אוכל טבעוני בקופנהאגו

וגאנסק: מסע טבעוני לקופנהאגן

אוקטובר 26, 2017 מאת:

מעולם לא הייתי במדינה סקנדינבית קודם לכן והשמועות על סצנה טבעונית קולינארית שמשגשגת לאחרונה בדנמרק, בהחלט עוררו ציפיות. האם הן התממשו? התשובה המפורטת לפניכם

כבר ביקרתי בלא מעט ערים אירופאיות בחיי, במסגרת עבודה או חופשה, אבל איכשהו המדינות הסקנדינביות מעולם לא עלו אצלי על המפה. לכן כשהגיעה ההזמנה לבקר בקופנהאגן בירת דנמרק לצורך השתתפות בכמה אירועים בשליחות משרד החוץ הישראלי, שמחתי אפילו יותר מתמיד. שמעתי לא מעט על העיר, שיש המכנים "אי של שפיות", במדינה שממוקמת ראשונה במדד האושר העולמי. כשמוסיפים לזה את הידיעות על מסעדות טבעוניות שנפתחו מאז שאילת דיווחה על הביקור האחרון שלה בעיר ומסעדות עילית מקומיות שמגישות אוכל טבעוני מקומי מוקפד, אין פלא שעליתי על המטוס מלאת התלהבות, בדרכי לבדוק את המידע המבטיח בעצמי.

העיר והאגדה. יפה כאן כמו שמספרים

עוד טיולים טבעוניים בעולם:
מסע קולינארי בפראג
טיול טבעוני ביוון
לאכול טבעוני במונטריאול

האירוע המרכזי בו השתתפתי במהלך השבוע עמוס החוויות היה כנס המזון העולמי השני (World Food Summit) מיסודו של משרד איכות הסביבה והמזון הדני, שהתקיים לאורך יומיים בפרלמנט המקומי. מטרתו היתה לייצר פלטפורמת דיון בינלאומית, כדי למצוא דרכים יצירתיות ומעשיות להתמודד עם משבר המזון העולמי המתקרב. בכנס, שנקרא Better Food For More People, השתתפו כ-200 נציגים ממדינות רבות בעולם, ואני – הישראלית היחידה ביניהם. הכנס היה הזדמנות להשפיע על מפת הדרכים החדשה שתתווה את הפתרונות להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והעתידיים, להכיר אנשים שעוסקים בזויות שונות של הנושא, ולהשתתף בדיונים מעשירים ומרתקים. במהלך הביקור בעיר הרציתי גם בפני אנשי סגל המחלקה לתזונה באחת האוניברסיטאות המקומיות ובפסטיבל הטבעוני של קופנהאגן, שהתקיים השנה בפעם הראשונה (פירוט בסוף הכתבה).

בין לבין התקיימו אירועים מסעירים כמו ארוחת ערב חגיגית בבית העירייה בהשתתפות הנסיכה הדנית (אשת הבן הצעיר של מלכת דנמרק) וביקור בתערוכת המזון Bite Copenhagen, כחלק מאירועי פסטיבל האוכל הבינלאומי השנתי. כמובן שדאגתי גם לפקוד כמה וכמה מסעדות ובתי אוכל, כדי לבדוק מקרוב את ההיצע ולחזור אליכם עם מסקנות.

מימין לשמאל: תערוכה, ארוחה ונסיכה. השוקולד, אגב, מהטובים בעולם.

באופן כללי ניתן לומר שקופנהאגן אכן מתחילה לחבק את התזונה מבוססת הצמחים – בכל מרכול גדול ניתן למצוא מספר סוגים (לא עצום) של חלב מן הצומח וכך גם במרבית בתי הקפה. בחלק מהסופרים תוכלו למצוא גם מוצרים מקוררים כמו יוגורטים ומעדנים, ולפי בדיקה שלי לפחות חלק מהלחמים טבעוניים. במסעדות הגבוהות יותר, במיוחד אלה המציעות תפריט נורדי מודרני המבוסס על עבודה עם מגוון ירקות מקומיים, יספקו לכם מנות טבעוניות (לרוב בהזמנה מראש). אבל גם מקומות פחות צפויים או מושקעים כמו המבורגרייה בשרית במרכז העיר, עשויים להפתיע עם אפשרויות טבעוניות בתפריט. המודעות לנושא, גם לפי הטבעונים המקומיים, הולכת ועולה ונמצאת לתחושתי במקום בו היתה תל אביב לפני כמה שנים, בימיו הראשונים של העידן הטבעוני החדש.

