טעים בלי ביצים: מחביתה ועד עוגה
עבורן הסיוט כבר נגמר. תרנגולות בחוות השחרור בכרם מהר"ל
תחקיר חדשות ערוץ 2 שפורסם בשבוע שעבר הזכיר לי שוב למה החלטתי להוציא את הביצים מהצלחת. טעים ונעים לי הרבה יותר בלעדיהן
כשהייתי ילדה, לשכן שגר מולנו היה לול תרנגולות. אמא שלי היתה שולחת אותי מדי פעם להביא ממנו תבנית ביצים וכששפר עליו הרצון הטוב, הוא היה לוקח אותי ללול והיינו אוספים אותן יחד, כשהן עדיין חמימות, ישר מהסוללה. הייתי אמנם רק בת 10 אבל כבר עיוורת לחלוטין למציאות שהתקיימה באותו לול ומתקיימת כמובן בכל לול. הרי בגן לימדו אותי שזה הוא ביתה הטבעי של התרנגולת ואמא תמיד אמרה שצריך לאכול ביצה ביום. כבר אז היה לי קשה להביט בעיניים נקיות במציאות המוחשית, זאת שמחוץ לספרים, לסיפורים ולהרגלים. כל שראיתי היתה שורה בוהקת של ביצים, תוצר פלאי של מכונה שקופה ויעילה, שאוזניי היו אטומות לקרקורי המצוקה שלה.
בפועל גם בלול ההוא, כמו בכל לול, היו דחוסות בכלובים קטנים תרנגולות אומללות שמוטות כרבולת, שלא ראו מעולם אור יום ולא דרכו מעולם על אדמה. גם שם היתה צואת עופות שריחה נישא למרחוק, נערמת לגובה מתחת לכלובים הצפופים. גם בלול ההוא המטילות הגיעו ממדגרות בהן קטמו להן את המקור בפרוצדורה אכזרית וכואבת, מאותן מדגרות בהן מרסקים למוות מדי יום 15,000 אפרוחים זכרים שאין בהם שימוש. וכשהשכן סיפר לי ש"היום מגיעות מטילות חדשות", הוא לא הזכיר את המחשמלת שהגיעה לפניהן כדי לחשמל למוות את אלה שכבר לא היו עבורו מספיק כלכליות. מציאות, פרקטיקה, כלכלה של אדישות.
חלפו הרבה שנים והיום אני רואה, רואה היטב. רואה את המצוקה, רואה את הכאב, רואה את הזוהמה ואת הסכנה. ובכל זאת, כשצפיתי בתחקיר החדש של חדשות ערוץ 2 ועמותת אנונימוס, לא רק נזכרתי בסיבות בגללן אני לא צורכת ביצים – למדתי לצערי עוד ועוד פרטים חדשים וקשים. בין היתר התברר לי שרוב הלולים בארץ פועלים ללא רישיון עסק, שתנאי התברואה בהם ירודים ברמה מבהילה, שהם עוברים על התקנות האוסרות לדוגמא לשטוף ביצים במים (המים מחלחלים יחד עם החיידקים והצואה לתוך הביצה) ומשליכים את גופות התרנגולות שמתות בכלובים מצפיפות ומחלות, אל ערימות הצואה שמתחת לאחיותיהן. את התחקיר ועוד המון מידע לגבי ייצור ביצים, הפגיעה בתרנגולות והסכנות הבריאותיות שבצריכתן ניתן למצוא באתר החדש הזה.
גם המבט שלי על תפקידן של הביצים במטבח השתנה מאז לחלוטין. אני יודעת שלביצים יש בעיקר תפקיד פונקציונאלי: להדביק, להקציף או להתפיח, ובלי להתאמץ יותר מדי גיליתי שאפשר להשיג תוצאות נהדרות וטעימות מאד גם בלי להשתמש בהן. נכון שאני כבר לא אוכלת חביתה, אבל אני מכינה אומלט נהדרת מקמח חומוס או עדשים, עם ירקות ועשבי תיבול. בשקשוקה שלי מככב תירס טרי ולעוגה אני מוסיפה רסק תפוחים שמעניק לה מרקם ועסיסיות נהדרים. גיליתי שלא כל כך קשה לשנות הרגלים, אפילו כאלה שנראו לנו קודם מחויבי המציאות, ולמי שעושה את זה צפויים גילויים מעניינים, כיפיים ולא פחות טעימים בין הסירים. אז קדימה, למה אתם מחכים?
שקשוקה תרד ופטריות עם פולנטה טרייה/גיא ארבל
שקשוקה ממש לא חייבת להיות עם ביצים. תנו לי מחבת מהבילה מלאת רטבים וטעמים, שאי אפשר להתאפק מלטבול בה קרעי חלה טרייה, ומבחינתי מדובר בשקשוקה מושלמת.
חומרים ל 2 מנות
לשקשוקה:
250 גרם תרד שטוף
120 גרם (1/2 סלסלה) פטריות שמפיניון חצויות
120 גרם (1/2 סלסלה) פטריות פורטובלו פרוסות
1 בצל סגול גדול, חתוך לרצועות
20 עגבניות שרי חצויות
2 שיני שום פרוסות
שמן זית
מלח, פלפל שחור גרוס
לפולנטה:
5 קלחי תירס טרי
5 גרם (1 כפית) מלח
קורט פלפל שאטה טחון
+ מכינים את הפולנטה: בעזרת סכין חדה קוטמים את בסיסי קלחי התירס, מעמידים כל קלח על בסיסו ובתנועת חיתוך מקצהו העליון של הקלח לבסיס מסירים את גרעיני התירס.
+ מניחים את גרעיני התירס בסיר, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מבשלים 3 דקות נוספות ומסירים מהאש. שומרים בצד מעט ממי הבישול ומסננים.
+ במעבד מזון או בלנדר מוט טוחנים את התירס המבושל עם מלח ופלפל שאטה.טועמים, מתקנים תיבול. אם התערובת סמיכה מדי, מדללים מעט בעזרת מי הבישול ששמרנו.
+ מכינים את השקשוקה: מחממים מעט שמן זית במחבת ומאדים את הבצל מעל להבה בינונית 4 דקות עד שהוא מתרכך קלות. מוסיפים שום פרוס ומטגנים 2 דקות נוספות.
+ מוסיפים את התרד והפטריות ומתבלים במלח ובמעט פלפל שחור. מוסיפים עגבניות שרי ומבשלים 4-5 דקות נוספות. מסירים מהאש.
+ מחלקים לצלחות הגשה, מניחים על כל מנה מהפולנטה ומגישים.
חוויה של מחבת מלאה רטבים וטעמים. צילום: נמרוד סונדרס
קציצות עדשים שחורות ברוטב עגבניות
שולייח מייד לאחותי שהפסיקה משום מה לאכול ביצים!!