ביקורת מסעדות: קמפנלו
המסעדונת האיטלקית של מנה שטרום ואריק לופו ממשיכה להיות ידידותית לטבעונים ולספק אוכל פשוט, קליל ולא יומרני
מדריך מסעדות טבעוניות וידידותיות לטבעונים
את השף מנה שטרום אני מכירה המון שנים, ממש מהימים בהם צעדי בצעדי תינוק מהוססים אל תוך ליבה של הסצנה הקולינארית. אהבתי מאד את מסעדתו "איל פאצו" ז"ל ששכנה בפלורנטין הרבה לפני שהשכונה הפכה למעוז של מסעדות וברים, ראיינתי אותו לעבודה שכתבתי במהלך לימודי הבישול שלי על המטבח האיטלקי והוא האיש שאמר לי לא להתפשר וללכת לעשות סטאז' במקום הכי "גבוה" שאפשר (באותם ימים "מול ים". עשיתי כדבריו והתקבלתי). מאז עברו המון שנים, ואחרי המעבר שלי לטבעונות שמחתי לגלות שבמסעדה הקטנה שפתח יחד עם שותפו השף אריק לופו (שמבשל בפועל במטבח), היתה גישה ידידותית לטבעונים הרבה לפני שהיא הפכה למגמה הקולינארית הכי חזקה בשטח וללהיט במסעדות. זה התחיל בכמה מנות בודדות (בעיקר כאלה שאפשר היה להפוך לטבעוניות) ובכמה ערבים מיוחדים בימי שני בהם הוגשו ספיישלים טבעוניים מעשה ידיה של דנה מלמד המוכשרת. מאז, אני מודה, לא חזרתי לשם – עד ששמעתי שהתפריט הטבעוני התרחב ומסומן בתפריט, סיבה מספיק טובה לבדוק אם הפיצה של מנה שטרום עדיין מושלמת כמו שזכרתי אותה.
המילה מסעדה קצת גדולה על קמפנלו – מדובר יותר בבית קפה משודרג, שמציע תפריט מלא על טהרת המטבח האיטלקי. בפנים כמעט ואין מקומות ישיבה והישיבה בחוץ על המדרכה או בפטיו הקטן, לשולחנות קטנים וצפופים. לא המקום לארוחות פאר ולהתרווחות ממושכת, אלא יותר לארוחת זריזות וקלות. השירות בהתאם – רחוק מלהיות פורמלי, לפעמים קצת יותר מדי – בישיבה בפנים כמו שאנחנו בחרנו, אתם עשויים להיות עדים מקרוה לשיחות המלצרים ולנשנושי הפוקצ'ה שלהם מאחורי הבר הקטן. עם זאת הצוות היה חביב ובקיא בעניינים הטבעוניים, והפרסומים למרבה השמחה התגלו כנכונים – התפריט אכן מסומן בבהירות כך שאפשר למצוא בו בקלות מנות טבעוניות, לצד מנות שניתן "לטבען" וגם מנות ללא גלוטן. פתחנו בשתי צלוחיות ממגוון האנטיפסטי, שכולו טבעוני (14 ש"ח לצלוחית, אפשר גם להזמין מיקס) – כיף היה למצוא אנטיפסטי קצת יותר מרענן מכמה ירקות צלויים טובעים בשמן, כמו שעועית לימה (מתה עליה!) עם עגבניות שרי וזיתי קלמטה. צלוחית של דלעת, פרחי שעועית וזוקיני במרווה וטימין גם היא היתה טעימה, אבל סטנדרטית יותר. שלא תבנו ציפיות – אלה באמת צלוחיות, מעין נשנוש קליל, והמחיר בהתאם. לצד האנטיפסטי הגיע סלט של פולנטה צלויה, עגבניות, ארטישוק וארוגולה (46 ש"ח), שזכרתי לטובה מהביקור הראשון שלי במקום. קוביות פולנטה הן בהחלט תוספת כיפית לסלט, משהו שאני לגמרי מתכוונת לאמץ גם בבית, בגרסה שלי – שהיא מתובלת ודומיננטית יותר מהפולנטה של קמפנלו, שהיתה לטעמי קצת עדינה מדי.
לחלק היותר כבד של הארוחה הזמנו כמובן את הפיצה האגדית של מנה, שבמשך שנים רבות נחשבה לטובה ביותר במחוזותינו והקרובה ביותר לדבר האמיתי מאיטליה. כמוני, גם מנה לא מאמין בתחליפים וגבינות מעובדות ומעדיף להכין פיצה עם רוטב טוב ותוספות מעניינות, כך שה"טבעונית" שבתפריט כוללת רוטב עגבניות, ארטישוק, פטריות, כרישה, זיתים ועלי בזיליקום טריים (49 ש"ח). היא הגיעה לשולחן הישר מתוך הטאבון הגדול שנבנה לאחרונה מאחורי הבר, ודי מהר נעלמה ממנו בלי להותיר זכר. הבצק, כרגיל, היה מושלם והתוספות כיפיות וטעימות, אם כי נדמה לי שעוד דקה או שתיים בטאבון היו עושים להן עוד יותר טוב. בצד שלי של השולחן הונחה צלחת יפהפייה של ניוקי תרד ותפוחי אדמה ירוק מנוקד בעגבניות שרי צלויות (64 ש"ח), שילוב צבעים וטעמים שמבטיח רק טוב. כחובבת ניוקי מושבעת אני מודה שאכלתי טובים מאלה – אווריריים יותר ומתובלים יותר – אבל עדיין הייתי מוכנה לאכול את המנה הזאת בקמפנלו לארוחת צהריים בתדירות די גבוהה.
אחרי ששאלנו התברר שיש בתפריט קינוח טבעוני מתחלף. כשהסבירו לנו מה הוא, התיאור נשמע קצת מוכר ואכן, לשולחן הגיע קינוח שכבות של מוס חלבה שפגשנו (ואהבנו מאד!) במקומות אחרים. בעיני זאת עדות נוספת לשגשוג הלא ייאמן של הקולינאריה הטבעונית, עד כדי כך שמסעדות יכולות להזמין קינוחים טבעוניים מוצלחים מספקים שונים, בדיוק כמו שרבות מהן עושות גם בגזרה הלא טבעונית. לצערנו, הקינוח לא היה מאד טרי וחלופה אחרת לא היתה בנמצא, כך שויתרנו על הסיום המתוק ונשארנו עם הנעימות הטעימה של ארוחה קלילה ולא מחייבת בניחוח איטלקי. נכון, היא לא היתה מושלמת – אבל היא כן הופכת את קמפנלו לתחנה ראויה לארוחה טבעונית לא יומרנית.
אז מה היה לנו? בית קפה-מסעדה איטלקי קטן, עם שירות חברותי פלוס ואווירה שכונתית.
נגישות לטבעונות מנות מסומנות בתפריט באופן ברור והיצע נאה, חוץ מגזרת הקינוחים שזקוקה לגיוון ורענון.
הסבר פניך לטבעוני מלצרים בקיאים ונחמדים, שלא נדרשו ליותר מדי הסברים לאור התפריט המפורט.
תגיות: מסעדות טבעוניות, קמפנלו, ביקורת מסעדות, מנה שטרום, פסטה, איטלקי, ניוקי, אורי שביט
קטגוריות: ביקורת מסעדות: אורי שביט ממליצה, פוסט נבחר