מעבר לזה, מדובר בעיר מלאת קסם שאי אפשר שלא להתאהב בה. קשה לשים על כך את האצבע, אבל יש בה משהו שונה מבכל עיר אירופאית אחרת שביקרתי בה – איזו שהיא נעימות ונינוחות אחרת, קצב קצת יותר איטי, אנשים עוד יותר נחמדים, פחות זיהום אוויר, כמעט אפס שלטי פרסומת ברחובות ויופי פשוט וכובש. מעבר לתכניות המוגדרות שלכם, רוב הסיכויים שתיתקלו באירועים שונים שמתקיימים בעיר מסביב לשנה (ואני מניחה שיותר בקיץ) – בשבוע שאנחנו ביקרנו במקום התקיים כאמור פסטיבל האוכל המפורסם, אבל ראינו שילוט לפסטיבלי אומנות, מוזיקה וקולנוע ועברנו ליד תחרות בינלאומית של צניחה אקרובטית מהליקופטרים לנהר (בחיי שיש ספורט כזה). או כמו שאמר לנו המארח שלנו מהשגרירות הישראלית, "תמיד קורה משהו בקופנהאגן". למעט העובדה שהמחירים בה גבוהים אפילו ביחס לאירופה, יש לעיר הזאת כל מה שצריך כדי להציב אותה במקום גבוה ברשימת היעדים הבאים שלכם לחופשה.

בילויים אופייניים: צפייה בפסנתרים ומפגש עם ברבורים

תודה לכל הממליצים שעזרו למסע הזה להיות מעניין וטעים!

לפני שמתחילים

כמה להשאיר? שאלת השאלות של תייר בעיר זרה. בקופנהאגן, בה המחירים גבוהים והשירות במקרים רבים הוא בעצם שירות עצמי, אין נוהג מחייב של השארת טיפ. כשמשאירים, משאירים מעט, כך שגם אם אתם מרוצים מאד מהשירות, 10% מהחשבון יהיה המקסימום.

שעות פתיחה חיים טוב בדנמרק, וזה מתבטא גם בשעות וימים העבודה. החנויות נסגרות מוקדם (יש כאלה שאפילו בחמש וחצי, הרוב בסביבות שש ומי שעובד כאן עד שבע הוא פראייר אמיתי). מבחינת מסעדות השעות ארוכות בהרבה, אבל שימו לב שרבות מהן סגורות ביום שני וחלקן גם ביום ראשון. המלצה חמה: בדקו מראש באתר המסעדה ואל תסמכו על Happy Cow, שלא תמיד  מדייקת. את כל הכתובות ומידע נוסף תוכלו למצוא בקלות באדיבות google ו-google maps.

לא יודע, לא זוכר איפה החניתי את האופניים

Green burger – אפילו לפני תל אביב, לקופנהאגן כבר יש רשת המבורגריות טבעונית למהדרין, שמציעה קציצת המבורגר (נחמדה, לא מדהימה) במספר סוגי ארוחות ובכמה סניפים נקיים ומרווחים ברחבי העיר. מחיר של ארוחת המבורגר שכוללת המבורגר, תוספת ושתיה, נע בסביבות 100 קרונות (כ-55 שקלים). חיבבתי את הארוחה המקסיקנית (אבוקדו תמיד מנצח) וניסינו גם את ה"פייק-און", הגרסה הטבעונית לבייקון שהייתה מאד פריכה (שלא לומר קשה) והזכירה אך בקושי את המקור. הצ'יפס היה מוצלח ולעומתו, תוספת של מקלות ירקות טריים היתה עלובה למדי. עוד התבאסנו לגלות שעבור כל מטבל, אפילו קטשופ, גובים כאן תוספת תשלום (7 קרונות). כך או כך, אם בא לכם המבורגר זאת בהחלט אופציה סבירה.

