לעוף עד למקסיקו
אני מתה על אוכל מקסיקני חושני, צבעוני ו.. טבעוני. כן, יש חיה כזאת!
פעם היתה מסעדה ברחוב הירקון שקראו לה "קקטוס". היא היתה פחות או יותר המסעדה המקסיקנית היחידה בישראל באותם ימים, ואם אני לא זוכרת שום דבר ממה שאכלתי שם, כנראה שזה היה לא רע. אפילו חזרנו לשם כמה פעמים. השנים עברו, לדעתי כבר למעלה מעשור ש"קקטוס" סגורה, אבל איכשהו בדרך, למרות שאף פעם לא הייתי בארץ המוצא, אוכל מקסיקני הפך להיות אחד המטבחים האהובים עלי. נפשי יוצאת אל המנות החושניות והצבעוניות, בעלות הטעמים העזים והייחודיים, עם משתתפים אהובים במיוחד כמו אבוקדו, כוסברה ותירס, ובת לוויה מושלמת בשם טקילה. רק שבישראל, גם היום, אין יותר מדי איפה לאכול מהאוכל הזה וגם מה שכבר יש, רחוק מאד מהטעמים המקוריים (או לפחות מאיך שאני מדמיינת אותם).
שתי נקודות אור מקסיקניות הגיחו לחיי מאז שנסגרה אותה "קקטוס" מיתולוגית שבדמיוני. אחת היא חברתי האהובה אירית, שהיא בכלל ממוצא ארגנטינאי ויש לה מבטא חבוי מתוק ומדבק ואותו טעם באוכל בדיוק כמו שלי. אבא של אירית התחתן בשנית עם טרי, מאושיות הקהילה היהודית במקסיקו סיטי, וחי איתה שם כבר המון שנים. באחד הביקורים המשותפים שלהם בארץ, טרי הכינה ארוחה מקסיקנית לאירית ולכמה מחברותיה בנות המזל. היו שם למשל צ'ילאקילס – טורטיות מטוגנות ומבושלות בסלסה ורדה (סלסת עגבניות ירוקות) עם שמנת חמוצה, כוסברה ומחית שעועית שחורה. וגם עוף במולה – תבשיל של נתחוני עוף נימוחים ברוטב שוקולד חריף ומופלא. אתם יודעים, מתכונים שהיא מתקתקת בבית על בסיס יומי, ואני לא ידעתי איך להודות על כל השפע הטעים והחריף הזה שנפל לחיכי.
מגדלור מקסיקני נוסף בחיי הוא בר הטקילה המתוק "מסקל", שעבר לאחרונה כתובת (2 מטר שמאלה ברחוב ויטל 2 בפלורנטין). גיליתי אותו חודשים אחדים אחרי שנפתח, כשעוד היה בר שכונתי קטנטן וחמים, שסיפק לצד מבחר נאה של המשקה הלאומי, מנות מקסיקניות פשוטות ומקסימות (כמו.. עוף במולה). המקום הזה הפך מבחינתי לאפשרות כמעט יחידה לחוות טעמים ואווירה מארץ קסומה ורחוקה, שהתאהבתי בה מבלי להכיר אותה בכלל. וזה פחות או יותר הכל.
עם היצע כל כך דל, לכו תחפשו עכשיו מנות מקסיקניות טבעוניות (האמת, עוד לא הצלחתי לברר את הסוגיה של מסקל עד הסוף, כי היו שם מנות טופו לאיזה דקה וחצי ועכשיו כנראה שכבר לא. מבטיחה לעדכן ברגע שזיו הבעלים יחזור מחו"ל**). מצד שני, למה לא? אמרנו אבוקדו, כוסברה, קמח תירס, שעועית, עגבניות.. וכמובן, מלא פלפלים חריפים. יש עם מה לעבוד. השבת הקרה והגשומה האחרונה היתה בדיוק הרגע שאני ושקית השעועית האדומה חיכינו לו, כדי להכין תבשיל מקסיקני מנחם ועוקצני, ולדמיין שאנחנו עפות יחד עם אביב גפן על כנפי הצ'ילי, כמעט עד למקסיקו. אני מתה על השיר הזה. אגב, עוד לא ניסיתי ואני צריכה לבדוק אם הרוטב טבעוני, אבל יש לי תחושה שטופו במולה זה להיט.
