איטליה לטבעונים: סופשבוע קולינארי במילאנו
השמועות על התפתחות המגמה הטבעונית בארץ המגף התבררו כנכונות, לפחות בכל מה שקשור לבירת האופנה מילאנו. גרגרנית השטח אורי שביט חזרה עם משקל עודף והמלצות, כולל אחת לארוחה הטבעונית הטובה ביותר באירופה, אם לא בעולם.
יש לי בלב פינה חמה לאיטליה, מהרבה מאד סיבות טובות, אבל אני מודה שהביקור האחרון שלי ברומא השאיר אותי עם תחושה של אכזבה. למרות שבסופו של דבר הצלחנו לאכול שם לא רע, משהו בריחוק המקומי מטבעונות או ממחשבה על מקומם של בעלי החיים בחיינו, יחד עם תחושה ש"אפשר להסתדר" שהיא בדיוק ההפך ממה שאני מצפה מחוויה קולינארית, לא ממש עשו לי חשק לחזור לאיטליה. בשנים שחלפו מאז הגיעו אלי שמועות על כך שיש התקדמות משמעותית במודעות, שמן הסתם מלווה בהיצע הרבה יותר משמעותי של אוכל טבעוני ונשמעו אפילו אגדות על קרואסונים טבעוניים (באמת?) בבתי קפה אקראיים, שאני מודה שעוררו את סקרנותי (ותאבוני). ככה שההזמנה להשתתף בפסטיבל The Vegetarian Chance שמתקיים מדי שנה במילאנו, הגיעה בדיוק בזמן.
לא ידעתי יותר מדי על העיר מהביקור החטוף שלי בשדה התעופה שלה לפני מיליון שנה, ושמחתי לגלות שהתדמית האפרורית והתעשייתית שדבקה בה לא ממש מדויקת. יש בה אזורים יפהפיים, רחובות קטנים מקסימים, פינות חמד חבויות, בניינים מטריפים שצומחים עליהם עצים ענקיים, מיליון כלבים ולא פחות מכך חנויות לציוד לבעלי חיים, כך שגם אם היא לא עונה על ההגדרה "ציורית" ואין בה מאית מהארכיטקטורה המרהיבה של אחותה הגדולה רומא, הביקור במילאנו היה מעניין ונעים. לגבי השמועות על ידידותיות לטבעונים, קרואסונים לא ראיתי אבל למפגש עם עיתונאים בלשכת התיירות הישראלית, הביאו במיוחד שפע של מאפי בוקר טבעוניים ממאפייה סמוכה. גם תפריטי המסעדות מעידים על התעוררות, כמו זה של דוכן כריכים שמציע אופציה טבעונית, מסעדות עם קטגוריה טבעונית שלמה פלוס מנות נוספות להתאמה, ולא מעט מקומות על טהרת הרואו-פוד והמיצים, שנראה שהפכו לטרנד נחשק. כמובן שאת הזמן הפנוי שלי בעיר ניצלתי לאיסוף כמה שיותר תובנות והמלצות, והרי הן לפניכם.
מדריכים נוספים לתייר הטבעוני ממש כאן
מילאנו. הרבה יותר יפה ממה שמספרים עליה
Bubu – למקום המקסים הזה הגענו במקרה, כשהסוללה בטלפון נגמרה ויחד איתה כבתה גם המפה. במהלך השיטוט הרגלי גילינו שבשבע בערב סוגרים הרמטית את בתי הקפה, הקיוסקים עם פינות הישיבה, וכמעט כל מקום ברדיוס הגיוני שאפשר להתיישב בו, לטעון את הטלפון ולשתות משהו בדרך לארוחת הערב. ואז ראינו אותו – בר יין ((Fiaschetteria מתוק וקטן, עם פרלמנט מקומי שכבש את רוב המדרכה שבחוץ ועוד כמה כסאות פנויים בפנים. חוץ מיין מציעים כאן מנות נשנוש קטנות שנקראות כאן cicchetti (הטאפאס של האיטלקים), שכמעט תמיד לא רלוונטיות לטבעונים. בעל הבית, איש מקסים שמפעיל בעצמו את כל המקום – מבשל, מוזג, מגיש ומארח, שאל אותנו אם נרצה משהו לאכול. הייתי קטנת אמונה ושאלתי אם יש משהו שהוא רק מירקות. "טבעוני?" הוא שאל ומיד קפץ אל מאחורי הבר. אחרי כמה דקות קיבלנו צלחת מקסימה שכללה ברוסקטה עם תרד ועוד אחת עם עגבניות, גרגירי תורמוס מבושלים ומקלות גריסיני פריכים. כוס יין, כוס בירה והצלחת הכיפית הזו עלו 10 יורו וסירוב מוחלט לקבל טיפ.
