מה טבעונים וסתם אנשים רגילים אוכלים
עדכונים, תמונות, מתכונים וחדשות מעולם הטבעונות בעמוד הפייסבוק החדש של הבלוג
שלושה חודשים לתוך הטבעונות ואנשים עדיין שואלים אותי מה אני אוכלת.
יש משפטים שלא האמנתי שאשמע: "טבעונות זאת הפרעת אכילה מבחירה, נכון?"
וגם תשובות שהגיעו בעקבותיהם: "כן, זאת הפרעה אכילה ומבחירה טיפשית פלוס אפילו"
יש אנשים ששולחים אותי לבדיקות דם כשאני תופסת וירוס של צינון (מדאגה כנה! אני יודעת ואוהבת אותך, בובי) וכאלה שמסתפקים בחמלה על עצם ההחלטה ("תנחומיי").
אבל את הדאגה העמוקה ביותר אני מוצאת בעיניהם של הקולגות שלי, אנשי האוכל. שפים, מסעדנים, עיתונאים או סתם פודי'ס נלהבים, ששואלים על סף דמעות: מה את אוכלת??
(הסתייגות: גם אם חלקם ממש מודאגים, יש כמה כאלה שגם תומכים, מעודדים ומאכילים אותי אוכל כל כך טעים, שהעיניים שלי הן אלה שמתמלאות דמעות של התרגשות).
אויש, אני אוכלת טוב! נראה לי שזאת אחת התקופות היותר טעימות וכיפיות בחיי מהבחינה הזאת, וכמו שיצא לי לומר לא מעט לאחרונה – אכלתי בחיים האלה כבר בשביל שלושה אנשים. לא רזים. ומה שאפילו יותר כיף – אני הרבה יותר מבשלת. אחד הדברים המבורכים שקרו לי בעקבות המהפך. ואז, כשמגיע אלי ר', קולגה אהוב, רעב ועייף בסוף יום עבודה, אני מוצאת את עצמי מתקתקת בקלות משהו טעים לאכול, כאילו כל חיי הייתי בלבוסטה קולית וקלילה למתקדמים.
ר' אוהב לאכול לא פחות ממני. הוא אוכל הכל ובתאווה וכששמע על התפנית שדפקתי במפתיע, היה משוכנע שזה באמת עניין של דקות עד שאחזור לעצמי. והנה הוא אצלי בבית ואני, שלא מתכננת בכלל לחזור לעצמי הישנה, צריכה לדאוג שיהיה לו טעים. במקום להילחץ, אני פורחת. פתחנו יחד בקבוק יין אדום ואחר כך את המקרר ושלפנו פטריות טריות, אפונה קפואה ומהמזווה – שקית חיטה. המרכיבים האלה ביקשו להתחבר לטעמים איטלקיים ואני שמחתי לזנוח קצת את רוטב הסויה, שהפך לאחרונה לחומר הגלם השמיש ביותר במטבח שלי. לא עברו 20 דקות ור' ישב מול צלחת מהבילה והתענג על כל ביס. "את יודעת שגם אני משתדל לאכול ירוק?" הוא התוודה בנונשלנטיות תוך כדי לעיסה. לקחתי עוד לגימה מהיין האדום וידעתי שלפחות הוא כבר לא ישאל אותי שוב את אותה השאלה.
עכשיו יאללה, לעבודה. הכי קל ופשוט שיש.
חיטה איטלקית עם פטריות ואפונה
אחרי שטעמנו את המנה הגעתי למסקנה שאפשר היה לבשל אותה בשיטת ריזוטו (בישול איטי תוך ערבוב וספיגה איטית של הנוזלים), על בסיס ציר ירקות או מים ויין לבן. אני אהבתי את הנגיסות של החיטה, ר' העדיף מצע רך יותר כמו אורז או גריסים. כך או כך, כמו תמיד, המתכון פתוח לשינויים ואלתורים.
חומרים ל-3-4 מנות
250 גרם חיטת כוסמין איטלקית (אני השתמשתי בחבילה של 10 דקות של סוגת), מבושלת ומסוננת
200-300 גרם פטריות (שמפיניון ו/או פורטובלו), פרוסות דק
300 גרם אפונה קפואה (אם יש טריה, מה טוב)
2-3 שיני שום פרוסות
1/3 כוס יין לבן
עלים מ 3-4 גבעולי טימין
מלח, פלפל שחור גרוס טרי
שמן זית
+ מחממים מחבת עם מעט שמן זית (אפונה קפואה אפשר גם בלי) ומאדים את האפונה כ-5 דקות, מוסיפים מעט מלח ומערבבים מפעם לפעם, עד שהיא מתרככת. מסירים מהאש ומעבירים לצלחת.
