה כך למשך חצי שעה בערך – אל תמתינו יותר מדי עם הבישול, כי הבצק מתייבש מהר.

משחקים בפלסטלינה. הכי כיף ופשוט

+ חולטים את האטריות במים הרותחים במשך 8 דקות. מעבירים למי קרח לעצירת הבישול ומשמנים במעט שמן זית למניעת הידבקות. עד השלב הזה ניתן להכין מראש ולאחסן את האטריות המבושלות במקרר עד 3 ימים. לפני ההגשה חולטים את האטריות במשך דקה נוספת ומעבירים לרוטב.

גם בסושיאל קלאב מכינים את הפיצ'י לפני שאתם מגיעים

+ מכינים את הרוטב: מחממים שמן זית במחבת גדולה ומזהיבים את פרוסות השום.

אל תנסו להרים להבות כאלה בבית. סתם להקפיץ גם יעבוד

+ מוסיפים את הצ'ילי והפטריות ומקפיצים 2-3 דקות להזהבה. מוסיפים את היין הלבן, מנמיכים את הלהבה ומאדים 2-3 דקות נוספות עד שהיין מתאדה (אם שמרתם את הפסטה במקרר, זה הזמן להכניס אותה שוב למים הרותחים לדקה אחת).

חולטים דקה, מוסיפים לרוטב ונותנים לפיצ'י לשתות אותו עד תום.

מתבלים במלח, פלפל שחור גרוס ופטרוזיליה קצוצה. מוסיפים את הפסטה לרוטב, מערבבים ומניחים לפסטה לספוג את הנוזלים שבמחבת. טועמים, מתקנים תיבול. מעטרים בפטרוזיליה קצוצה, פלפל שאטה גרוס או צ'ילי טרי (לאוהבי החריף) ומגישים.

סתיו על המרפסת. אוכל טבעוני? הכי טעים!

 

Print Friendly

113 תגובות לפוסט

  1. רונן הגיב:

    פוסט מרגש. הרצאה שללא ספק משנה חיים.
    תודה.

    • אורי הגיב:

      תודה לך 🙂

    • בערב פסח לפני קצת יותר מחצי שנה, הציע לי בני הצעיר בן ה17 שאראה איתו סרט קצר על טבעונות. ישבנו הוא, בתי בת ה 22 ואני, וצפינו באותו סרט שהזכרת. במקרר כבר היו דגים ממולאים, כבד קצוץ, עופות למילוי, בשרים לצלייה לקראת הסדר.

      סיימנו לצפות ואמרנו – שיט….מה נעשה מחר בערב, ומה נעשה מהיום ואילך?

      ממשפחה של קרניבורים זוללי אוכל טעים למדי, הפכנו שלושתנו לטבעונים בו ברגע, והותרנו שניים שמסרבים להצטרף (בינתיים….) אני מלאת התלהבות, מאושרת, מרגישה נפלא, וטהורה. ממש חוויה מופלאה. אבל הבישולים מסובכים לי יותר, ובעיקר הרכבי התזונה כדי שנצליח לשמור על הבריאות שלא יהיו לנו חוסרים. מרתק לקרוא כאן אצלך. תודה!

      • אורי הגיב:

        תודה רותי!

      • איילת הגיב:

        גם עלי הסרט הזה השפיע באותה מידה, מאותו רגע אני טבעונית, מעניין אם הוא יודע, הגרי הזה כמה הוא משפיע על אנשים, וזה בטח גם העובדות, שאין אליהן ויכוח. שמחה שאני לא לוקחת חלק בשואה הזו שמתקיימת בעולם הזה ואף אחד לא מדבר אליה..

        • אורי הגיב:

          תבורכי איילת. אני חושבת שהוא יודע וגם יודע שיש לו הרבה מאד השפעה משום מה דווקא בישראל.

      • חנה אורלב הגיב:

        קראתי ברעב מה,את הדברים שלך וזה מה שקרה גם לי,רק לך יש מזל שסחף אותך הבן הקטן שלך, 😮

    • השמש העולה הגיב:

      😆 יש לי מספר שאלות:
      א. אנחנו בני אנוש חלק מהטבע,, המפריד בינינו לבין בעלי החיים זה שלנו דרגת המדבר,האדם יש את ההבנה את הדעת.. השאלה היות ואנחנו חלק מהטבע ובטבע החיה ניזונה מחיות אחרות(כמובן שהיא לעולם לא תהרוג סתם,להבדיל מהאדם גם שיש שפע הוא רוצה עוד..שהיה למחר, שהיה מבחר..)אז אם אנחנו כן נהיה מוסריים ונגיד בצורה אוטופית שכל אחד היה מגדל לעצמו את המוצרים מהחי בלי סבל בלי הורמוני גדילה ובלי אנטיביוטיקה ובקיצור כל השיט.. אז כמו בטבע למה אז זה לא היה בסדר לאכול מן החי(הרי גם החיות עושות זאת)פשוט אצל בעלי החיים זה בהרמוניה ואנחנו האנושות כל כך רחוקים מזה..!
      ב. האם זה בסדר שאני אכפה אל ביתי המאוד צעירה(תינוקת)את אורח חיים צמחוני שלא לדבר אל טיבעוני בגלל שאני בחרתי להיות כזו?האם זה זה לא יכול להזיק ואם זה מצריך ממני לקחת תוספים סינטטים אז מה אני עושה בזה גם זה לא ממש מועיל.

      אני בתקופות ארוכות בחיי זה כל הזמן באה והולך לא לגמרי בשום צד עד הסוף לדוגמה אני לא צורכת מוצרי חלב כמעט למעט חמאה..וכל מיני דברים כאלה אבל זה לא מוחלט לשום צד, אני כאלו חוששת הרבה אבל יש לי גם הרבה ידע והבנה במזון אני גם באה מתחום הקולינריה הרבה שנים,אני כל פעם ראיתי קטעים מההרצאה (לא ראיתי רצוף מההתחלה עד הסוף).
      אז ככה רציתי לשתף כי בתקופה האחרונה אני ממש רוצה לעשות את השינוי אבל כראה חוששת(בעיקר בגלל התינוקת.אני גם מניקה אותה)
      אז ככה אני משתפת אותכם ושמח לשמוע דעות, עצות, ביקורת,.
      תודה תודה 🙂

      • ולנטין הגיב:

        שלום,

        א.
        את צודקת. אנחנו חלק מהטבע. אבל בשביל להבין איפה בדיוק אנחנו מתאימים ואיפה אלוהים הקצה לנו מקום בשרשרת המזון צריך להבין את הדברים הבאים:
        1. גוף האדם מתוכנן לעיכול אוכל מן הצומח ולא מן החי. נקודה. סוף דיון וסוף פסוק. זוהי עובדה מדעית שלא ניתנת להפרכה אבל ניתנת להתעלמות. למה? המבנה האנטומי של מערכת העיכול, העצמות, האינסטינקטים, האנזימים כולם מוכיחים שהאדם שייך לקבוצת תעלי חיים בטבע שאוכלים פירות (כמו קופים). לא אוכלי עשב כמו פרות. זאת בגלל שאין לנו יכולת לפרק תאית ואין שתי קיבות בשביל להעלות גירה לעיכול טוב של העשב. אנחנו גם לא טורפים. למה? אורך מעיים, רמת חומציות בקיבה וכו' להסבר המדעי להסתכל פה:
        האם אנשים מיועדים לאכילת בשר.
        Are Humans Designed To Eat Meat?
        http://www.youtube.com/watch?v=sH-hs2v-UjI

        ב.
        עכשיו כשאת יודעת לאיזה אוכל מתוכנן גוף האדם. מה שאת צריכה לשאול את עצמך זה זה: האם זה בסדר שאני אכפה אל ביתי המאוד צעירה(תינוקת)את אכילת גוויות מהונדסות גנטית בתוספת משובחת של הורמונים ואנטיביוטיקה? אורח חיים שיגרום לה להיות חולה בסופו של דבר ושיפגע בבעלי חיים חפים מפשע ובאקולוגיה של כדור הארץ?

