ימי סוף החורף ותחילת האביב הם ההזדמנות לגלות מה טעמו האמיתי של כרוב הניצנים ולהגיש אותו כתוספת עונתית חגיגית ונהדרת
הדלורית מעניקה את הבשרניות, השומר את המתקתקות והכרישה את ה"חמאתיות" הקרמית. מרק שנולד מאלתור של רגע ולא ברור מה הוא יותר – טעים או קל להכנה
עוד מעט יהיה חם ואחר כך ממש רותח. הדבר האחרון שיתחשק לנו הוא להכין מרק. הנה, אחד (כמעט) אחרון לעונה
משהו בין סלט לבין תוספת, שנותנת גם צבע, גם טעם וגם תחושת שובע מלאת בריאות
משהו בין סלט לבין תוספת, שנותנת גם צבע, גם טעם וגם תחושת שובע מלאת בריאות
ברגע הנכון הזכירו לי את נפלאותיו של האח המוצלח יותר במשפחת הכרוב. מתכונצ'יק צבעוני לשבת
נוזל צלול ועשיר טעמים, שמזמין כמה כפות של אורז לבן בתחתית הקערה. מי שפחות אוהב את הטוויסט הלימוני, יכול להוסיף את המיץ רק למי שמבקש, ממש לפני ההגשה
אני מגשימה שני חלומות בו זמנית: להיות בלבוסטה אמיתית ולהכין עוד מתכון עם כרישה