בעודכם לועסים תוכלו להתפעל מאחד מ-50 אחוז מתושבי העיר, שנוסע לעבודה באופניו

Ruby – בדומה לתל אביב ולערים מרכזיות נוספות בעולם, גם בקופנהאגן משגשגת סצנת ברים המתמחים בקוקטיילים מתוחכמים, שנמזגים מידיהם של מיקסולוגים מומחים. אחד הידועים והנחשבים בעיר הוא הבר הזה, שבימים אלה חוגג עשור להיווסדו. המקום מחולק לשלושה חללים קטנים ונעימים – הבר, בעל עיצוב דני קריר וקלאסי (אם אתם מאותגרי גובה כמוני, כנראה שתגלו שהיחס בין גובה הכסא לגובה הבר פחות מתאים לשכמותכם), החלל הפנימי החמים והאינטימי עם פינות ישיבה רכות והפאטיו המקורה שמשמש גם כאזור עישון (הדנים די אוהבים לעשן מההתרשמות הכללית שלי). לרגל חגיגות העשור, התפריט שקיבלנו היה למעשה לקט של המשקאות הנבחרים והפופולאריים ביותר לאורך שנות הפעילות של המקום. אוכל לא תמצאו כאן, מה שאותי דווקא שימח – בעיני זו הוכחה שהחברים יודעים מה לעשות עם אלכוהול, בלי הפרעות מיותרות. אני בחרתי ב-Sloe Sling חמוץ מריר מוצלח, שלפי התפריט זכה בפרס הסלינג הטוב ביותר בתחרות קוקטיילים בינלאומית בברלין (110 קרונות). למי שרוצה ליהנות מהקוקטייל שלו בשקט מומלץ להגיע אחה"צ או בשעות הערב המוקדמות, אחר כך נעשה שם צפוף.

כניסה מחתרתית, קוקטיילים מעולים. רובי

כניסה מחתרתית, קוקטיילים מעולים. רובי

Simple Raw – אורח חיים ירוק קוראים כאן למגמה, כשמתייחסים אליה מהזווית הבריאותית-אקולוגית, שמאפשרת למקומות מהז'אנר הטבעוני הנא והבריא לשגשג ברחבי העיר. בסימפל רואו עושים את זה בסטייל גמיש, כך שאפשר למצוא מנות נאות לצד המבורגר חם (ובריא למדי כמובן). התפריט המעוצב מכיל תמונות גדולות שלהן, אבל לא באופן התיירותי האמריקאי המרתיע, אלא באופן שיגרום לכם לנגוס בנייר. המקום מעוצב בסגנון הדני הנקי והנעים ואם שפר עליכם מזלכם מבחינת מזג האוויר, תוכלו לשבת בכיכר היפה שבחוץ. שתינו מיצים צבעוניים ועשירים ביתרונות תזונתיים, טעמנו "קערה" צבעונית שמבוססת על כרובית טרייה מפוררת במקום על דגן פחמימתי (90 קרונות) והמבורגר עסיסי עם גבינה טבעונית, שהוגש עם צ'יפס בטטה דקיק (120 קרונות). מקום מוצלח לארוחת צהריים בריאה.

simple raw. טרי, צבעוני, מזמין.

simple raw. טרי, צבעוני, מזמין.

Radio – דוגמא לאחת ממשיכות דרכה של "נומה" המפורסמת, שהולידה דור של שפים ומסעדות שמעלות על ראש שמחתן את התוצרת המקומית הטרייה של האזור. אין כאן תפריט טבעוני, אבל אם תודיעו מראש, ידאגו להתאים לכם תפריט בן 3 מנות על טהרת הצומח. לפתיחה הגיע לחם מחמצת עם שמן עשבים עשיר טעמים מתוצרת המקום. לצד הלחם קיבלנו מחמצים עדינים של פרוסות ראש סלרי דקיקות, שבתוכן הסתתרו עלים צהובים של פרח מאכל. המנה הראשונה הכילה גרגירי תירס מקומי צלויים עם שברי פיסטוק בקארי, זיתים מיובשים, פרחים זעירים, טימין ועלים שהזכירו בארומה שלהם גרניום. למנה שניה קיבלנו סלט חם של כרוב, ברוקולי וקייל צלויים עם קרם עגבניות ושלל עלים. שתי מנות טעימות מאד, אם כי לא יכולתי להימנע מהתחושה שמשהו בהן היה חסר, כאילו הגישו לנו את התוספת. הקינוח היה ביזארי למדי – שילוב של פטל טרי, שזיפים וסלק מיובשים, וניל, ליקריץ וקרם שקדים קלויים, מנה שהיתה עובדת טוב יותר כמנה ראשונה מאשר כקינוח. היצע היינות מוצלח וחובבי בירה יוכלו לטעום כאן בין היתר בירה איסלנדית מצוינת. החוויה בכללותה היתה חיובית, אבל כנראה שזו לא התמורה הטובה ביותר ל-350 קרונות שתשלמו עבור ארוחה "רזה" יחסית של 3 מנות, גם אם איכותית ובסך הכל טעימה.