Piazza Antonio Gramsci, 12, 20154 Milano
יש סניף נוסף וגדול יותר במרכז העיר.
Bubu מגישה צ'יקטי טבעוני
Osteria al 55 – מסעדה כמעט טבעונית לחלוטין, שלצערי הרב לא מספקת את הסחורה, למרות ההשתדלות הניכרת. המנות קטנות ולכאורה מוקפדות ומעוצבות, אבל הטעם מאכזב ביותר והמחיר הגבוה רחוק מלהיות מוצדק (ולא תשמעו אותי מתלוננת על מחיר אסטרונומי כשהוא שווה את התמורה). בין המנות הלא מוצלחות שטעמנו היתה פלטת אנטיפסטי, כאילו-קרבונרה של אספרגוס והמבורגר בינוני שהוגש על חסה, ללא לחמניה (מה שיתברר בהמשך כטרנד מקומי לא ברור). עדיף להימנע.
Via Messina 55, 20154 Milan
Osteria al 55. נראה טוב, לא טעים
La Colubrina – טרטוריה חביבה הממוקמת לא רחוק מרחוב הקניות המרכזי (דרך בואנוס איירס, שהשמועה אומרת שהוא הרחוב הארוך ביותר באירופה). האוכל פשוט ורחוק מלהיות מעורר התפעלות, אבל בהחלט אפשרי אם אתם מחפשים איפה לסגור פינה בשעות הצהריים. התפריט מסומן היטב, כולל סימן לאוכל נא (Raw) וללא גלוטן. מומלץ להתמקד במנות האיטלקיות הקלאסיות, כמו פסטה ופיצה, ופחות במנות כמו המבורגר טבעוני, שכאן הוגש מפורק לחלקים וללא לחמניה.
Via Felice Casati, 5, 20124 Milano
La Colubrina. תתמקדו במה שאתם יודעים לעשות
Joia – שימו לב לאמירה הבאה, שאני לגמרי עומדת מאחוריה: אם אתם במילאנו, אם אתם באיטליה, אם אתם איפה שהוא בסביבה באירופה – אני ממליצה לכם מכל הלב לעשות מאמץ ולהגיע לארוחת ערב במסעדת המישלין הצמחונית-טבעונית הזאת. באופן מפתיע, זה כנראה המקום שבו אכלתי את האוכל הטבעוני המרגש, המפתיע והטעים ביותר שאני זוכרת, עטוף בשירות מושלם ונעים עם נגיעות הומור ותרבות מעניינות, שגרמו לי להרגיש שאני יושבת בליבה של הצגת תיאטרון. על המטבח מנצח שף פיטר ליימן, שמוצאו בכלל שוויצרי, והוא מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי – להגיש מנות מצוירות, מוקפדות ומדויקות, שהן בו זמני גם מלאות רגש ונשמה ולא מרגישות כמו להטוטים פירוטכניים מרשימים אך חסרי אישיות, כמו ברבות מהמסעדות המכוכבות הגבוהות. גילוי נאות מתבקש הוא שהייתי אורחת המסעדה, אבל אני מבטיחה לכם שתקבלו בדיוק את אותו האוכל והשירות גם אם תגיעו לשם באופן אנונימי לחלוטין. עד עכשיו לא ברור לי איך הם קיבלו "רק" כוכב אחד. בתפריט כמה סוגים של ארוחות טעימות (אפשר כמובן גם להזמין מנות בודדות), שמומלץ לשלב ביניהן ולבקש את כל המנות (רצוי מראש) בגרסה הטבעונית שלהן – לחוששים אני יכולה להבטיח שלא ייצאו משם רעבים. בין המנות שאכלנו: סופלה של קציפת סלרי עם אספרגוס, כמהין ובצל מקורמל, "ביצת שליו" עשויה מקשיו, ממולאת בזוקיני עם רוטב אפונה וג'ינג'ר, ריזוטו שחור עם אספרגוס, מגדל תפוחי אדמה ותרד עם טוויל פריך וקרם "שמנת", טירמיסו עם סורבה קפה, קוביית שוקולד ענקית ומסקרפונה של אגוזי לוז ומקדמיה, ועוד ועוד. היו עוד המון אנקדוטות מלהיבות בארוחה, אבל אני לא רוצה לגלות לכם הכל, לכו ופשוט תתמסרו. המחיר, כצפוי, מרקיע שחקים אבל שווה כל יורו.