+ מחממים שוב את המחבת עם מעט שמן זית, מוסיפים את השום הפרוס ומאדים מעט תוך כדי ערבוב (זהירות שלא יישרף) עד שמזהיב קלות. מוסיפים את הפטריות וצורבים אותן 1-2 דקות תוך הקפצה-ערבוב. מוסיפים את היין הלבן, טימין ומעט מלח ומניחים לפטריות להתבשל מעט ולספוג את הנוזלים. הן צריכות להשחים אך לא להפוך לסמרטוטיות.
+ מחזירים את האפונה למחבת ומוסיפים את החיטה המבושלת. מערבבים ומתבלים במלח ובפלפל, טועמים ומתקנים תיבול. אם התבשיל יבש מדי, אפשר להוסיף מעט שמן זית איכותי ולערבב לפני ההגשה.
עדכונים, תמונות, מתכונים וחדשות מעולם הטבעונות בעמוד הפייסבוק החדש של הבלוג
תגיות: אפונה, איטלקי, אוכל טבעוני, פטריות, טבעונות, בישול טבעוני, מנות עיקריות, חיטה, יין אדום, יין לבן
קטגוריות: פוסט נבחר, מהיר וטבעוני
גם קינואה אוהבת מאוד ]טריות ואפונה ושום…
גם אני אוהבת את האתר הזה והראש שלך!
נכון, גם קינואה 🙂 תודה תודה מיכל!
איך מסבירים לאנשים שיש לי סוף סוף אוכל מלא שמחה לאכול? שאני ממלא את הגוף שלי פתאום בשמחה ואהבה במקום בהסתרה, חושך, רשע ומוות?
איך תסביר לאנשים (בלי שיחשבו שאתה משוגע אמיתי) שהאוכל שלהם (כן כן, זה שגם אני ליקקתי עד אוגוסט האחרון) הוא הדבר שאני הכי לא מבינה איך הם אוכלים?
שהנשמה והגוף חיים בסינרגייה?
שסיפוק תאווה הוא הדבר הכי דוחה בעיניי, ואין כמו ארוחה שמספקת אושר…
איך?
LIKE 🙂
ומה עושים אם רוצים מתוק?
מחכה לך בפינה.
גלעד, אני בדרך אליך, לא תצטרך לחכות הרבה 🙂
נו, אני כבר נתקלתי בשאלות: וקמח את אוכלת? וסוכר? (אנשים שמקשרים בין טבעונות לדיאטה/ תזונה בריאה/ ציליאק/ סכרת)
את לא אוכלת ביצים? אז לא חסרים לך ויטמינים? (לך תסביר שהוטימינים הם בפירות ובירקות)
מה??? ולא תאכלי מהעוגה?? רק חתיכה קטנה!
בקיצור, החלק הקשה בטבעונות הוא לא התפריט אלא תגובות האנשים. מה גם שמיד מקטלגים אותך כתמהונית/ רוחנית/סגפנית. נעים לראות שאנשים שנחשבים נורמטיבים ואפילו נהנתנים נהיים גם הם טבעונים, אולי זה קצת יפחית את התדמית השלילית.
תודה תודה רוזה, כיוונת לדעתי 🙂
מזדהה בהחלט. התגובות זו הבעיה בה' הידיעה.
באתר דורבנות (מומלץ, חפשי בגוגל) יש ערך בשם "צמחונאצי", שמשמעותו צמחוני שיורד לחייהם של הסובבים אותו. לעומת זאת בדרך כלל המצב הוא הפוך, כלומר אני הוא זה שיורדים לחייו בשל בחירתי שלא לספק את גחמותי הקולינאריות על ידי התעללות בבע"ח. לאור זאת אני חושב שכדאי להוסיף לדורבנות ערך מתאים שיקרא פשוט "נאצי". אבל אני חושש שלא יקבלו את זה מכיוון שזה גורם לזילות השואה.
כמה משמח שעוד משהו חוסך סבל וצער מבעלי חיים. תבורכי!!
לאט לאט למדים להתמודד עם כל מיני ויכוחים מטומטמים, ואנשים שפשוט לא מסוגלים להבין דבר שכזה. כך שכשיושבים לאכול הם חייבים להקניט. אולם במשך השנים נוצרת מיומנות של הסברה. אגב אם תאמרו שאתם בודהיסטים זה יראה בסדר, כי קטגוריה של דת, אינה הפרעה.
היי, כל הכבוד לך, נראה טעים ואני אכין את המתכון בעתיד.
אני רק עכשיו מתחילה ומקווה שיהיה טוב 🙂 – – ושכולם יצטרפו.