radio. הרבה סטייל, אין מה לומר

radio. הרבה סטייל, אין מה לומר

Marchal – תמיד נחמד לפגוש חברים של חברים, וכשהם במקרה מנהלת יחסי הציבור של אחד מהמלונות היוקרתיים ביותר בקופנהאגן זה אפילו נחמד יותר (תודה על החיבור, רועי!). ישבנו עם סינה המקסימה לארוחת צהריים במסעדת המלון, שנפתחה לפני 4 שנים וכמעט מיד זכתה בדירוג הנחשק של כוכב מישלין, עליו היא שומרת עד היום. גם כאן לא תמצאו תפריט טבעוני, אבל בהתראה מראש המטבח יתאים לכם ארוחה (קלה ומצומצמת, אמנם) של ירקות עונתיים. אנחנו קיבלנו מנת עלי כרוב צלויים לפתיחה ולעיקרית, מנה מלאת ארומה של אצות ופטריות מקומיות טריות. אל תתביישו לבקש תוספת לחם – הלחמים הזערוריים המנוקדים בגרעינים פשוט ממכרים. הוזמנו לארוחה שהותאמה לנו במיוחד, כך שאני לא יודעת מה המחירים, אבל הצצה בתפריט הרגיל מבהירה מיד: כאן יקר.

marchal. ירקות עם כוכבים

marchal. ירקות עם כוכבים

Amass – אפתח בתודות: תודה לאייל ששלח אותנו למסעדה המופלאה הזו! אמשיך באזהרת מסע: היא מאד מאד יקרה. אבל למי שחובב הרפתקאות קולינאריות מעניינות וחוויות מסעדניות מרוממות נפש, התמורה למחיר תהיה משתלמת ביותר. אם יש לכם תקציב לארוחה יוקרתית אחת בביקור, הזמינו מראש מקומות במסעדה הזו ואל תשכחו לציין שאתם טבעונים. אותנו שאלו מראש במייל איזו ארוחה נעדיף – 6 או 9 מנות (נחשו מה בחרנו). התאמת יין לכל מנה היא פינוק שכבר לא הרשינו לעצמנו, אבל אם אתם יכולים – עופו על זה (ארוחת 6 מנות עולה 695 קרונות ו-9 מנות עולה 895 קרונות. היין בתוספת תשלום). המיקום שכוח אל – איפה שהוא בקצה האי המרוחק מהמרכז, אחרי שעוברים את כריסטיאניה, על שפת הנהר. ברגע שתיכנסו תעברו לעולם אחר – חלל האנגרי רחב ידיים בו פזורים שולחנות מרוחקים זה מזה, שמאפשרים מרחב ופרטיות. המטבח פתוח לחלל (צעקות הטבחים לשף בכל פעם שמתקבלת הזמנה חדשה נשמעות היטב ומוסיפות לאווירה), הקירות מכוסים בציורים ענקיים וכל האווירה אומרת שיק אורבנו-היפסטרי יוקרתי למתקדמים, כולל שירות ידעני ונינוח ומנות שחלקן מוגשות הישר מהמטבח בידי הטבחים. בניגוד לשתי המסעדות הקודמות, בהן טופלו הירקות העונתיים בפשטות יחסית, כאן ניכרה השקעה משמעותית יותר ביצירת מנות טבעוניות מעניינות ושלמות, שלא הורגשה בהן כל פשרה מבחינת טעם או אסתטיקה. בין היתר היו אלה צ'יפס אווריריים ופריכים בטעמי ירקות מעניינים כמו גזר וקפה; מנה של עגבניות טריות ומיובשות עם סלק מותסס, דומדמניות ופרחים במרק סלק קר וחמצמץ; פטריות עם שום שחור, ערמונים, פלפל וגזר מיובש; כרובית צלויה עם ראגו של פלפלים ושקדים וקרם שקדים והכל נחתם בלא פחות משלושה קינוחים שונים. הנפילה היחידה היתה עוגת השוקולד שהגיעה אחרונה, והרגישה כמו עוגת יום הולדת לא מוצלחת במיוחד שמוגשת לילדים בגן. מצד שני דווקא הלחם, שעשוי מתפוחי אדמה מותססים, קמח וחלב שיבולת שועל, התגלה כאחת המנות היותר מלהיבות בארוחה. אם לא הלכתם על התאמת יינות ישמחו להציע לכם אופציות אלכוהוליות נקודתיות, שכוללות יינות טובים ובירה מקומית. כשאתם מרגישים שצריך לעשות הפסקה בין המנות, צאו לסיור בגינה החיצונית, ממנה מגיעים לא מעט מהעלים והירקות שעל הצלחת. מומלץ בחום.

