עולמו של קייל
הוא עדיין לא נפוץ כאן כמו מעבר לים, אבל כרוב העל הבריאותי גדל גם אצלנו וכדאי מאד לשים עליו יד. עתיד הקייל בישראל
משמאל הקייל הירוק (קולארד), מימין הדינוזאור המסולסל.
בכל ימי ילדותי אמא שלי הכינה כרוב ממולא אולי פעמיים. הוא זכור לי כמעטפה שקפקפה של עלה בהיר ומהביל, שמסתירה בבטנה אוצר מתפקע של טעמים. זה לא היה רק הטעם שגרם לכרוב להפוך בעיני למלך מלכי הממולאים, אלא בעיקר הפעמים הנדירות שבהן הופיע על צלחתי, בניגוד לאחיו הפלפלים למשל. למה? אמא כבר לא כאן כדי לענות, אבל אני מנחשת שזה היה קשור לבוג'ראס הכרוך בפתיחת עלי הכרוב וריכוכם כדי שיתאימו למילוי ולגלגול. עד כדי כך נראתה לי המשימה בלתי אפשרית, שמעולם לא חשבתי לנסות לשחזר את מעדן הילדות בעצמי ונשארתי מלאת געגוע. ואז הופיע בחיי כרוב אחר. צבעו ירוק ועמוק, טעמו מריר-מתקתק ורענן, ויתרונותיו הבריאותיים מופלאים. אבל העיקר – הוא הגיע לידי כצרור בשל של עלים רחבים ומופרדים, שרק מחכים שאמלא ואגלגל אותם. במילה אחת: האושר.
ברוכים הבאים לעולמו של קייל. ישנם שלושה סוגי קייל* שאפשר למצוא כיום בישראל: ירוק בעל עלים רחבים (שמתאים למילוי), "דינוזאורי" בעל עלים צרים ומסולסלים (שכדאי לקצוץ) ואדום, שדומה למדי בטעם ובצורה לעלי חרדל ירוקים-אדמדמים. הם זמינים לאורך כל השנה – הירוק חורפי יותר ואחיו נפוצים יותר בקיץ. מוצאים אותם בעיקר בחנויות האורגניות – את הקייל שלי מצאתי בחנות של "משק שוורצמן" בשוק הנמל בתל אביב ואפשר גם להזמין אותו הביתה בארגזי המשלוח שלהם ושל משקים אורגניים נוספים. אגב, יש לו בן דוד נוסף שגדל בארץ ונקרא כרוב שחור (הוא בעצם ירוק כהה), ומזכיר אותו בטעם ובצורה.
* הבהרה: הקייל הירוק הוא למעשה קרוב משפחה של הקייל המסולסל שנקרא קולארד גרין. כדי לא לסבך את הצרכן המקומי עם זנים לא מוכרים, חלק מהמגדלים קוראים לשניהם "קייל" ומכאן נבע הבלבול. תודה לכל מי שהפנה את תשומת ליבי.
הקייל משתלב בהצלחה בשלל מנות, אבל הפך ללהיט מעבר לים בזכות יתרונותיו הבריאותיים, שהקנו לו את כינוי הגבורה "כרוב-על". רשימת תכולה חלקית: בטא-קרוטן, אשלגן, ויטמין A, ויטמין C, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, חלבון ונוגדי חמצון חזקים, שמסייעים בחיזוק הראייה ובמניעת סרטן. בקיצור, עשו טובה ותתחילו לאכול אותו. אני בטוחה שככל שייווצר ביקוש ככה יתעוררו החקלאים המקומיים ויתחילו לגדל אותו בהיקפים רציניים יותר.
אפשר להכין איתו מרקים, תבשילים, מוקפצים וקדרות, לשלב עם דגנים או עם קטניות ולהוסיף לשייק ירוק בריא במיוחד. הוא יחליף בשמחה את התרד או המנגולד כמעט בכל מתכון אבל כאמור, אני רק חלמתי להכין ממנו כרוב ממולא. לשם כך הצטיידתי בצרור של קייל ירוק רחב עלים. את אחיו המסולסל שידכתי לטבולה חמימה ואביבית, יחד עם אפונה סינית טרייה. בריא, קל להכנה וטעים? אכן קייל.
קייל ממולא ברוטב עגבניות
מדובר בממולאים, כן? כל הקסם הוא לנסות לאלתר, לשפר ולגוון בטעמים בשיטת "לפי העין" הידועה. למשל, אפשר להפציץ את האורז בעשבי התיבול האהובים עליכם או לחילופין לנקד אותו בחמוציות או שקדים קלויים. הנה מה שעשיתי בתור התחלה, ממה שהיה בבית (לא היה כמעט כלום!) והתוצאה היתה נהדרת. כיף לאפות אותם, אבל ברור שאפשר גם לבשל. השתדלו לבחור צרור עם עלים רחבים וגדולים ככל הניתן. הם סיביים מעט, בדומה לעלי גפן, אז פשוט תנעצו בהם מזלג ותנו ביס.