        נראה שכל החששות שלך הן בגלל חוסר ידע. את צריכה יותר לקרוא ולראות דוגמאות של אנשים בארה"ב ובעולם כולו שגידלו את ילדיהם כטבעונים מהיום הראשון והרבה שנים אוכלים טבעוני ובריאים ונראים ב-10 שנים יותר צעירים מחבריהם אוכלי הגוויות.

        לגבי החמאה וההתנדנדות שלך לפה ולפה..את צריכה להחליט. כי אוכל מדי פעם של בשר/חלב דופק את המיקרופלורה של החיידקים הטובים במעיים. כשאוכלים בשר מתרבים החיידקים הרעים שניזונים מגוויות במעיים ופולטים רעלים שנספגים בדם וגורמים למחלות.

        במקרה הזה אין אפור. כמו עם פשע. או לבן או שחור. או עשית או לא עשית. אין באמצע. עם גנבת קצת, אז גנבת! עם הכלת קצת בשר, אז אכלת!

        ולסיום אני אצטט לך פסוק מהחזון האפוקליפטי בברית החדשה שהוא מאוד רלוונטי למקרה שלך…
        ——
        טו יָדַעְתִּי אֶת־מַעֲשֶׂי כִּי א קַר וְא חַם אָתָּה מִי־יִתֵּן
        וְהָיִיתָ קַר אוֹ־חָם׃
        טז אַ יַעַן כִּי נטֶֹה אַתָּה מִשְּׁנֵיהֶם א חַם וְא קַר אָקִיא
        אתְֹ מִפִּי׃
        (חזוֹן יוֹחָנָן, פרג ג).
        ——

        עדיף להחליט על ימין או שמאל מאשר להתנדנד ולהתנגש במעקה ההפרדה שבאמצע.

        😉 מקווה שתעשי את ההחלטה הנכונה…

        • קרן הגיב:

          היי אורי,
          אני מאוד מעריכה אותך על הדרך שבחרת ועל הבלוג הזה, שאין ספק שעוזר להמון אנשים.
          בתור טבעונית, אני ממש ממש לא מסכימה איתך! אין פה שחור או לבן, יש המון אפור – המון אנשים שקשה להם עם המחשבה של להיפרד ממוצרים מהחי לתמיד, לכל החיים, לכל השבוע וכו' (רק בגלל חינוך והרגלים) ולכן פשוט ממשיכים לצרוך כמויות. אם אותם אנשים היו מפחיתים בצורה משמעותית את הצריכה שלהם, אפילו רק בסופ"ש, או מחליטים על "יום ללא מוצרים מהחי" או אפילו נהיים "רק" צמחוניים, זה כבר היה גורם לשינוי משמעותי בעולם וצריך לעודד כל צעד כזה שיכול להיות הצעד הראשון בדרך לטבעונות. חייבים לזכור שלהרבה אנשים זה לא קל, ואסור לגשת אליהם בצורה של הכל או כלום! זה רק גורם לאנשים להתייאש לפני שהתחילו.
          אם כבר ערבבת פה דת, אז רק אציין שהרבה אנשים שחוזרים בתשובה מתחילים בצעדים קטנים – למשל מתחילים מלא לסוע בשבת או מלא לראות טלוויזיה בשבת ולאט לאט מוסיפים עוד ועוד מנהגים.

          חומר למחשבה…
          ושוב תודה על כל מה שאת עושה! העבודה שלך מבורכת מאוד.

          • ענת הגיב:

            זאת לא היתה אורי שכתבה את התגובה הזו, אלא ולנטין

  2. שי הגיב:

    איזה פוסט נפלא!

  3. נ.פ. הגיב:

    נכון לגמרי. גם אותי ההרצאה הזאת שינתה, זה קרה ממש במקרה, כחרדי אני לא נמצא באינטרנט הרבה, אבל פתאופ קפץ לי בפייסבוק מודעה "ההרצאה ששינתה את חיי" הצצתי ונסחפתי, ומאז, איכות חיים אמיתית!

  4. נטלי הגיב:

    ממש נהניתי לקרוא! אני התחלתי לפקוח עיניים בגיל 14 ובאיזשהו שלב אנשים הצליחו לגרום לי להרגיש מגוחכת בהחלטה שלי לבחור בצמחונות, אז נשברתי. קצת לפני גיל שלושים החלטתי שאני חיה בשביל עצמי וחיה "את עצמי" והאוכל לא נפרד מזה. כיף לראות שיש עוד אנשים עם אומץ – אחלה בלוג ואבוא לבקר (:

  5. ורד מאירי הגיב:

    הי אורי.
    לך חיכינו! – למבקרת מסעדות טבעונית – אחת שמבינה באוכל, אוהבת אוכל, אבל לא נהנת לאכול אוכל שמישהו אחר סבל בשבילו.
    המגוון עצום וטעים. פשוט אין מספיק שפים מוכשרים טבעונים שיכולים ליצור מנות חדשות ולעבוד עם חומרים לא שיגרתיים. מסתבר שעולם האוכל של אלו שאינם צימחיים, מאוד מצומצם למרות שהוא כביכול מגוון.
    יותר מזה, מרבית המאכלים שמכילים ביצים למשל, מסתבר שהביצים בהן מיותרות למשל;זה לא מעלה את הטעם של התבשיל / עוגה, אלא רק מוסיף לה כולסרוע.

    מברכת אותך על הדרך החדשה ומצפה לקרוא את הרשמים, המתכונים וההמלצות שלך.

    • אורי הגיב:

      תודה רבה ורד! בעניין הביצים – בבישול יש להן תפקידים מגוונים, לאו דווקא של נותנות טעם. למשל ליצירת נפח או ל"קשירה" של חומרים, לכן צריך למצוא בדרך כלל חומרי גלם אחרים שיתפסו את מקומן. לגבי המגוון – הוא אכן רחב, אבל מצריך קצת מאמץ ושינוי חשיבה, השף לא חייב להיות טבעוני בשביל זה 🙂

      • ורד מאירי הגיב:

        לגבי תפקיד הביצים באוכל – מסכימה – לכן גיליתי שהרבה עוגות שהשתמתי בהן בביצים, לא שינו כלל את טעמן ללא הביצים.
        בשביל ה"הדבקה" אפשר להחליף במגוון אפשרויות מוצלחות.

        לגבי השף – הוא לא חייב להיות טבעוני – אבל רצוי שיהיה – למען החיות:)

        • סיגל הגיב:

          במקום ביצים, להדבקה – אפשר להשתמש בטחינה, רסק תפוחי עץ או בננות.

          • אופיר הגיב:

            תחליף לביצים בפשטידות, קישים (לא בבצק…) וכה – עדשים כתומות מבושלות! עובד פצצה. להשרות שעתיים, לבשל חצי שעה עם כמות כפולה של מים ולהוסיף לתערובת של פשטידה. וגם בריא, מכיל סיבים וכה… בהצלחה:) 😉

      • רינת הגיב:

        תחליף מצויין לביצה במתכון: שתי כפות זרעי פשתן עם מעט מים חמימים לטחון בבלנדר!!! יוצא ממש מתאים לעוגות בחושות! 

        • עינת הגיב:

          קחי בחשבון שחימום זרעי פשתן מעל 40 מעלות, לא רק שאינו מוסיף בריאות לסועד, אלא עשוי להיות מזיק…

  6. רוני הגיב:

    ((:
    איזה כיף שעברת לצד שלנו…
    הלב שלך בטוח נמצא במקום הנכון… ברכותי!
    אין ספק שמעבר להיותך טבעונית עכשיו – היותך מבקרת מסעדות יכול להוות תרומה עצומה עבור בעלי החיים בקרב הקרניבורים.
    תבורכי ותצליחי!

  7. נעם הגיב:

    ברכותיי 🙂 איזה כיף לקרוא את זה

  8. טבעונית הגיב:

    ופטריות לא חיות? אין להן אינטילגנציה? רגש?