Amass. אחד החללים המרהיבים

Amass. אחד החללים המרהיבים

צלחות מרהיבות לא פחות

צלחות מרהיבות לא פחות

42 Degrees Raw – רשת קטנה בת שלושה סניפים, שעיקרה מטבח טבעוני נא ועתיר ערכים תזונתיים. ההזמנה מהתפריט המצומצם יחסית מתבצעת בדלפק והישיבה לשולחנות משותפים. חוץ משייקים ומיצי בריאות, כדאי להזמין את צלחת הטעימות (שמכונה כאן טאפאס) כדי להתרשם מכמה מהמנות – אני טעמתי "פסטה" זוקיני, "כריך" של קרקרים מיובשים ולזניה מקישואים וגבינת קשיו, שלושתן היו טעימות. בהזדמנות זו אמליץ לכם לא לזלזל ביכולות של פלפלי הצ'ילי הטריים שפגשתי בקופנהאגן – הם חריפים מאד.

Raw 42. לא טאפאס, כן טעים

Raw 42. לא טאפאס, כן טעים

Café N – שם שחזר הרבה בהמלצות שקיבלתי לפני הנסיעה, אלא שאחת מהממליצות (היוש, אפרת!) צדקה בהערכה המוקדמת שלה, שהמקום לא יהיה ממש כלבבי. מדובר בבית קפה טבעוני באווירה נינוחה-זרוקה, שהזכיר לי במשהו את הבודהה בורגר'ס התל אביבי, עליו השלום. שלא תבינו לא נכון, אין לי שום בעיה עם מקומות פשוטים או עממיים, ההפך הוא הנכון – כשהם נעימים ונקיים והאוכל בהם טעים, אני נהנית בהם לא פחות מאשר במסעדות יוקרה מפונפנות. הבעיה שהתנאים הללו לא ממש התקיימו במקרה הזה – המקום לא נצץ מניקיון, למרות ההשתדלות של בעל הבית הנחמד ששירת בלבביות את האורחים. האוכל עצמו היה בינוני ומטה – ברמה של בשלנית ביתית לא מאד מוכשרת, שאסתטיקה או חשיבות של מרקמים אינם בדיוק נר לרגליה. אכלנו פלטת בראנץ' שכללה כמה ממרחים גרגיריים ולא מזוהים (חלקם היו נחמדים מבחינת טעם), מין כתיתה מתפוררת שניחשתי שאמורה להיות סוג של חביתה, כדורי כמו-בשר מטוגנים, חתיכת טמפה קטנה, קצת סייטן וכמה עלים שלידם הונח פלח תפוז ופלח לימון עצובים, הכל מגובב יחד על צלחת אחת (99 קרונות). היתרון היחיד של המקום מבחינתי היה המיקום, שממנו יכולנו להפליג להליכה ממושכת בשכונת Nørrebro, אחת השכונות המקסימות בעיר.

cafe n. גיבוב טעמים ומרקמים על הצלחת

cafe n. גיבוב טעמים ומרקמים על הצלחת

Café Kaf – על בית הקפה הזה המליצה לנו בהתלהבות אחת המלצריות ב Simple Raw, וניצלנו את הסיבוב בשכונה כדי להתיישב שם לקפה ועוגה. המקום צמחוני אבל מציע מגוון נאה של מנות וקינוחים טבעוניים, רבים מהם נטולי גלוטן. הגענו לשם בשעת עומס יחסי, מצב שהפגיש אותי לראשונה עם עקב האכילס של חלק ממוסדות האוכל המקומיים – השירות. נדמה שכל עוד דברים זורמים על מי מנוחות, תזכו לשירות טוב עד נהדר, אך ברגע שהמטבח או הצוות הקדמי ייתקלו בבעיות, הן ייערמו זו על גבי זו ולכם יישאר בעיקר להתפלל. כשקלטתי שהמלצרית הבודדה והמתלמדת הגמלונית שלצידה לא ממש מצליחות להשתלט על המצב, פשוט קמנו והמשכנו הלאה. למה לבזבז שעה תמימה של שמש נהדרת על המתנה ממושכת לצד שולחן דביק וצלחות מלאות של אורחים שכבר מזמן הלכו, כשאפשר להמשיך למקום אחר? במילים אחרות, מוטב להגיע באמצע השבוע ולספר לי אחר כך איך היה כדי שאוכל לעדכן. בתודה מראש.