תענוג לחיך, לגוף ולעיניים. קייל ממולא ברוטב עגבניות
חומרים ל-4 מנות
צרור עלי קייל ירוק (כ-12 עלים)
למילוי:
1 כוס אורז פרסי
1 פלפל אדום, קצוץ לקוביות
3-4 גבעולי בצל ירוק, קצוצים
מלח, פלפל שחור גרוס טרי
שמן זית
לרוטב:
1 קופסת שימורי עגבניות איכותית
(או 800 גרם עגבניות טריות מכמה סוגים, חתוכות לקוביות עם המיץ והגרעינים)
2-3 עלי דפנה
1/2 כפית סוכר חום
מלח, פלפל שחור גרוס טרי
שמן זית
מים או ציר ירקות לפי הצורך
+ מכינים את המילוי: מחממים מעט שמן זית במחבת רחבה ומאדים את הבצל הירוק 2-3 דקות תוך כדי ערבוב, עד שהוא מתרכך ומעלה ניחוח. מוסיפים את קוביות הפלפל ומאדים דקה נוספת. מוסיפים את האורז וממשיכים לאדות ולערבב 2 דקות נוספות. מסירים מהאש ומניחים להצטנן מעט.
+ מכינים את הרוטב: מחממים מעט שמן זית בסיר שטוח בעל מכסה, שמתאים לתנור. מוסיפים את העגבניות ומבשלים מעל להבה בינונית כ-10 דקות, עד שהן מתרככות מעט והרוטב חם וסמיך. מוסיפים מעט מים אם צריך ומתבלים במלח, פלפל וסוכר.
+ חולטים את עלי הקייל במים רותחים במשך 1-2 דקות (אני פשוט אחזתי בקצות הגבעולים וטבלתי במים הרותחים), עד שהם מתכהים ומתרככים מעט. מוציאים למים קרים לעצירת הבישול או מגלגלים מיד.
+ מחממים תנור ל-180 מעלות.
+ ממלאים ומגלגלים: מניחים עלה קייל על צידו החלק, כשהגבעול פונה כלפינו. קוטמים את קצה הגבעול המיותר ומניחים בשליש התחתון של העלה כף מהמילוי. מקפלים את צידי העלה פנימה ומגלגלים באופן מעט רפוי, מכיוון שהאורז יתבשל ויתפח. ממשיכים כך עם שאר העלים.
זה מה שהיה לי בבית. בפעם הבאה – אלתורים והתפרעויות!
+ מניחים את העלים הממולאים ברוטב העגבניות כך שהוא יכסה את רוב הגובה של העלה (מוסיפים מים או ציר אם צריך). מכסים ומכניסים לתנור לשעה וחצי. פותחים את הסיר כל חצי שעה בערך ומוסיפים נוזלים לפי הצורך (האורז "שותה" אותם). ממשיכים לאפות עד שהממולאים מוכנים והאורז מבושל.
הכרוב המושלם למילוי. המלך קייל
סלט בורגול עם קייל ואפונה סינית
דרך נוספת לחבר את הקייל עם עולמנו הים-תיכוני ולייצר סלט קליל, טעים ומלא בריאות. גם כאן אתם מוזמנים להשתולל לפי טעמכם.
חומרים ל-4 מנות
1 כוס בורגול גס, מושרה במים קרים למשך 20 דקות, מסונן
1 צרור קייל ירוק מסולסל
100 גרם (חופן גדול) אפונה סינית, מנוקה מסיבים ופרוסה גס
חופן גדול אוכמניות מיובשות
חופן גדול שקדים שלמים קלויים ללא מלח, עם או בלי קליפה
1-2 שיני שום כתושות
מלח ים אטלנטי
שמן זית
מחליפים את הירוקים הסטנדרטיים בפצצות בריאות מרעננות
+ מחממים מעט שמן זית במחבת רחבה. מוסיפים את פרוסות האפונה הסינית ואת השום הכתוש ומקפיצים 2-3 דקות מעל להבה בינונית, עד שהאפונה מתחילה להתרכך ולהעמיק צבע. מוסיפים את הקייל הקצוץ וממשיכים לאדות 2 דקות נוספות, תוך כדי ערבוב. מוסיפים את הבורגול המסונן, מערבבים היטב וממשיכים לאדות 2-3 דקות נוספות, עד שהבורגול מתחמם ומתייבש מעט מן הנוזלים. מסירים מהאש ומעבירים לקערה.