    • אורי הגיב:

      שאלה טובה, בהמשך לכתבת הפטריות החושבות המפורסמת.. האם הן סובלות וחשות כאב? נדמה לי שלא, אשמח לשמוע טיעונים שיוכיחו אחרת 🙂

      • אבישלי הגיב:

        הי,
        ירקות ופירות אינן חשים כאב. הסיבות:
        א. אין להם קולטנים של כאב.
        ב. אין להם מערכת של הולכת עצבים כשל האדם, אלא מערכת אחרת איטית הרבה יותר שמבצעת פעולות אחרות שאינן קשורות כלל להובלה עצבית מסוג זה.
        ג. אין להם מח, כלומר אין להם איבר שמתרגם את הזרימה החשמלית מהקולטנים שמלכתחילה לא קיימים, את הזרימה הזו, ככאב.

        לכן, כל שאלה לגבי אם צמחים חשים כאב, התשובה היא שלילי בזנט ומעבר לכך, השאלה נובעת מבורות.
        לא נורא – עכשיו אתם יודעים.
        🙂

  9. טל בוחבוט הגיב:

    פוסט יפייפה! נהנתי מכל שורה ושורה!
    ומצפה לעוד מתכונים טבעוניים! 🙂 בהצלחה!

  10. עומר הגיב:

    נהדר מה שאת עושה. גם אני ראיתי את ההרצאה של גארי ומיד הבנתי את מה שאת מבינה. זוהי האמת שנוגעת בך ומבטלת את כל החששות, הספקות, השקרים והפחד ומובילה אותך בעיניים פקוחות לעשות מעשה למען משהו נעלה יותר, דברים נעשים ברורים, הקארמה והצדק לנגד עיניך. ואז בא השינוי, תחילה בפנים, בהחלטות (הקשות) ובהתנהלות. ואח"כ הידע דורש לצאת החוצה ולהיות מופץ להמונים. רצה הגורל שהידע הזה יתגלגל לידי כתבת מוכשרת ואשת קולינריה כמוך. מי יודע לאן הוא יגיע מכאן.

    הרשי לי לשתף אותך בעוד אמת אחת: הספר "לאכול כדי לחיות" של דר. פורמן
    הוא מהווה השלמה מדעית לצורך להיות טבעוני ומציג את הפן הבריאותי במה שאנחנו אוכלים.

    בהצלחה במסע שלך.
    עומר

  11. דרור הגיב:

    הרב קוק קרא למה שעברת "תשובה עילאה" (תשובה עליונה) – כשפתאום האמת מכה בך בלי שתכננת לעשות שום דבר. אני מכיר את התחושה – מתי קרה כל הסיפור הזה?

    את מכירה את החיבור "חזון הצמחונות והשלום"?

    • אורי הגיב:

      היי דרור, הסיפור מאד טרי, המטרה שלי לנסות ללוות את מה שקורה לי בבלוג כמה שיותר קרוב לזמן אמת. סהכ מדובר על חודשים בודדים. לא מכירה את החיבור, אשמח אם תפנה אותי. ותודה 🙂

      • דרור הגיב:

        אז בכמה מילים, זה הולך ככה:

        האמת היא שכבר אדם הראשון בגן עדן הצטווה לאכול רק מפרי עץ הגן (כמובן חוץ מעץ אחד…), ונאסר עליו לאכול בשר! כלומר, במקור שלנו אנחנו צמחונים, אולי אפילו טבעונים.

        אממה? בני האדם קצת התבלבלו, והגבולות בינם לבין החיות נשחקו, במילים עדינות. בני האדם והחיות התחילו ליצור מערכות יחסים אינטימיות, והמין האנושי השחית את דרכיו (אפילו החיות באו זו על זו).
        ואז בא המבול – הכל נחמק, והתחיל העולם מחדש.
        אבל כעת, לנח ובניו הותר לאכול בשר. אמנם במגבלות מסוימות, כמו למשל לא לאכול אבר מן החי (בשר שנלקח מבעל חיים בעודו בחיים), אבל הפסקנו להיות צמחונים. הסיבה לכך היא שברמה המוסרית הנוכחית של המין האנושי, אנחנו צריכים את הגבולות האלה. וכרגע לאכול חיות זה מה יוצר את ההפרדה הברורה והמובחנת, כדי שלא נתבלבל בסדר ובארגון הנכון שיש בטבע.

        עד כאן – הכל כתוב בתורה (בראשית פרקים א'-י' בערך).

        הרב קוק אומר במאמר שלו, שלעתיד לבוא המין האנושי יתקן את דרכיו, והעולם כולו יהיה מתוקן מבחינה מוסרית ברמה הגבוהה ביותר. ואז, בגאולה השלמה, גם בני האדם ישובו להיות צמחונים, בדיוק כמו אדם הראשון בגן עדן…
        זה כמובן הרבה יותר מורכב מזה, אבל אני ממליץ מאוד לכל הצמחונים/טבעונים ואלה שבדרך לקרוא ולקבל קצת חיזוק רוחני לדרך החדשה.

        שיהיה בהצלחה

        • קלקל הגיב:

          שלום,
          זה לא מדוייק.
          לא כתוב בתורה שעל אדם וחווה נאסר לאכול בשר.
          כתוב שהעצים והצמחים מיועדים לאכילה להם ולבעלי החיים, כתוב שאדם הוא זה שנתן לבעלי החיים את שמותיהם, וכתוב לאחר בריאת העלי החיים "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ…וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ" (בראשית א' כ"ו-כ"ח).
          אם מתעקשים לפרש מכאן חזון צמחונות אפשר גם לפרש ש"רדו בדגת הים ובעוף השמים" במוסן של "לרדות", או "לשלוט" או לעשות מה שרוצים איתם.
          בהחלט ייתכן שהר' קוק בכתביו ראה בצמחונות ערך (הוא הרי גם עסק בקבלה ובהחלט ייתכן שיש בה גם דעות לטובת צמחונות) ואין עם זה שום בעייה אבל לא צריך לעוות את הפסוקים הפשוטים לשם כך.

      • קלקל הגיב:

        אפשר לקרוא כאן את מה שכתב הרב קוק:
        http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

        (ראוי לציין שגם לחבר'ה דתיים לא תמיד קל לקרוא את לשונו המליצית והעמוקה של הרב קוק. בהצלחה)

  12. גידי הגיב:

    לא מבין למה בזבזתי שעתיים מחיי על ההרצאה הזו של גארי, שבקושי חידשה לי משהו. כרגיל עם המון סילופים של העובדות, לעתים עד כדי שקר ממש (או טעות, תלוי איך רוצים להסתכל על זה), והצגה מאד חד צדדית של כל הסיפור. לא חושב שאמליץ לאחרים.

    • אורי הגיב:

      היי גידי. אני מבינה אותך, וכפי שקראת גם אני מצאתי בהרצאה עצמה פגמים. אבל היו בה מספיק אמיתות והיא עוררה בי מספיק מחשבות ושאלות לגבי עצמי והדברים שנכונים או לא נכונים לי בשביל שאתקדם משם הלאה, בכח המחשבה העצמאית והרגשות שהתעוררו בי. זה כמובן אינדיבידואלי לגמרי.

      • עינת הגיב:

        אני לא מצאתי בהרצאה סילופים/טעויות. אודה לפירוט כזה אם יש . חד צדדיות? ברומא היה רומאי . קרניבורים הם חד צדדיים גם כן אז הדרך לדבר איתם היא בשפתם.

  13. דנה הגיב:

    היי אורי,

    ברוכה הבאה למשפחת הטבעונים. אני ובעלי טבעונים כבר כמעט שנה וחצי אחרי הרבה שנות צמחונות ומהרגע שעברנו לטבעונות גיליתי עולם שלם של מתכונים מדהימים (לפני כן ממש לא התעניינתי בבישול, זה אפילו הרגיש לי כמו מטלה).
    רציתי להמליץ לך על שני אתרים עם מתכונים מדהימים שאולי כבר יצא לך להכיר:

    http://veganyumyum.com/ – למרות שהיא כבר לא מתחזקת את הבלוג יש שם ארכיון של מתכונים מעוררי חשק וזאת בעיקר תודות לתצלומים היפיפיים שכותבת הבלוג צילמה בעצמה. בנוסף היא הוציאה ספר מתכונים שגם עליו אני מאוד ממליצה (הספר הראשון שרכשתי)

    http://www.theppk.com/ – ה-שפית הטבעונית האמריקאית (והיהודיה) איסה צ'נדרה מוסקוביץ. גם באתר הזה יש ארכיון מתכונים רחב ובבלוג היא ממשיכה לפרסם מתכונים חדשים כל הזמן. היא הוציאה מספר רב של ספרי מתכונים (יש לי 4 מהם) מאוד מומלצים.