תור וצלחות מלוכלכות. נטשנו

תור וצלחות מלוכלכות. נטשנו

NiceCream – המשכנו לטייל בשכונה ובלי תכנון מוקדם (למרות שאפליקציית Happy Cow טענה שהמקום סגור) הגענו לגלידרייה הקטנה והמתוקה הזו. תמצאו כאן שישה סוגי גלידה מעניינים, כמו וניל מנטה עם שברי שוקולד נא או אננס ולימון עם קוקוס קלוי ושבבי שוקולד לבן, כולם מבוססים על חלב קוקוס. אפשר לאכול אותם בכוס, בגביע, כמילקשייק או בין שתי עוגיות בסגנון קוקילידה. אנחנו נהננו מגלידת וניל עם חתיכות בראוניז וחמאת בוטנים מלוחה. יאמ! לידיעתכם, בסניף נוסף של הגלידריה מגישים גם קערות גלידה עם פירות ותוספות.

nice cream. גלידה שכולם אוהבים

nice cream. גלידה שכולם אוהבים

Ro Chokolade – חנות קטנה של שוקולטייר מוכשר, שמציעה מגוון נאה של פרלינים טבעוניים, מסומנים באמצעות V בצבע ירוק (אחד יעלה 11 קרונות, 10 יעלו 100 ו-20 יעלו 190). טעמנו שני סוגים של פרלינים במילוי מרציפן (נוגט ופיסטוק), משולש שוקולד מנוקד אגוזי לוז, חרוט שוקולד במילוי קרם של אלדר-פלאוור ופרלינים במילוי נוגט. השוקולד טהור ולכן יתקשה לעמוד במסע לישראל, אבל אם בא לכם לפנק משפחה, חברים או את עצמכם, תוכלו לסחוב הביתה צנצנות של ממרחי שוקולד תוצרת המקום, הגרסה האיכותית והטבעונית לנוטלה (בדקו עם המוכר אילו מהם טבעוניים).

Ro Chokolade. פרלינים מעולים בעבודת יד

Ro Chokolade. פרלינים מעולים בעבודת יד

The Organic Boho – רשת מזללות אורגניות טבעוניות בשירות עצמי. תמצאו כאן סלטים, המבורגרים וראפים שאפשר גם לקחת לדרך, לצד שייקים ומיצים, כולם יקרים באופן בלתי מוצדק (ומי שמכיר אותי יודע שנדיר לשמוע אותי מתלוננת על מחיר). יחד עם שירות אנטיפטי לא אופייני ותחושה כללית של חוסר מקצועיות, המקום לא עורר בי המון תיאבון. חלקנו המבורגר כרובית אחד (125 קרונות) ומה רבה היתה ההפתעה כשבמקום המבורגר קיבלנו פשוט פרחי כרובית מטוגנים בלחמניה. לזכות המקום ייאמר שהלחמניה היתה גדולה ומפוצצת בכל טוב – רטבים, שברי פיסטוקים פריכים, צ'יפס וירקות, והמנה בסך הכל היתה לא רעה בכלל, אבל איך לומר, לא בדיוק מה שציפינו לו. מה שכן, הצלחת היתה ממש יפה!

Organic Boho. אייל שני עשה את זה קודם

Organic Boho. אייל שני עשה את זה קודם

Morgenstedet – עוד מקום שלא הספקנו ממש להתרשם ממנו, אבל לאור ההמלצות שקיבלתי אשאיר אותו לשיפוטכם. מדובר בבית קפה היפי-צמחוני שנמצא בלב שכונת כריסטיאניה המדוברת, שזוכה לטעמי ליחסי ציבור מוגזמים. פעם היא אולי היתה מקום ציורי מעניין, שמורת טבע מקומית שמתעקשת לשמור על אופי ייחודי וחוקים משלה. כיום מדובר בעיקר באטרקציה תיירותית, למשפחות עם ילדים או לסטלנים שנהנים מאזלת ידה של המשטרה להשתלט על שוק המריחואנה המשגשג, שפועל כאן באופן לא חוקי. בבית הקפה תוכלו לסעוד את ליבכם במרק או בתבשיל במחירים ידידותיים, בחלל הפנימי או בחצר החמודה שבחוץ, אם מזג האוויר יאפשר זאת. עדכנו אותי איך היה.