+ מוסיפים לבורגול החם את האוכמניות המיובשות והשקדים השלמים. ממליחים ומטפטפים מעט שמן זית. טועמים ומתקנים תיבול. רצוי להגיש חמים או בטמפרטורת החדר.
הטבולה מעולם לא הייתה קראנצ'ית כל כך. סלט בורגול וקייל
תגיות: בורגול, חמוציות, קייל, כרוב ממולא, טבעונות, ממולאים, ממולאים צמחוניים, אורז, אוכמניות, עגבניות, טבולה, מנות טבעוניות, סלט בורגול, שקדים, טבעונים, אורי שביט, בישול צמחוני
קטגוריות: פוסט נבחר, מהיר וטבעוני
נראה מקסים! שמחה לשמוע שהקייל הגיע לארץ. מאד אהבנו אותו בארה"ב. אחת הסיבות לפופולריות שלו שם היא שזה אחד הירקות המעטים שטריים ממש גם בחורף הקר שם. שתי המלצות: לחלוט ולשים בלזניה (טבעונית, ברור…), וסלט מקייל חי עם מנגו ובצל. חפשי ברחבי הנט. עושים לקייל מסאז' עם מיץ לימון ומלח וזה מרכך אותו כך שניתן לאכול אותו חי. טעים טעים.
היי חנה, תודה! נשמע טוב
אני כל כך מזדהה איתך לגבי הפרדת העלים מהכרוב!
גם אני חשבתי שזה סיפור ותהיתי איך אני עושה את זה, ואז אמא שלי לימדה אותי שיטה קלה (אם כי, דורשת תכנון לפחות יום מראש). זה משהו שהיא למדה מאמא של אבא שלי 🙂
זה ממש פשוט- מקפיאים את הכרוב לפחות ללילה (הכרוב צריך להיות ממש ממש קר). וכשרוצים להפריד את העלים, עושים את זה מתחת לזרם מים. המים ממיס את הקרח, מרכך את העלים וההקפאה מקלה על הפרדת העלים זה מזה.
עשיתי את זה ובאמת שזה קל (יחסית למה שחשבתי שזה ייקח לי).
יש לקחת בחשבון שזה לוקח קצת זמן (בעיקר אם את פדנטית כמוני ותקפידי להפריד גם את העלים הקטנטנים ביותר), ושכדאי שהעלים יתייבשו לאחר ההפרדה לפני המשך המתכון.
טעים 😛
ברגע שאמצא קייל אני מנסה את שני המתכונים הללו (ועוד כמה שראיתי בימים האחרונים). אני מתקשה להאמין שאמצא אבל אולי בשוק יהיו הפתעות נעימות 😉
תודה ענת! כאמור, קייל אפשר להזמין במשלוחים מכמה משקים אורגניים. מקווה שתמצאי 😆
אני רוצה להוסיף- אם שוכחים להקפיא, או שפתאום באים האורחים פשוט מכניסים את הכרוב למים רותחים בסיר לכמה דקות ואז מורידים את העלים בזהירות.
הכי קל זה לקנות כרוב שטוח- פשוט מורידים את העלים וזהו, בלי הכנות מוקדמות 🙂
אורי, תבורכי! אני נאבקת ברתיעה שלי מקייל כבר שנים – אני מקבלת אותו בקופסה האורגנית שלי בכל יום חמישי בחודשי החורף ונורא קשה לי איתו! הוא כל כך כרובי ומחוספס … אניי יודעת שהוא פצצת בריאות, אני מנסה להתאהב בו, עכשיו בזכותך אתן לו עוד צ׳אנס:-). אצלינו אגב אפשר להשיג קייל מיובש בציפויים שונים – החביב עלי ביותר ( ברמה התמכרותית) הוא ציפס קייל בציפוי וואסאבי וקמח תירס סגול. יאממממי.
תודה לך תמי
עדכני איך יצא!
תודה לך. הירקות הללו באמת זקוקים למעט פרסום בה בארץ (לחסה יש מספיק
).
רק הערה קטנה – ה"קייל" בעל העלים הרחבים – אינו נקרא קייל, אף שהוא קרוב משפחה. מדובר בעלי קולארד (Collard greens).
נכון – אנחנו מתגוררים בצפון מדינת ניו יורק וקייל מאוד מאוד פופולרי כאן. אבל העלים שבהם מדובר בכתבה הזו הם עלי קולארד ולא עלי קייל. שניהם קרובי משפחה ושייכים למשפחת הכרובים, אבל הם סוגים שונים. אנחנו משתמשים בהם במתכונים במקום תרד – פשטידות, מילוי למאפים, וכו'.
עלי הקייל המסולסלים נחטפים אצלנו במשפחה בצורת צ'יפס אפוי:
קורעים את העלים לחתיכות גדולות, מזרזפים מעט שמן זית ומפזרים מלח גס ואופים ב200 מעלות 10-15 דקות עד שהעלים מתייבשים (צריך להזהר שלא ישרפו). הילדים מתים על זה!