    מאחלת לך הנאה מהמיטבח החדש שאת מגלה ושתמשיכי לשתף אותנו,
    דנה

  14. אילן גור הגיב:

    בהצלחה אורי היקרה

  15. שגיא ג הגיב:

    היי אורי,אהבתי מאוד את הפוסט הנ"ל אבל מעניין אותי מאוד איך תמשיכי להתפרנס בתור מבקרת מסעדות טבעונית? יש מגוון יחסית מצומצם של מסעדות טבעוניות

    • אורי הגיב:

      הי שגיא, תודה 🙂 לשאלתך, מן הסתם דברים יצטרכו להשתנות ואני בוחנת את המשך דרכי תוך כדי תנועה. גם הבלוג הזה הוא חלק מהעניין. לבקר מסעדות כרגיל בודאי לא אוכל, אבל עם כתיבה קולינארית מכל מיני סוגים (שזאת היתה עיקר פרנסתי גם קודם) אני בהחלט ממשיכה גם עכשיו.

  16. עמנואל הגיב:

    כל הכבוד על המעבר. יש ברשת הרבה אתרים באנגלית עם מתכונים טבעוניים. אם את מתעניינת בסרט נוסף לראות (הסרט שגרם לי לההפך לטבעוני) הוא הסרט הזה: http://www.youtube.com/watch?v=ce4DJh-L7Ys יש לו כתוביות בעברית.
    הוא לא מצונזר בכלל.

  17. דנה הגיב:

    איזה בלוג מקסים ומעניין. מבטיחה לקחת רעיונות ומתכונים. מי יודע… אולי תעבירי אותי על ד(ע)תי.
    נשיקות

  18. שולי הגיב:

    מה שמתרוצץ לנגד עיני זה לא (רק) הרטוריקה המופלאה של גארי אלא ובעיקר 4 הדקות הנוראיות של בית המטבחיים. הצרחות והעיניים של החיות המפוחדות מדירים שינה מעיניי. נורא.

    מאז יום חמישי לא כל כך יודעת מה כן לאכול. יודעת בוודאות מה לא. נראה לי שזו יכולת נרכשת נלמדת…

    אוף, איך לא נמנעתי מזה קודם..

    תודה רבה.

    • אורי הגיב:

      ברוכה הבאה שולי! אכן, צדק מי שאמר שאם בתי המטבחיים היו שקופים אף אחד לא היה אוכל בשר.. תבורכי על החלטתך והסתכלי קדימה. לגבי מה לאכול – אני מוצאת את זה די פשוט: פסטות (שמן זית, רטבי עגבניות), דגנים (אוהבת את סדרת 10 הדקות של סוגת, טעימה, מזינה ומהירה לבישול), קטניות מכל הסוגים (יש גם קפואות שאפשר לתקתק, שבושלו מראש), ירקות ופירות כמובן, אגוזים וגרעינים.. דואגים למזווה עם שמן זית, סילאן, רוטב סויה, חלב סויה (אני משתמשת בזה שאין בו סוכר ומלח – יותר טעים וגם מתאים לתבשילים כשרוצים). בקיצור, יש המון אופציות ואני בעצמי רק בתחילת הדרך.. מבטיחה להמשיך לספק מתכונים 🙂 גם בחוץ אפשר להסתדר עם קצת ניג'וס למלצרים, במיוחד במסעדות אסייתיות (רק לוודא שאין במנות רוטב דגים, רוטב צדפות או ביצים). בהצלחה רבה ואשמח לשמוע על חוויותיך!

  19. שולי הגיב:

    כבר כמה ימים לא אוכלת חיות.
    ממוצרים של חיות, נמנעת כמה שיותר ממוצרי חלב כמה כמעט שנתיים.
    מה דעתך לגבי חמאה? יוגורט כבשים? אני מבינה שאריה אבני בספר "שוטי החלב" (לא קראתי) לא פוסל שימוש בחמאה/שומן חלב?

    נשארתי כמעט בלי חלבונים. ממעטת גם בסויה ומוצריה בגלל פיטו- אסטרוגנים והאסוציאציה לסרטן השד (אירוע בעבר הדי קרוב).
    אני אתייעץ לגבי אגוזים למינהם כמקור לחלבון. נראה לי טעים יותר.

    שוב תודה. שימחת אותי.

    • אורי הגיב:

      הי שולי, נפלא לשמוע. בעניין מוצרי חלב כמו חמאה וחלב כבשים – הבעיה שלי היא לא בצריכה שלהם אלא באופן שבו אנו חומסים אותם מבעלי החיים, תוך כדי גרימת כאב וסבל מיותרים, כליאת החיות וגזל של חלבן שנועד ליונקיהן. בעולם אוטופי, ייתכן שהייתי חשה אחרת – כשהכבשה שלי ואני היינו מקיימות יחסי נתינה הדדיים והיא היתה מסרבת לצאת מהחצר הפתוחה ומגישה לי את עטיניה 🙂 מכיוון שהבעיה היא מוסרית והתעשייה הקיימת מאד מאד בעייתית, אני לא בעד. אבל כמובן שכל אחד וכמה שהוא מרחיק לכת, וכמובן שיש תנאים רעים פחות מאלה שבתעשיית החלב המרכזית.
      לגבי מוצרי סויה – הייתי חוקרת את הנושא יותר, הדעות חלוקות ואני יודעת שדווקא טופו נחשב כמפחית סיכוי לסרטן שד. אבל שוב, יש לבדוק.
      לגבי חלבונים ממקורות אחרים, ראי מה מצאתי בספר שנכתב בשנות ה-50 (!), ששווה פוסט בפני עצמו (כשאגיע לזה): "חלבון מן הצומח ישנו בעיקר באגוזים ובזרעי כל התבואות, אבל גם כן כמעט בכל הירקות, בקטניות ובפטריות ומכסה בכל הזנה נבונה את התצרוכת העיקרית של כמות החלבונים הנחוצה. אם, מטעמי בריאות או מסיבות אחרות, החלבון מהחיה נשמט מההזנה, אפשר למלא את מקומו באופן שלם בשוויו על ידי זה מן הצומח. כהוכחה לכך מובאת העובדה שחיות, אשר את בשרן אנו אוכלים, בונים אותו מתזונת צמחים בלבד".
      בהצלחה רבה, גם את שימחת אותי 🙂

      • יעל שמש הגיב:

        בעניין החלבונים, לאחרונה התחלתי להתעניין בנושא, כי אני מכינה את גופי לריצת מרתון במרס 2012. ובכן, המקורות שמספקים לי חלבון הם מוצרי הסויה למיניהם – חלב סויה, טופו, מיסו, טמפה, פולי סויה, אך גם סייטן (עשוי מחלבון חיטה. עשיר מאוד בחלבון), עדשים, קינואה (חלבון מלא וקל לעיכול!). מצאתי גם חטיפי חלבון אורגניים וטבעוניים – 22 גרם לחטיף של ORGANIC FOOD BAR. אבל כל חטיף מכיל 330 קלוריות, כך שעשו את השיקול שלכם בעניין זה. אני התחלתי לצרוך את החטיפים הללו על בסיס יומי, אך מבנה גופי רזה. אני מדגישה שלפני שהתחלתי לרוץ לא עניין אותי משק החלבון בגופי, מאחר שאני מסכימה עם ההנחה שהאדם המערבי, אם אינו עוסק בפעילות גופנית אינטנסיבית, כמו ריצה למרחקים ארוכים, צורך הרבה יותר חלבון ממה שנדרש. בהצלחה!

  20. אריאל שנדר הגיב:

    פוסט מדהים.
    ריגשת מאוד וגם הבאת יופי של מתכון.
    תודה רבה!