Morgenstedet בלב מעוז ההיפים. לא ניסינו

Morgenstedet בלב מעוז ההיפים. לא ניסינו

Urten – נתחיל מהחיובי: מבחינת אוכל, מדובר באחת המסעדות הטבעוניות היותר מוצלחות בעיר. האוכל לא מאד מורכב, אבל ניכר שנעשה ביד אוהבת ומיומנת, משתנה לפי החשק והעונה ובסך הכל טעים. טעמנו פסטה עם סלסת עגבניות וטפנאד זיתים ומעין עוגה של אגוזי פקאן וקשיו עם שורשים צלויים בציפוי פריך ברוטב יין אדום, שהיתה המנה המוצלחת ביותר בארוחה (חבל שהונחו על שתי המנות סלילי סלק יבשים, אבל לא נהיה קטנוניים). פרחי כרובית מטוגנים עם איולי צ'יפוטלה ורוטב אבוקדו היו טעימים. למרבה הצער את האספרגוס הטרי שנחלט למרקם מושלם הצליחו להרוס עם קרם לבן שהתיאור הכי מדויק שלו יהיה "קרם טעם לוואי". עד כאן מדובר בסך הכל בארוחה לא רעה בכלל ובמחיר הגיוני (210 קרונות לאדם), שמה שהרס אותה עד היסוד היה שירות חובבני מהסוג שמזמן לא נתקלתי בו. על המקום הקטן אך הצפוף והמלא לחלוטין במוצאי שבת הופקדו שני אנשים בלבד – השף והמלצר. האחד נכנס ויצא ללא הרף מהמטבח, מנסה לעמוד בקצב ההזמנות, והשני התעופף בחלל הקטן בחוסר ריכוז מוחלט. כך קיבלנו את היין אבל בלי הבירה, חיכינו המון זמן כדי לקבל מנה ראשונה אחת בלי השנייה, שנשכחה לחלוטין והגיעה רק אחרי העיקריות. ולבסוף ישבנו זמן ממושך מול צלחות ריקות ומלוכלכות, עד שהתייאשנו וקמנו לשלם, מבלי שהוצעו לנו קינוח או משקאות חמים. התחושה היתה שממש התאמצו לעבור על כל חוקי ה"אל תעשה" של שירות במסעדה, מה שבקושי גרר חצי התנצלות רפה. ממש חבל, כי אין לי שום חשק לחזור למקום והמלצר הפסיד את הטיפ שיכול היה לקבל. לשיקולכם.

Urten. המנצחת של הארוחה, לא כולל שירות.

Urten. המנצחת של הארוחה, לא כולל שירות.

Souls – על המקום הזה קיבלנו המלצות רבות, למרות שהוא מאד רחוק מהמרכז ונמצא בשכונה שאין כל כך מה לחפש בה. החלל המרווח מעוצב ונעים ואפשר גם לשבת ברחבה הגדולה שבחוץ. כמו בלא מעט מהמסעדות כאן, מזמינים את האוכל בקופה, לוקחים סכו"ם ומפיות לבד והאוכל מגיע עם מלצר לשולחן. בצהריים התפריט קליל יותר מאשר בערב, כך שהסתפקנו בשני סלטים טעימים, אם כי לא גדולים ולא מאד משביעים (62 קרונות). לקינוח הזמנו פנקייק, שהורגש שנכנסו אליו קמחים ביזאריים (כוסמת וקינואה) שלא ממש התלהבתי מהם (44 קרונות). נחמד אם אתם מגיעים לסביבה.

souls. כיף כאן, לא נכחיש

souls. כיף כאן, לא נכחיש

Kalaset – התמזל מזלנו ואחת המסעדות המומלצות לטבעונים ממוקמת ממש ברחוב בו התגוררנו. המסעדה לא צמחונית או טבעונית ומבחר האפשרויות לא עצום, אבל טעים ונעים כאן וכמעט בכל שעה שוקק חיים (שימו לב שאי אפשר להזמין מקומות מראש). גם כאן עובדת שיטת השירות החצי-עצמי, שמסתדר לגמרי עם מדיניות הטיפים הצנועים. אכלנו המבורגר וצ'ילי שהיו מאד טעימים (130 קרונות למנה) ולפי סקירת תפריט הבוקר והצהריים, בכל שעה תוכלו למצוא כאן 2-3 אופציות טבעוניות.

kalasat. אחת הפינות הנחשקות בסביבה

kalasat. אחת הפינות הנחשקות בסביבה

עוד דברים מעניינים שהספקנו לעשות חוץ מלאכול 😊

ביקור בחווה אורגנית – אם יש לכם זמן לצאת מהעיר, נסו לתאם מראש סיור בחווה של חברת Aarstiderne ב-Humlebaek, מרחק של פחות משעת נסיעה מהעיר. כאן ממוקם מטה הניהול של החברה, שמגדלת ירקות אורגניים ומייצרת מגוון מאכלים ומשקאות טבעיים, שמסופקים בקופסאות ישירות לעשרות אלפי בתים בדנמרק והסביבה. חוץ מביזנס, מוביל המייסד סורן איילרסן תכנית לימודים חינוכית לילדי בית ספר, שמגיעים לאחת מ-32 החוות איתן עובדת החברה, כדי ללמוד איך לגדל ירקות ולהכין מהם מטעמים (טבעוניים!). אחרי שסיימו שנה מוצלחת, מקבלים הילדים ספר בישול עם כל המתכונים שהכינו, כדי שיוכלו להעביר משהו מהידע והטעמים גם הביתה.

