פוסט נבחר
לחמניות מאודות, רכות ומתקתקות הן החולשה שלי מאז שהיית בת עשרים. הפעם טמנתי בהן פרוסות עסיסיות של טופו פיקנטי ברוטב אדום ופסטו ממכר של כוסברה ובוטנים. אזהרה: מהביס הזה אין דרך חזרה הוי, אמסטרדם. אמסטרדם שהכירה לי את אחד מפלאי עולם, את הפחמימה האולטימטיבית, את העונג הרך והענני ביותר שאתם יכולים לדמיין ביותר כריך – לחם (או לחמניה) מאודה. זאת היתה אחת ממסעדות הפועלים הסורינאמיות הקטנות שאכלתי בה כשהתגוררתי בעיר, אי שם בסביבות גיל 20. הלחם היה ממולא (מעדיפה לא […]