  21. עמרי רווח הגיב:

    איזה כיף למצוא את הבלוג שלך!
    חברה שלי ואני הפכנו טבעוניים לפני 4 חודשים, בעקבות ההרצאה כמובן.
    היא ספורטאית מובילה ולכן היה לה חשוב לבדוק שתוצאות הספורט שלה לא יפגעו.
    גוגל מהיר על Vegan Athletes, סגר את החששות ופתח צוהר לתוצאות טובות עוד יותר.

    נעקוב באהבה אחרי הבלוג שלך.
    ימים יפים.

  22. יעל שמש הגיב:

    אורי, קראתי את דבריך בשקיקה ובשמחה. יישר כוח על האומץ לעשות מהפך בחייך. זה לא פשוט, אך אין תגמול גבוה יותר ממצפון נקי. ובוודאי עוד תגלי עולמות חדשים שייפתחו בפניך.
    בהצלחה רבה בהמשך הדרך! את ראויה לכך.
    כאשר הפכתי לטבעונית, לפני 18 שנים, הייתי בתחילה כל הזמן רעבה, כי לא ידעתי מה לאכול. כצמחונית מילדות (גיל 5), התזונה שלי עד אז התבססה על ביצים ומוצרי חלב. היום זה כבר כל-כך פשוט, מבחינתי, אף שאיני בשלנית ואין לי סבלנות להשקיע במטבח.

  23. אלף הגיב:

    הי אורי,

    מעניין מאוד לקרוא את הבלוג שלך.
    הבעיה המוסרית של משק החלב מטרידה אותי מאוד במיוחד שבניגוד לאכילת חיות שם אין ברירה וצריך להרוג את החיות אם רוצים לאכול אותן (כמובן שיש דרכים פחות אכזריות ממשקי הבשר האמריקאיים התעשייתיים – זה באמת אחד משפלי המוסר האנושיים גם כלפי האנשים שאוכלים את הבשר הזה) משק חלב ניתן לקיים בצורה יותר הומאנית.
    בעבר נאלצתי להתנזר שנתיים ממוצרי חלב (הנקתי תינוקת/פעוטה שהיתה אלרגית לחלב מכל החיות – אם כי לא ניסיתי חלב נאקה שמפיקים בנגב…).
    מוסרית הרגשתי אז הרבה יותר טוב עם עצמי אבל לא פיזית וכשיכולתי חזרתי לאכול מוצרי חלב והרגשתי הפיזית השתפרה.
    מאוד חשובה לי הבריאות של המוצרים שאני אוכלת ואצלי בבית למשל כמעט ולא אוכלי אוכלים מתועש (אין דגני בוקר, טבעולים, סלטי חצילים וכו' מוכנים וכדומה) ואני מחוברת למה שהגוף שלי צריך ומבחינתי למשל לאכול אוכל עשיר בפחמימות (גם כשמדובר בדגנים מלאים) לא עושה לי טוב – אני משמינה מהר מאוד ונהיית חסרת אנרגיה.
    כך שכרגע אני מעדיפה את טובתי הפיזית על פני תחושת שלמות אידאולוגית רבה יותר.
    בכל אופן, בהצלחה בדרכך הקולינרית החדשה ואשמח לקרוא עוד.

    אלף

    • אורי הגיב:

      היי אלף, תודה רבה 🙂 מצטערת לשמוע על הניסיון הלא מוצלח שלך, אני באופן אישי מאמינה שעם תזונה מאוזנת והקשבה לגוף אפשר להצליח, אבל אני מניחה שבמצבים מסויימים זה אולי מורכב יותר. תרגישו כולכם טוב!

  24. אורי (כן גם אני...) הגיב:

    אהלן אורי. כל הכבוד!!! ברכות על האומץ לשנות והכי חשוב עם לפעמים את מוצאת את עצמך בסיטואציות של שבירה על תשנאי את עצמך!!!הכל בסדר לא קרה כלום

    בעשרים השנים האחרונות היו לי מספר סשנים ארוכים של טבעונות. ההתמדה לאורך זמן ובכל ההיבטים היא עניין לא פשוט, אולם בכל משבר גופני או נפשי ידעתי שאני יכול לחזור ולתקן באמצעות הקשבה וציות לעקרונות הטבעונות. האמת בתורת ההיגינה הטבעית (כך נקראת הטבעונות בארצות האנגלוסקסיות) ברורה ומאירה כשמש. הסיפור על התפתחותה במאה וחמישים השנים האחרונות הוא מרתק ומציב מול האנושות והממסד הרפואי הקונוונציונלי מראה ללא מורא וללא משוא פנים.
    ההרצאה של יורופסקי מצוינת אולם לפניה, או במקביל אליה ישנם מספר מקורות הנחשבים לספרי יסוד בנושא, חלקם ישנים מאוד וחלקם רק ישנים. לא קל להשיגם בוודאי לא בעברית, אולם המאמץ משתלם.
    1. הרברט שלטון – כמה טוב להיות בריא. ספרון דק יחסית הפורש את המשנה הטבעונית בבבהירות ובדייקנות. כדאי לקבל קצת רקע על האיש ופועלו במספר אתרי אינטרנט שמנציחים אותו ( צר לי – אין לי זמן לצרף לינקים אבל לא בעיה למצוא)
    2. רוברט ג'קסון- תמיד בריא! (יצא לאור גם תחת השם "חיים ללא מחלות" ג'קסון היה רופא ילדים קונוונציונלי אמריקאי שלקראת גיל חמישים בעקבות מצב בריאותי גרוע זנח הרגלי תזונה וחיים ושינה כליל את כ אורחות חייו. הספר נכתב בהיותו בן שמונים בריא כמו שור וצלול להפליא ומלבד הנחיות ברורות והסברים פיזיולוגיים מפורטים גם מספר את סיפורו המופלא של האיש. הספר תורגם על ידי אלעזר ערך ומכיוון שמצאתיו מפורק בחנות יד שנייה לא ברור לי באיזו שנה נכתב (ההקדמה מאת המחבר היא מ 1954) ומהי ההוצאה לאור.
    יצחק בן אורי – תזונת האדם ובריאותו. בן אורי נחשב על ידי רבים כמורה הדרך של הטבעונים בישראל. אני הגעתי אל הטבעונות דרכו. הוא צריך להיות מאוד מבוגר היום לדעתי כבר קרוב ל 90. ספר מעולה מאמצע שנות השמונים, עם ידע עצום ומקיף על תזונה ובריאות וגם מעניין לקרוא אותו היום בפרספקטיב של 25 שנה ולראות כמה האיש הקדים את זמנו וניבא את המהפכה האורגנית המתרחשת עכשיו.
    הרווי ומרילין דיאמונד – "רזה לתמיד" ו"חיי בריאות" הזוג דיאמונד הפכו לטבעונים בשנות השישים ועם השנים הפכו למורי דרך ופיתחו שיטה להורדה במשקל המבוססת על הטבעונות. בספרם הראשון" רזה לתמיד" הכיוון היה יותר מסחרי-אמריקאי ופחות הזכיר את ההגינה הטבעית בשמה. הספר השני מביא את עיקרי הטבעונות בשפה בהירה וקולחת ונותן כבוד גם ל"אבות המייסדים": רלף טילדן, ד"ר גקסון, שלטון, בירכר בנר(שוויצרי)ועוד רבים וטובים.
    מקווה שהייתי לעזר ובהצלחה!

    • אורי הגיב:

      היי אורי, תודה רבה רבה על המידע ועל העידוד!
      אני לא מגיעה לטבעונות מהפן הבריאותי בכלל, אבל טוב לדעת וללמוד עוד ולהעריך את היתרונות שיש לה גם מהבחינה הזאת. ברוך הבא 🙂

  25. אמיר הגיב:

    הי אורי,
    המון תודה על האתר, המתכונים בו מצוינים ואני בטוח שאנסה חלק מהם בשבועות הקרובים.
    כמי שעבר לטבעונות לפני כמה שנים התחושות שאת מתארת מוכרות לי מאד. מדהים לראות עד כמה גדולה ההשפעה של ההרצאה המדוברת של גארי. מספיק לקרוא את התגובות כאן לפוסט ולראות כמה אנשים שינו את חייהם בזכותו. אני מכיר אישית מישהי שעברה לטבעונות בעקבות הצפייה בו.

