המתחרה של רובישון
טוב, מודה, נסחפתי. אבל תשמעו, הצלחתי להכין פירה ממש טעים. ואחרי תגובות כמו "פירה פצצה" ו"פירה של מסעדה" הבנתי שאולי עליתי על משהו והחלטתי לשתף.
היפה בכל העסק זה, שאמנם מדובר בפירה טבעוני אבל מטבע הדברים (הה! טבע) הוא גם פירה פרווה וגם טעים!!
אחרי שיצא לי פעם לאכול במסעדה "חצי כשרה" (יש דבר כזה) ביס מפירה מפוצץ מרגרינה, אני חושבת שיש עוד כמה אנשים שיכולים להפיק תועלת מהמיני-מתכון הזה.
אין פה כמויות, זה לגמרי לפי העין, הטעם, המרקם ותפוחי האדמה המסויימים – העיקר שתזרמו עם הרעיון.
וכך עשיתי:
בישלתי תפוחי אדמה חתוכים לקוביות במים מומלחים, עד ריכוך.
לפני הסינון (לא לשכוח!) הוצאתי עם מצקת קצת ממי הבישול (סתם, הוצאתי הרבה ומה שנשאר לי שפכתי בסוף).
סיננתי והחזרתי את הסיר הריק לכיריים, שיתחמם מאד ויתייבש היטב. ואז החזרתי אליו את תפוחי האדמה, בלי מים, וייבשתי/צרבתי אותם כמה דקות תוך נענוע הסיר.
עכשיו העניין – שמן קוקוס. אין עליו. הוא שמן עדין שמתגבש והופך לקרם נוקשה ולבן שמתמוסס מיד במגע עם חום ומעניק מרקם חלקלק וקטיפתי.
מוסיפים לתפוחי האדמה בלי להתבייש – לכמות שאתם רואים בתמונה משהו כמו 3 כפות (עצרתי את עצמי, הייתי מוסיפה יותר).
ואז – יוצקים לסיר קצת ממי הבישול וסוגרים באיזו הזלפונת של שמן זית. מלח ופלפל גרוס טרי יבואו פה מעולה.
מועכים היטב היטב, טועמים ומוסיפים מה שצריך (מים, שמנים, תיבול – לפי הטעם והמרקם שהתקבל).
נכון, זה לא הפירה האגדי של רובישון (אני יודעת, אכלתי אותו לפני כמה חודשים בגלגול הקודם שלי) – אבל זה פירה טעים טעים ומעולה במיוחד שלא יבייש אף פירה חלבי באשר הוא.
יאללה, לכו להכין 🙂
תגיות: שמן קוקוס, שמן זית, תפוחי אדמה, פירה, רובישון, רובושון
קטגוריות: פוסט נבחר, מהיר וטבעוני
הי אורי, קודם כל רציתי להגיד שאני ממש נהנת לקרוא את הבלוג שלך והכנתי את הפסטה עם הפטריות ויצא מעולה!
אבל אני ממש לא בטוחה ששמן קוקוס יכול להחשב טיבעוני ואני מצטערת על הטרחנות אבל בשביל לקטוף את הקוקוס משתמשים בקופים (קישור לויקיפדיה תחת הרובריקה של "פרי" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A1) אם זה לא מפריע לך אז מעולה אבל בכל זאת חשבתי ששווה שתדעי
היי נועה, אני מכירה את הטענה הזאת במעורפל.. בטח שזה מפריע לי, אבל – אני מאמינה שאם נחפור בכל דבר נגלה איזה שהוא ניצול של בעלי חיים, בני אדם, של האדמה, של הסביבה.. אין לזה סוף. אני מנסה למזער כמיטב יכולתי את הנזק, כי אם רוצים מושלם – בסוף לא עושים כלום. או לחילופין עוברים גור במערה או על איזה הר. במקרה הספציפי – הבנתי שזה משהו שכמעט לא קורה ומאד נדיר, אני מעדיפה להאמין שאכן כך. אוף, זה נורא! ותודה על המחמאות והמידע החשוב.