החווה. מה שילדים באמת צריכים ללמוד

החווה. מה שילדים באמת צריכים ללמוד

מבשלת קרלסברג – המבשלה הדנית השתלטה על רובע שלם של העיר, שמלבד המבנה הראשי ואזור הסיורים כולל בניינים שונים וגם מתחם מסחרי ענק שנמצא בימים אלה בבנייה. לא הייתי טורחת להגיע הנה במיוחד אם לא הסיור שהוצע לי מטעם הכנס והאמת, היה נחמד לראות את המקום (בעיקר את האוסף הלא יתואר ומחזיק שיא הגינס של עשרות אלפי בקבוקי בירה שונים מהעולם, ביניהם גם ישראליים) ולשמוע קצת על התכניות האקולוגיות של התאגיד הענק.

האוסף של קרלסברג. מעל 20 אלף בקבוקים שונים

האוסף של קרלסברג. מעל 20 אלף בקבוקים שונים

The Vegan shop – מכולת טבעונית קטנה וחביבה. תוכלו לרכוש כאן כריכים וקפה לקחת והרבה מוצרי מדף כמו חטיפים, שוקולדים וממרחים, מוצרי מזון להכנה מהירה (מעולה למטיילים בדרכים או במלון), ארטיקים וגלידות וגם המבורגרים, נקניקים וגבינות. חוץ מאוכל תמצאו גם מוצרי קוסמטיקה, ספרי בישול (רובם בדנית), חולצות ומעילים (חיוני ביותר למי שעובר את החורף בעיר).

The Vegan Shop. מותק של חנות

The Vegan Shop. מותק של חנות

הפסטיבל הטבעוני – בין האירועים שהשתתפתי בהם במהלך הביקור בעיר, היה VEGETARISK FESTIVAL, הפסטיבל הטבעוני הראשון של קופנהאגן, שאמנם נקרא צמחוני אבל הוא בעצם טבעוני לחלוטין (חוץ ממנה צמחונית אחת שהשתרבבה איכשהו לאחד הדוכנים). הפסטיבל נמשך יומיים והתקיים בפארק Tiøren שעל שפת הים, בצמידות לפסטיבל יוגה. היו בו דוכני אוכל ומוצרים, אוהל הרצאות והקרנת סרטים, והוא היה הזדמנות מצוינת לפגוש פעילים מקומיים וגם ישראלים טבעונים. הפסטיבל היה אמנם צנוע אבל מארגניו מלאי התלהבות ותכניות להמשך, כך שכדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות באתר של הארגון שהפיק אותו https://vegetarisk.dk/. קחו בחשבון שחוץ מההרצאה שלי, כל התכנים היו בשפה הדנית. את הפעילים שהכרנו, אגב, פגשנו בהמשך שוב בעיר, בפעילויות שטח נוספות. התעוררות, כבר אמרנו?

הפסטיבל הטבעוני. מזג האוויר היה מושלם

הפסטיבל הטבעוני. מזג האוויר היה מושלם

אקטיביזם בלב העיר. הפגנה מול אירוע לילדים שארגנה יצרנית החלב המובילה בדנמרק

אקטיביזם בלב העיר. הפגנה מול אירוע לילדים שארגנה יצרנית החלב המובילה בדנמרק

בדרך הביתה – למרבה הצער, המגמה הטבעונית המתגברת עדיין לא חצתה את שעריו של שדה התעופה של קופנהאגן. חריש עמוק במסעדות ובדוכנים אילץ אותי לבסוף להסתפק בארוחת מקרר ארוזה של טורטייה עם פלאפל, בורגול, פול ירוק, עגבניות, חומוס ועלי בייבי. בינינו, זה היה דווקא לא רע.

לא יכולה לחכות לביקור הבא. קופנהאגן

לא יכולה לחכות לביקור הבא. קופנהאגן

Print Friendly, PDF & Email

3 תגובות לפוסט

  1. עמית הגיב:

    נראה מזמין מאד, תודה על הסקירה! הייתי שם לפני כעשור, והמצב היה קשה למדי, אני חושב שהיתה מסעדה טבעונית אחת, אולי שתיים, בכל העיר.

  2. אילת הגיב:

    כיף לראות שהעיר המקסימה הזו נעשית יותר ידידותית לטבעונים.

השאר תגובה

ארוחת בוקר טבעונית בלנדוור
סדנאות בישול עם אורי שביט
אורי שביט בהרצאה TEDX
אתגר 22+

מתכוני וידאו

קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש

זכויות יוצרים © 2017 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט

Free WordPress Themes, Free Android Games