  26. דנה גל הגיב:

    איזה כיף לקרוא את הבלוג שלך! מרחיב את הלב,מעורר תיאבון,מלא בשמחה!אין הרבה שפים ובשלנים/יות טבעוניים בארץ! איזה יופי שנכנסת ל"נישה" הזו,ושההרצאה מחוללת כזה שינוי חיובי אצלך ואצל רבים וטובים אחרים. ואני דפנטלי איעזר במתכונים שלך 🙂

  27. גיל הגיב:

    מעולה! כל הכבוד לך! תמשיכי כך

  28. אלעד לוי הגיב:

    היי.. בתור אחד שכמויות הבשר שאכלתי בחיי כנראה היו ממוטטות אדם ממוצע לפי כל הדעות, ושעד לא מזמן היה מסתער על סטייקים עסיסיים חרף אזהרות הסביבה לזה שמשקל תינוק בריא קטן ממשקל הסטייק שהזמנתי (שכל הבנות שראו אותי אוכל בטח שונאות אותי שאני לא שמן) אני שמח לקרוא את הבלוג שלך- ולו רק כדי לדעת שיש עוד אנשים כמוני שאכלו וטעמו ממטעמי החיים ללא לאות שיכולים להפוך צד..

    את ההרצאה המדוברת ראיתי לפני שבוע ומאז עוד לא עברתי צד לחלוטין אבל הראש בהחלט עושה צעד משמעותי לעברו, אני ממש לא מאמין במקריות ואני בטוח שהתגלגלותי לכאן מסמלת עוד ציון בדרך לשינוי אמיתי ומהותי בחיי.
    את הסביבה קצת יותר קשה להשתיק או יותר נכון את הרמת הגבה נוכח ההצהרה הלא ברורה שאולי לי מצפון- אני בטוח שאת יודעת על מה אני מדבר ;)ועל דרך סבירה איך לעשות את המעבר אני צריך חיזוק- כי בכל זאת לא כולם- אבל מי שבסביבה הקרובה האוהבת צריך לדעת ולקבל. אין לי מושג איך עושים זאת! לא בלי לעורר התקוממות קטנה- כמו שעוררתי אתמול שרק הרהרתי לכיוון הזה עם חברתי לחיים. שהיא ארגנטינאית- צריך להוסיף ? ועל כן אשמח לשמוע איך התגברת את על הפן הזה בשינוי.

    אני גם מבשל לא מעט כך שאני בטוח שבקרוב אוכל להציג כמה יצירות טבעוניות חדשות שאני בטוח שיצוצו כי גרגרנותי למאכלים טובים לא פסקה.
    שמח ומתרגש על האתר הזה שמצאתי ועל ההזדמנות להתחבר לקהילה כזו. או בקיצור
    תודה 🙂

    • אורי הגיב:

      הי, אלעד, ברוך הבא ותודה רבה על המילים החמות! אשמח לסייע בכל דבר, שלח לי הודעה באמצעות "צרו קשר". בהצלחה רבה בדרך! 🙂

  29. ענת הגיב:

    יופי של כתיבה אורי ! אני צמחונית כבר 5 שנים עם נגיעות של טבעונות מידי כמה חודשים. אף פעם לא ממש הצלחתי להחזיק מעמד. אני מגיעה לזה גם ממקום אידאולוגי אבל גם מהפן הבריאותי. אני חובבת חיות מושבעת ולמרות שאני מאד אוהבת את הטעם של הבשרים למינהם, אני לא מסוגלת לגעת בהם יותר. כשהשכנה עושה צלי או השכן עושה על האש הריר נוזל לי אבל אז אני נזכרת בחיה המסכנה ששחטו אותה באכזריות וזה עובר לי. אני מאד רוצה לעבור לטבעונות. אולי בעזרתך אצליח סוף סוף. הכי יהיה לי קשה לוותר על הקוטג' האהוב עלי וביצים.
    אמשיך לקרוא…אהבתי את הכתיבה הקולחת וההומוריסטית 🙂

    • אורי הגיב:

      היי ענת, תודה רבה על המילים החמות!! הדרך לטבעונות קצרה וקלה יותר לפעמים ממה שנדמה.. ממעט הניסיון שלי, כמובן. בעניין החלב והביצים – מבחינתי התעשיות האלה לא פחות מזעזעות (אפילו יותר, האמת) וגם בזה מספיק לי להיזכר.. תודה תודה רבה 🙂

  30. דינה הגיב:

    אטריות פיצ'י, פטריות פורצ'יני. לו הייתי במקומך באותו הרגע גם אני הייתי מאושרת. געגועיי לטוסקנה.

  31. דני הגיב:

    תודה על הפוסט המרגש והאמיתי אורי – כל הכבוד על הצעד!
    אני טבעוני כבר… שבוע! כן-כן, כל כך מעט זמן, אבל כל כך שלם עם ההחלטה ועם הידיעה שזה לתמיד.

  32. ליאור הגיב:

    איזה אושר למצוא את הבלוג שלך. איזה אושר לראות את כל התגובות פה. גם אני, כמו הרוב כאן, הפכתי טבעונית לפני 3 שבועות בעקבות ההרצאה (וגם אצלי הלינק ישב כמה שבועות טובים עד שהיה לי אומץ לשבת ולראות). כשעושים החלטות כאלה, בנוגע לאוכל, שהוא דבר כל כך חברתי, זה די מפחיד. אותי בכל אופן זה ממש הלחיץ – איך אני אשרוד את זה? אבל גם הבנתי שאין דרך חזרה, נגמרו התירוצים, הם פשוט כבר לא מספיק טובים.
    אז אני הולכת לנבור פה בבלוג, לדלות מתכונים. יאמי….
    ליאור

    • אורי הגיב:

      תודה ליאור, ברוכה הבאה! כיף לשמוע על השינוי ותודה על המילים החמות. בהצלחה בדרך, אנחנו כאן :mrgreen:

  33. בראל בנימין הגיב:

    שלום אורי,
    הסיפור שלך מאוד עניין אותי והיה לי כיף לקרוא אותו.
    אני שמח שמצאתי את האתר שלך, אני בן 15 ולא מזמן ראיתי (כמוך) את ההרצאה המדהימה הזו ובאותו הרגע החלטתי שאני טבעוני. השינוי היה לי מאוד קשה כיוון שמגיל 3 אני צמחוני וכבר התרגלתי לתחליפי בשר מסויימים אך הם מכילים ביצים והיה לי קשה למצוא מתכונים ותחליפים חדשים. אחרי שמצאתי את האתר הזה אני בטוח שיהיה לי, לפחות קצת, יותר קל. תודה 🙂

    • אורי הגיב:

      איזה כיף לשמוע :mrgreen: המון בהצלחה ואתה מוזמן תמיד לשאול ולהתייעץ בכל דבר כאן ובעמוד הפייסבוק.

  34. אלה מורן הגיב:

    הי אורי,
    הפוסט מעולה, בתור טבעונית מתחילה השארת אותי אופטימית (ומקווה שיהיה גם לי מה לאכול בביקורי הבא בסושיאל…מקום שאני מאוד מאוד אוהבת..).
    ממשיכה לקרוא את הפוסטים שלך בכיף,

    אלה.

  35. שירן הגיב:

    אוי איזה כיף… איזה כי למצוא את הבלוג הזה. אני גם בתחילתו של מסע זה. פשוט הרגשתי שאני חייבת את זה. וניסיתי לדחות את זה ולא הלך… מרגישה הזדהות. והבלוג הזה זו זריקת עידוד. אמשיך להתעדכן.