** זיו מ"מסקל" חזר מחו"ל והרי העדכון: אכן מנות הטופו כבר לא בתפריט, אבל כל מי שיש לו קרייב לאוכל מקסיקני יכול להזמין את המנות הטבעוניות מהתפריט, כמו טאקוס מטורטיות מקמח תירס (שמכינים במקום) במילוי ירקות מוקפצים או פחיטאס צמחוני להרכבה עצמית, סלט קקטוס (יציאה!) עם ירקות ועדשים שחורות ואפילו קינוח (בעונה) של מנגו בצ'ילי ולימון. מנות צמחוניות אחרות שיש בהן גבינה ושמנת (כמו טוסטאדאס, צ'ימיצ'נגה ואנצ'לדס ורדה) אפשר לבקש בלי. מגניב!
שעועית מקסיקנית אדומה בעגבניות
בזמנו התפרסם איפשהו במגזין "על השולחן" מתכון שנקרא "צ'ילי נון קארנה" (יענו "בלי בשר"), עם שבבי סויה או טופו מגורד שהחליפו את הבשר הטחון המסורתי. אני החלטתי להסתפק בבסיס הטבעי – לטעמי שעועית ועגבניות זה לגמרי מספיק. אפשר להשרות ולבשל שעועית יבשה, להשתמש בשעועית קפואה מבושלת או בשעועית מקופסא (כדאי לשטוף). החריפות תלויה בידכם הקלה על הצ'ילי וכדאי להכין את הכמות כולה – התבשיל רק משתבח אחרי לילה במקרר. לכבוד רוטב המולה המפורסם והאהוב, הוספתי 2 שורות שוקולד מריר קצוץ דק, שמעניק טוויסט, צבע ועומק לטעמים החריפים. מגישים עם אורז לבן וגוואקמולי צונן ליד.
חומרים ל 6-8 מנות
800 גרם שעועית אדומה מבושלת (אפשר קפואה או מקופסא)
800 גרם (קופסא גדולה) עגבניות מרוסקות
1 בצל קצוץ דק
2-3 שיני שום קצוצות
1-1/2 פלפל צ'ילי (או פלפל אדום חריף אחר) מנוקה מגרעינים וקצוץ (אפשר להשתמש ב 1/2-1 כפית רוטב טבסקו אם אין)
2-3 כפות רסק עגבניות
1 כפית סוכר חום
1 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/2-1 כוס מים
מלח
שמן זית
1-2 "שורות" (15-30 גרם) שוקולד מריר פרווה 60%, קצוצות (לא חובה)
להגשה:
1/2 צרור כוסברה קצוצה
+ מחממים בסיר גדול מעט שמן זית ומוסיפים בצל, שום ופלפל חריף או טבסקו. מאדים 2-3 דקות תוך כדי ערבוב (זהירות שלא יישרף) עד שהירקות מתרככים מעט ומעלים ניחוח. מוסיפים רסק עגבניות וסוכר חום ומערבבים היטב. מוסיפים את העגבניות המרוסקות ומתבלים בפפריקה חריפה ומתוקה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-5 דקות עד שהתבשיל מבעבע קלות והתערובת מתאחדת.
+ מוסיפים את השעועית המבושלת ומים לפי הצורך, כך שהתערובת לא תהיה סמיכה מדי ולא תיחרך בתחתית הסיר. מערבבים מדי פעם וממשיכים לבשל כ-30 דקות על להבה נמוכה, עד שהשעועית רכה לחלוטין וספוגה בטעמי התבשיל. מוסיפים מעט מים לפי הצורך.
+ ממליחים, טועמים ומתקנים תיבול. מי שרוצה מוסיף בשלב זה את השוקולד המריר ומערבב היטב. מגישים על גבי אורז לבן ומעטרים בכוסברה טרייה קצוצה.
תגיות: עגבניות, מקסיקני, מקסיקו, שעועית, גווקאמולי, אבוקדו, מנות עיקריות, צ'ילי קון קארנה, צ'ילי, פלפלים, מסקל, טקילה, רוטב מולה, כוסברה, שוקולד מריר
קטגוריות: פוסט נבחר, מהיר וטבעוני
מדי פעם בחיי עלו לי חלומות מתוך תשוקה. אחרי שאכלתי לראשונה בחיי בוריטו (טבעוני כמובן) ב MISSION בסן פרנציסקו, ידעתי: יום אחד אפתח נאצ'ריה (כך קוראים למסעדות הג'אנק פוד ההיספאני) בישראל!