אני יכולה להעיד לפחות לגבי קטיף הקוקוס בתאילנד – אכן ראיתי פעם באיי הדרום קטיף קוקוס בעזרת קוף, אבל בכל שאר הפעמים שהייתי עדה לתהליך הוא נעשה בעזרת מוטות במבוק ארוכים עם סכין בקצה, בלי קוף אחד לרפואה. אגב, הקוף הקוטף שראיתי נראה מאושר מאוד ולא סבל מאיומים או התעללויות בזמן העבודה – הוא פשוט טיפס על העץ וזרק את האגוזים למטה, אל הבעלים שלו. למיטב ידיעתי, מעט מאוד אנשים היום בתאילנד קוטפים בעזרת קופים.
תודה על המידע!! 😆
גאוני
לא, את! תודה 🙂
שוב אני, הנודניקית. רציתי להגיד לגבי שמן הקוקוס, שאני ממש מעדיפה את הסוג של Tropic's best (זה שמייבאת חברת ג'מוקה). יש לו טעם וריח של קוקוס (טוענים שזו הערובה האמיתית לאיכות). לא ידעתי לגבי הקופים, חייבת להודות שזה נשמע לי מופרך משהו… אגב, עוד שימוש מהמם לשמן קוקוס הוא על העור ובשיער. הקרם פנים הכי שווה (וזול) שיש.
דרך נוספת לתבל פירה היא במחבט נפרדת לטגן בצל במעט שמן זית עד שיבריק להוסיף פטריות שמפניון לתבל בפלפל ומלח ולטגן עוד קצת ואז להוסיף לפירה אחרי שהוספנו מעט מים ששימשו להרתיח את תפוחי האדמה. יוצא ממש טעים
את צודקת, זה באמת מעולה! במקרה הזה הייתי צריכה להכין "פירה חלק" לטובת הילדים שבחבורה 🙂
האם זה לא נותן לתפוחי האדמה טעם של קוקוס ?
ממש לא. שמן קוקוס הוא מאד עדין בטעמו, הוא מוסיף איזו שהיא ארומת טעם, לאו דווקא "קוקוסית" ובקושי מורגש. ההשפעה היא יותר על התחושה והמרקם.
אם כך, אנסה בהחלט 🙂
פירה טעים לעצלנים שלא מייחסים חשיבות לאוכל בריא:
תפוחי אדמה מבושלים ומסוננים (הרעיון הזה של הייבוש גדול, אאמץ בחום) עם מלח וחבילה אחת של שמנת-אלפרו 5%.
אני לא יודעת מי זה רובישון אבל הפירה-עצלנים הזה יוצא מושלם. 🙂
אפשר גם לשלב תפו"א ובטטה 😛
קודם כל תודה רבה אורי, המתכונים שלך מאוד מקלים על המעבר לטבעונות!
את חושבת שהמתכון יכול לעבוד גם עם קרם קוקוס (משומר, 21% שומן) או שעדיף להתגבר על העצלות וללעת לחנות? 😉
סורי.. קרם קוקוס ממש לא יכול להחליף שמן קוקוס
בבישול קרם עדיף
תלוי מה השימוש.. אבל בהחלט אפשר להשתמש בו גם לפירה, התוצאה תהיה שונה.
יצא טעים מאוד! תודה רבה על המתכון.
הידד! 🙂
יש לך הרבה טעויות בסיסיות
א. לא מבשלים בלי קליפה זה גורם לרטיבות גדולה
2.לא ניתן לשים תפודים מבושלים בסיר חם הם נדבקים מיידית ואולי גם נשרפים ושקשוק הסיר אינו יעיל כלל
3. רצוי לשים שמן ניטראלי או יחד עם מעט מעט שמן זית ( שמן זית הוא דומיננטי ואנחנו לא רוצים שהוא ישתלט – אני דווקא אוהב מאוד שמן זית)
4. צריך ציין שיש להוסיך מי קוקוס ולא חלב קוקוס -כי אחרת תוכל קוקוס ולא פירה
היי חיים, מסכימה שאפשר לשפר את המתכון, הוא ישן נושן. עקרונית עדיף בכלל לאפות את תפוחי האדמה ולא לבשל אותם. אני כן מצליחה בקלילות להחזיר את התפודים לסיר ולנענע אותם בלי שיידבקו או יישרפו. לגבי שמן קוקוס – יש שמן קוקוס מזוכך שאין לו טעם וריח בכלל אבל הוא מעניק קטיפתיות חמאתית בשונה משמן סטנדרטי אחר.