  36. מיכל הגיב:

    הי אורי,
    הפוסט מרענן,כי כל כתבה או פוסט שאני קוראת בנושא טיבעונות הוא תמיד פנאתי או משעמם .אני טיבעונית כבר כמעט 3 שנים,חולת אוכל ,מבשלת כל הזמן,חולת מיסעדות(במיחד חדשות),כל הזמן מחפשת מה חדש בעולם הנפלא הזה של האוכל,וכמובן ,מנויה של "על השולחן"-מכינה את רוב המתכונים שבעיתון באותו חודש.כל כך נפלא ליקרוא על מישהיא,שבאמת כל כך אוהבת אוכל כמוני,תפסה אומץ ועשתה את הצעד בכל זאת!! .אז באמת כל הכבוד!!
    כשאני התחלתי את הדרך הזאת לטיבעונות – קודם כל התחלתי בהדרגה,והמחשבה שעזרה לי הכי הרבה זה ,שכל יום אני מחלטה מחדש ,אף אחד לא אמר שאני חייבת לעשות את זה לעולם,אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה,וכבר 3שנים אני מחליטה כל יום ,שאני רוצה!.אני לא יגיד שזה קל ,בתור קרניבורית לא קטנה לשעבר-יש געגועים,(במיוחד שיושבים במיסעדה טובה וכלם מזמינים כבד אווז).
    לא חסר לי מה לאכל,(אני ויטרתי על כל אוכל מתועש, אין אצלי טופו וכ"ד) יש לי מלא רעיונות למנות מוצלחות ביותר,להפך אני רואה את זה בתור אתגר קולינרי מרטק.
    בהצלחה בדרכך החדשה.
    מיכל

  37. דנה הגיב:

    גם אני ראיתי את ההרצאה ואני שוקלת לעבור צד

    השאלה שלי היא, מה עושים עם העלויות המטורפות של האוכל הבריא?

    מישהו פה יודע איפה ניתן לרכוש מוצרים טבעוניים במחירים שפויים?

    אשמח לתשובה,

    דנה

    • אורי הגיב:

      היי דנה, ברוכה הבאה. לדעתי אוכל בריא ו/או טבעוני (לא תמיד הם זהים, אגב) ממש לא חייב להיות יקר. אם לא קונים מוצרים מיוחדים או תחליפים, בסך הכל מדובר על מוצרים בסיסיים למדי: פירות וירקות, אורז, פסטה, דגנים, קטניות.. שנמצאים בכל סופר והמחירים שלהם לא יוצאי דופן. מכיוון שחסכתי את קניית מוצרי הבשר, העוף, הדגים, החלב והביצים, אני דווקא חוסכת. ויכולה לקנות בכיף גם אגוזים, פירות מיובשים ושמן קוקוס אם אני רוצה. יש מגוון של מוצרים טבעוניים, הרבה יותר ממה שנדמה לנו. יותר יקר אולי להיות בריאותן או לצרוך רק מוצרים אורגניים – אבל זה ממש לא חובה לכל טבעוני. בהצלחה רבה! :mrgreen:

  38. השמש העולה הגיב:

    שאלה לי האם זה בריא לגדל תינוקת אל לטהרת הטבעונות? וגם לי בתור מניקה שרוצה להניק שנתיים. (אם זה יצריך ממני ומהילדה שלי לקחת תוספי מזון אז מה אני עושה בזה גם זה לא בריא ולפעמים כל התוספים הסינטטים אף מזיקים מאוד לגוף(הוכח כבר איזה נזק יכול להיות תוספי ויטמינים סינטטים)
    ושאלה נוספת אם באוטופיה כל אחד היה מגדל לעצמו את המזון מהחי בלי הסבל ועינוי, בלי הורמוני גדילה ואנטיביוטיקה,בלי מוצרים מהונדסים גנטית וכו(בלי כל השיט..)לאכול בשר פעם בשבוע/שבועיים.. האם אז זה היה בסדר?
    הרי בטבע החיות ניזונות מהחי אומנם להבדיל והבדל משמעותי הן לאולם לא תהרוג סתם כך,בטבע אם כבר טרפה חיה שבעה ויעבור אל יד הטורף שוב פעם הטרף היא לעולם לא תהרג אם היא כבר שבעה!אבל אנחנו חיים בעולם של שפע כמויות אדירות,כמות יותר גדולה נזרקת מאשר נצרכת.בטבע זה הרמוני אצל האנושות זה לא(ויש הרבה סיבות לזה כרגע זה לא רלוונטי,אני לא אפרט)אבל כמו שהתחלתי נגיד והינו חיים ככה מגדלים לעצמינו רק מתי שיש תבואה רק מתי שהתרנגולת תניב ביצה(הרי לא כל ביצה מופרת..מה שלא מופרה זה בלי אפרוח וזה כביכול יזרק..) אז זה היה בסדר??
    מאוד רוצה לעבור לצד השני ויש לי המון חששות ולבטים לכאן לכאן..
    תודה לכם אנשים יקרים

    • אורי הגיב:

      שמש בוקר טוב 🙂
      ישנם הורים רבים שמגדלים ילדים ותינוקות טבעוניים, כמובן שזה מצריך תשומת לב גדולה יותר ושמירה על תזונה מאוזנת. ישנה קבוצה נהדרת בפייסבוק ששם הם מתייעצים ומייעצים (הבן שלי כבר גדול ממש אז אני לא שולטת בכל המידע). בקשי להצטרף ותוכלי לשאול שם כל מה שמטריד אותך – אני בטוחה שתקבלי תשובות מעולות. כמובן שניתן להתייעץ גם עם מדריכות תזונה ונטורפתיות טבעוניות (למשל עינת שגיא, נטלי שוינקלשטיין – חפשי את השמות בפייסבוק).
      http://www.facebook.com/groups/veganparents.il/

      לשאלתך לגבי בעלי החיים והטבע – אני חושבת שאין ניצול של בעלי חיים בלי סבל ומה שהיינו צריכים בעבר להישרדותנו, כבר לא נחוץ לנו היום. אם יש אפשרות פשוטה לשרוד ולחיות טוב בלי נצל, להתעלל ולהרוג אחרים – אני חושבת שעלינו לאמץ אותה. ה"אוטופיה" לא באמת רלוונטית, כי כמעט כל המזון מן החי מגיע מתעשיה קשה ונוראה. היתה בדיוק כתבה ב"הארץ" – ממליצה לך מאד לקרוא.
      http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1807145

      בהצלחה בהמשך הדרך – מוזמנת להתייעץ על כל שאלה ומחשבה. אורי

    • נטע-לי הגיב:

      הי שמש,

      רציתי לשתף אותך בהתלבטויות (או אי התלבטויות) שהיו לי מאחר וגם אני מניקה.

      לאורך השנים ראיתי שמעתי וקראתי איזו התעללות עוברות החיות, אבל תודה לגארי ששם את כל המידע על צלחת ו-דינג- זה נתפס כאילו הייתי כל חיי טבעונית.
      במיוחד ובעיקר, אני שואלת את עצמי האם הייתי רוצה להזין את התינוקת שלי במזון שסבל, בבשר של פרה מניקה שלא יכלה (ומאוד רצתה, אנחנו יודעות שהיא רצתה..) להניק את העגל שלה והוא נלקח ממנה, ואחרי שמיצתה את יכולת התנובה שלה נשחטה.
      אז לא , אין מצב!

      לא פרה, לא חזיר, לא תרנגולת ולא מן החי, ובטח לא כל עוד יחס האדם כלפי החיות הוא כזה. מעבר לכך, ופה נפתרה לי ההתלבטות באופן סופי – הוכח כבר שתזונה מן הצומח היא כל מה שאדם צריך.

      מידע נוסף בספר "מחקר סין", בסרט 'סכינים במקום מזלגות' (אפשר למצוא קישור של הסרט באורך מלא באינטרנט), ועוד ועוד.

      שיהיה בהצלחה!

  39. תמר הגיב:

    אחרי 25 שנות צמחונות מטעמים מוסריים גם אני ראיתי את ההרצאה והבנתי שהייתי עיוורת בכל מה שקשור לתעשיית החלב.
    מה שהפריע לי בהרצאה זה הערבוב של הטיעונים – גם מוסרי, גם בריאותי וגם סתם "גועל נפש" ללא הבחנה מסודרת ביניהם.
    האם את רואה נימוקים מעבר לסתם "גועל נפש" בכל מה שקשור לביצים ודבש? הרי "ייצורם" לא ממש כרוך בהתעללות או בניצול כלשהו.
    חוץ מזה תודה על כל המתכונים וההמלצות!