תודה לשניכם ואתם צודקים – אני אתקן גם בגוף הכתבה. הסיבה לבלבול היא שבארץ שניהם לעיתים מכונים "קייל" כדי להקל על הצרכן המקומי, שפחות מכיר את הזנים הללו. מדובר באזרחים חדשים יחסית
בתור טבעונית, חשוב שתדעי שסידן מפריע לספיגה של ברזל. לכן, כל מאכל שמכיל כמות משמעותית של סידן יחד עם ברזל, למעשה לא מעניק לגוף ברזל. זו גם הסיבה שכשאוכלים אוכל עתיר ברזל, רצוי לא לצרוך יחד איתו מזון שמכיל הרבה סידן (או קפאין, או אלכוהול. מסתבר שברזל לא חבר של די הרבה חומרים). מה שכן, הברזל מסתדר טוב עם ויטמין C, כך שמומלץ לטבעונים וצמחונים לקנח בפרי הדר או קיווי אחרי ארוחות עתירות ברזל (עקטניות, ירקות ירוקים, כל זה).
מעשה שהיה כך היה:
ניגשתי למטבח בהתלהבות רבה כדי להכין את עלי הקייל הממולאים שקסמו לי כל כך.
ואז גיליתי לדאבוני כי: נגמר הקייל. נגמר גם האורז. אין לא פלפל ולא בצל ירוק.
אך אני לא מתייאשת בקלות!
אז את הקייל החליפו עלי מגולד. האורז הוחלף בקינואה, שאליה הצטרפו גזר וסלרי על חשבון הפלפל והבצל הירוק 🙂
ולרוטב העגבניות נוספו קוביות קישואים. סתם כי בא לי וקיבלתי אתמול קישואים מהממים. יצא טעים טעים טעים!
בקיצור, המתכון מעולה ואדפטיבי למדי. כיף 🙂
איזה יופי, נשמע מעולה! תודה 😆
מעולה, בדיוק תהיתי מה לעשות בעלי המנגולד שיש לי.
מעולה! כל כך הרבה זמן חיכיתי שהקייל יעשה עלייה והנה הוא פה עם מתכונים טובים. המון תודה. 8)
קשה להשיג קייל בארץ ולכן אני קניתי אבקת קייל שהזמנתי דרך איביי. זה לא כמו הדבר האמיתי אבל הכי קרוב שאפשר…
קל להשיג קייל אצל דני אורגני 052-8917972
שלום רב, בבקשה עזרה בבקשה. באיזור עפולה איפה אפשר למצוא עלי קייל? תודה, ג'מי
היי ג'מי, אישית אני לא מכירה אבל נסה לפנות למגדלים אורגניים ששולחים סל שבועי של ירקות הביתה – סביר שיהיה להם גם קייל.
שלום אורי
את עלי הקייל ניתן לרכוש בחנות המשק של כרמל יבולים במושב היוגב (צומת מגידו)
נפלא
במידה ואין תנור, אפשר לבשל על הגז? אם כן אז כמה זמן…?
בהחלט, לדעתי משהו כמו שעה וכדאי להשגיח שלא יעלמו הנוזלים.
האם יש לו גם את אותן "תופעות לוואי" כמו לכרוב רגיל? 😳
שאלה טובה 🙂 בין כל הקטניות, לא שמתי לב למשהו מיוחד
הכנתי עם אורז מלא. יצא פיצוץץץץ רק שהיות והיה מלא היתי צריכה להשאיר בתנור יותר זמן. יש מצב שכדי קודם לבשל את האורז בנפרד כמה דקות. אנסה הפעם הבאה.
עצה: אני פחדתי לשים הרבה אורז, שלא יגלוש/יתפוצץ. טעות! שימו הרבה. הוא מתנפח כמו שצריך והקייל בעקבותיו. כל אחד בומבילה!! (בהתחשב שהעלים לא היו מי יודע מה גדולים). ברור שאיכותו של רוטב העגבניות חשוב מאד. אם נשאר משהו, למחרת עוד יותר טוב.
ליקקתי את האצבעות!! 😀
איפה ניתן להשיגו בירושלים? ❓
היי, בחנויות טבע (עדן לפעמים), אולי כבר הגיע למחנה יהודה? והכי בטוח ממי שעושה ארגזי ירקות אורגניים.
תודה אורי ופאולה אבל קנינו שתילים ואנחנו עכשיו מגדלים קייל בגינה בחצר 🙂
היכן אפשר להשיגו באילת?
היי יפה, אני לא מספיק מכירה את העיר אבל בטוחה שיש ירקניות טובות שמחזיקות אותו וגם בסופרים הרגילים אפשר למצוא.