החלום כמובן נגנז כמו כל האחרים – מה לי ולמסעדה? ועוד נישתית שכזאת. ומכל סיורי במיעוט המסעדות המקסיקניות (קולומבוס, והיתה עוד אחת ב"כנפי נשרים" בתל אביב), מכרו בוריטו קטן, מסכן, שיכול לשמש לכל היותר מנת צד לניחומים. ללא אהבה, ללא הערכה וללא כבוד למנה או לסועדים. והמחיר? בארץ בוריטו עלוב שכזה עלה פי 1.5 ויותר מהמנה בארה"ב (וזה מבלי להתחשב ששם זה נחשב אולי רבע מהמחיר כאן ביחס לשכר הממוצע).
אחרי חפירה שכזאת, אני רוצה להודות לאורי קודם על העלאת הערגונות, ופתיחת הדלת למטבח המקסיקני הטבעוני. שנית, אורי – אם יש לך הזמן – תעשי לנו בוריטו!
באשר עסקינן בחשקים ובמזונות – כיף גדול לעורר כאלה ערגונות. מזה זמן שאני מייחלת להתפתחות המטבח המקסיקני בישראל, אולי גם זה פתאום יבוא דרך הטבעונות. עכשווי, טעים טעים וממש מתבקש. כמו בוריטו.
אוכל מקסיקני הוא האוכל האהוב עלי מכל!
ואני לא מצליח להבין איך מטבח שכל כך דומה למטבח הים תיכוני לא מיוצג בארץ כמעט בכלל? יש בו הרי את כל המרכיבים שצריך בשביל להיות להיט
אחד הדברים האהובים עלי זה ארוחות של ראפים (מיני בוריטו). אפשר להיות יצירתי ולהכניס לראפ כל מה שיש בבית. מרכיבים שמבטיחים הצלחה הם לפחות משהו אחד חם, עלים ירוקים וממרח מעניין
אסף, אני איתך 🙂 אוף אני רעבה
בעקבות הפוסט הזה פתחנו את הנושא הזה עם הגננת והבייבי סיטר המקסיקנית שלנו… קבענו שהיא תבוא אלינו הביתה ללמד אותנו להכין אוכל מקסיקני אמיתי! טורטיות סלסה ורדה ועוד 🙂
איזה כיף כיף כיף לכם!! שלח משהו בדואר 🙂
אוריקה יקרה, אם את בעניין בוריטו אז דעי לך שיש מתכון של ניר במטבח הצמחוני שלנו. הנון קרנה שלך עושה חשק
תודה אהובה! בוריטו עם קציצות שעועית וסלסת ענבים! או מנגו! הרגת אותי 🙂
גם אני מאוהבות האוכל המקסיקני ומצטרפת בקול לתהיות איך ייתכן שמטבח שכל כך מתאים לחיך הישראלי: ירקות טריים, קטניות, חריף, טורטיה/"לאפה" מלאה בכל טוב… לא מצליח בארץ.
אני יודעת שאיתמר דוידוב ניסה/מנסה מאוד להחדיר את האוכל המקסיקני לשוק הישראלי ובלא הצלחה מרובה.
אח, בא לי איזה בוריטו בטוריטיה טריה מקמח מלא עם אורז מקסיקני אדום, מגוון שעועיות מבושלות, חסה, פיקו דה גז'ו וגואקמולה. גם איזו מרגריטה בצד לא תזיק.
היי אלף! צודקת בה-כל, אני חושבת שיש טיפונת התעוררות בכיוון הזה עכשיו, אבל אף אחד עוד לא עשה את זה ברצינות וכמו שצריך. יאללה, מישהו??
אני מרים את הכפפה. מי ראשון למתעניינים?
נו איתמר, מסעדה מקסיקנית קטנה, יאללה! עם אוכל טבעוני וכולנו באים 🙂
היי אורי. בנופש במקסיקו חיכתה לנו כל ארוחה סלסה ורודה ומעולה מעולה.
חריף-חמוץ כמו שאני מאוד אוהבת. את מכירה משהוא כזה?
לא ממש.. אנסה לברר
יעבוד גם עם שעועית אזוקי?
בטח
היי, אין לי שעועית אדומה בבית אבל יש לי מש וכל מיני עדשים… איך אני יכולה להשתמש בהם?
אם את רוצה את בהחלט יכולה לעשות תבשיל דומה עם קטניות אחרות, אבל גם לחפש מתכונים אחרים עם המרכיבים שיש לך – יש באתר המון מתכונים לתבשילים, סלטים וקציצות עם עדשים ומש.
מתכון נהדר! יצא פשוט מעולה.
אכלנו ביחד עם טורטיות מהמחבת ועם אורז, ו-וואו, איזה שיחוק!
תודה!
איזה כיף לשמוע!! אחד האהובים ללא ספק 🙂