    • אורי הגיב:

      היי תמר, תודה על המילים הטובות 🙂
      לשאלתך, אכן למרבה הצער גם תעשיית הביצים והדבש כרוכה בהתעללות ואפילו מוות של בעלי חיים, רק שכרגיל יש מי שדואג שלא נדע על זה אם לא נחקור.
      לגבי הביצים – המטילות מגיעות ממדגרות בהן לרוב קוטמים להן את המקור ללא הרדמה כדי שלא ינקרו זו את זו. את האפרוחים הזכרים – 4.5 מיליון בשנה בישראל בלבד – פשוט הורגים בחנק או בטחינה בעודם בחיים, כי אין בהם שימוש לא לבשר ולא לביצים. תנאי המחיה נוראיים – בכלובים צפופים, בלי אדמה, בלי אפשרות לנקר ולעשות מה שרגילות. גם בביצי "חופש" התרנגולות מגיעות מאותן מדגרות ממש ותנאי המחיה שלהן לרוב לא כוללים שיטוט באחו להנאתן, אלא לולים פשוט טיפה פחות אכזריים. זה כלא נורא בכל מקרה.
      לגבי דבש – יש הרבה מידע על כך שהכוורות גורמות להפחתה בהאבקה של פרחים (חיונית להמשך קיום החיים על כדור הארץ) וכן לתופעה של היעלמות דבורים. סבל ישיר נגרם לדבורים שמתות במהלך רדיית הדבש, את חלקן מסממים בעשן ולמלכות תולשים את הכנפיים כדי שלא יברחו מהכוורת. הדבש מיועד להאכלת התינוקות ולמזון בימי החורף – אנחנו לוקחים אותו ונותנים לדבורים מי סוכר במקום.
      בקיצור – מעבר לטיעון המוסרי הכללי שאין לכלוא ולגזול את מה שאינו שלנו, בכל המקרים האלה מדובר בסבל ממשי שנגרם על ידינו לבעלי החיים.

  40. שיר הגיב:

    הי אורי!
    שמחה לשמוע על ההסבה ה"מקצועית" שלך(;
    היום פתחתי בלוג טבעוני…
    מוזמנת לקפוץ(:
    http://tastymode.blogspot.co.il/
    ואגב, הכנתי את הפסטה המדוברת…
    יצאה מעולה, אבל התאכזבתי (וכל בני משפחתי…) לגלות כי הכמות מספיקה למנה יפה לאדם אחד…
    ככה שזה היה רק מתאבן…
    ללא ספק אכין את הפסטה שוב, עם הכמויות הנכונות(:

  41. אורי עדן הגיב:

    עוברת שבת כמו שתארת. מתרגשת ושמחה שנפקחו עיני.

  42. הודיה הגיב:

    היי אורי! אני כל כך מזדהה איתך ועם הדרך שעברת.. רק ביום העצמאות שעבר אכלתי סטייקים עסיסיים ישר מהגריל בלי לחשוב פעמיים, והייתי מתענגת על כל דבר שחי… וגם אני לא הייתי מצליחה להבין את הצמחונים והטבעונים ה"סגפניים". אבל, לפני שלושה חודשים ראיתי את ההרצאה של גארי יורופסקי, ולמחרת ראיתי סרט שחושף את ההתאכזרויות וההתעללויות שיש במשחטות, החלטתי שזה לא בשבילי ונהייתי צמחונית. נהייתי טבעונית בערך חודשיים אחרי זה, אחרי שעשיתי קצת מחקר באינטרנט וקראתי את מחקר סין וכל מיני כתבות באנונימוס. גיליתי את הבלוג שלך לפני כמה ימים ומאז אני הספקתי לקרוא ולרייר על כל כך הרבה מאכלים שהרבה יותר מגרים אותי עכשיו מאשר סטייק של יום העצמאות! אני ממש מעריצה אותך על המעבר שלך, ואני חושבת שיש הרבה אוכלי בשר שצריכים לקרוא ולהסתכל על תמונות, ולהבין שאני לא כזאת מסכנה ורעבה. (כשאני שואלת על מנות טבעוניות במסעדות לפעמים דופקים לי כאלה פרצופי רחמים.) אז תודה רבה לך ויישר כח!!! 🙂

    • אורי הגיב:

      איזה כיף לשמוע הודיה!! תודה רבה על המילים הטובות ובהצלחה בדרך החדשה, אני בטוחה שתהני יותר 😉

  43. מיכלי הגיב:

    היי אורי
    נהנתי לקרוא את מה שכתבת. אני צמחונית מגיל 11 וטבעונית מאז 2007
    אז התוודאתי למידע על ביצים, חלב ודבש (בפורום טבעונים של נענע 10 שכבר לא קיים לצערי, אבל יש פורומים אחרים – בתפוז לדוגמא).
    תודה על הנכונות שלך לעזור למי שצריך.
    בטוחה שתמצאי מלא מתכונים טעימים – כי יש.
    בהצלחה בהמשך

  44. סיון הגיב:

    זה היה מרגש, מעניין ונכון.
    לפני שנה בדיוק ראיתי את הסרטון והפכתי לצמחונית.
    יש שיגידו שזה "לא מספיק", אבל כרגע זה הצעד הראשון והמשמעותי שלי במסע הזה..
    תודה על האתר, מתכונים והשיתוף 🙂

  45. ליהי הגיב:

    היי אורי
    הבלוג שלך נהדר ומלא בהשראה
    אני ליהי ואני מדריכת בישול טבעוני(מורה פרטית לבישול אם תרצי:))
    בתור טבעונית שטרם ראתה את ההרצאה של גרי אני מאוד חוששת
    אולי מישהוא כאן יכול לעשות לי הכנה עד כמה התמונות קשות? לא בטוחה שהנפש שלי תעמוד בזה,ועד כמה הגרסה המצונזרת באמת מצונזרת?
    תמשיכי בעבודת הקודש הנפלאה שלך
    תודה
    ליהי

    • אורי הגיב:

      היי ליהי, המצונזרת באמת מצונזרת, בכל מקרה התמונות הקשות אורכות דקות בודדות מתוך ההרצאה וניתן לדלג עליהן בקלות. ממליצה בחום לצפות. ותודה על המילים הטובות 🙂

  46. מוי הגיב:

    הי אורי, מה נשמע!

    נפגשנו בכנס טד-אקס… סיפרתי לך על הנסיון שהיה לי לפני כמה חודשים שניסיתי להוריד בכמויות הבשר ושלא כל כך הצלחתי…
    אני חושב על העניין הזה כבר הרבה זמן, אבל עם הרבה חוסר החלטיות שהביאה אותי לעשות פעולה מהוססת ולא מכל הלב…

    טוב, אני רוצה להגיד לך שההרצאה המעולה שלך והשיחה שהייתה שלו אחריה הם אלו שהכריעו את הכף סוף סוף, וגרמו לי להבין שלהיות סביבתי ואוהב טבע בנשמה ולאכול מוצרים מבעלי חיים זו הסתירה הכי גדולה שיכולה להיות… לכן החלטתי לא להסס יותר ולהפוך לטבעוני… אז קודם כל תודה ענקית על זה שעזרתי לי לפתוח את הדלת לעולם הזה!!!
    את עושה עבודה מדהימה ומחחמת את הלב!

    זהו, רק נשאר לי להתחיל להסתכל על המתכונים באתר ולספר למשפחה שלי… לספר דבר כזה למשפחה מקסיקנית לא יכול לעבור בלי שליפת אקדחים… חחח 😀

    מצד שני אי אפשר להמשיך להתכחש לאמת… אז שוב תודה, ההאצאה הייתה מרתקת..

    מוי

השאר תגובה

איפור טבעוני של שרומבה
שוקולד טבעוני של כרמית
בית ספר לבישול טבעוני הראשון בישראל
אתגר 22+
אורי שביט בהרצאה TEDX

מתכוני וידאו

קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש


זכויות יוצרים © 2017 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט

Free WordPress Themes, Free Android Games