Via Panfilo Castaldi, 18, 20124 Milano
joia. הכי טובה באירופה, אם לא בעולם
Mam – Milan amore mio – במסעדה-בר-קפה המתוקה הזו נתקלנו במקרה, תוך כדי שיטוט ברחובות העיר המקסימים ושמחנו לגלות שהיא צמחונית-טבעונית. אי אפשר להזמין מקום ואין כאן תפריט כתוב, השפית מאלתרת כל יום (ולפעמים כמה פעמים ביום) ארוחה קבועה מראש של 4 מנות, שאפשר לבקש בגרסה טבעונית. האוכל מוצלח אם כי מעט יקר והמנות לא ענקיות, אבל כיף מאד לשבת שם ולהתפעל מהריהוט והכלים הססגוניים והאקלקטיים ולהרגיש בבית. אפשר גם לבוא לדרינק בשעות היותר מאוחרות – למרבה השמחה זה אחד המקומות הנדירים שפתוח ברציפות מהבוקר ועד אחת בלילה.
Via Lodovico Muratori, 7, 20135 Milano
mam. ארוחה בהפתעה
Mantra – מתברר שבמילאנו שוקקת סצינה של מסעדות RAW FOOD (אם כי באופן תמוה לא כל המקומות שמכריזים על עצמם ככאלה הם גם לגמרי טבעוניים) ומאנטרה היא ללא ספק אחת המוצלחות שבהן, שבמקרה ממוקמת ממש מעבר לרחוב ממסעדת Joia. מדובר במסעדה גבוהה יחסית, שצריך להזמין אליה מקום מראש (אנחנו לא עשינו זאת וישבנו על הבר הקטן שבכניסה, שהתגלה כנעים למדי), עם חלל לבן ונקי, חנות קטנה למוצרים טבעוניים נאים בכניסה ומנות מוקפדות. האוכל ברובו היה טעים ושמחנו לגלות שאלכוהול הוא בכל זאת חלק מהתפריט (שימו לב לבירות המעניינות). בין היתר אכלנו קארי ירוק של ספגטי אצות (Kelp), "קלמארי" מצופה של פטריות, נאצ'וס עם אבוקדו וסלסה של ירקות ועוד. יש גם ארוחות בוקר וצהריים, שהייתי בשמחה חוזרת לבדוק.
Via Panfilo Castaldi, 21, 20124 Milano
Mantra. נא, טבעוני, מוקפד, טעים למדי
V3Raw – דוגמא מצוינת לטרנד הבריאות המקומי, שכולל שימוש נרחב במילה raw עם ובלי קשר לטבעונות ועם הרבה מיצים בסחיטה קרה. המנות הטבעוניות מסומנות בתפריט וכוללות בעיקר סלטים, שייקים ומיצים, שאת חלקם אפשר לקחת מוכנים מהמקרר ואחרים צריך להזמין בקופה. מקום נחמד להתרעננות.
Via Lazzaro Spallanzani ang. Regina Giovanna, 16, 20129 Milano
vraw3. נא זה לא תמיד טבעוני
Redicetonda – מסעדה טבעונית אורגנית חביבה בשירות עצמי, שמזכירה קצת את הסגנון של בודהה בורגר עליה השלום, עם קצת יותר סטייל אירופאי והרבה אידאולוגיה של בריאות ושמירה על הסביבה. בתפריט תבשילים ומנות מתחלפות, שאפשר להתרשם מהן בדלפק ההזמנה, וגם מנות ג'אנק קבועות כמו המבורגר ונקניקיה. המקום נקי, האווירה נעימה וכיפית והאוכל לא רע, בדיוק מה שצריך לצהריים של שיטוט בסביבה.
Via Lazzaro Spallanzani, 16, 20129 Milano
סניף נוסף בכתובת 5, Piazza Buozzi Bruno, 5, 20135 Milano
redicetonda. נמצא המבורגר עם לחמניה!
עוד כדאי לדעת
The Vegetarian Chance – פסטיבל צמחוני-טבעוני שנתי, בראשות פיטר ליימן שף מסעדת ג'ויה וגבריאל אשכנזי, עיתונאי אוכל יהודי מקומי. במרכז הפסטיבל תחרות בינלאומית של שפים שמגיעים למילאנו כדי להרשים את צוות השופטים במנות צמחוניות-טבעוניות מוקפדות ויצירתיות. עוד מתקיימות הדגמות והרצאות, רובן באיטלקית וכן שוק מוצרים קטן וחביב.
אחרי הרצאה והכנת שווארמה טבעונית. משמאל: שף פיטר ליימן, אביטל מלשכת התיירות הישראלית, העיתונאי גבריאל אשכנזי, אנוכי ומריה-גרציה מלשכת התיירות הישראלית.
Joia Academy – בית הספר לבישול מיסודה של המסעדה המכוכבת. אם אתם דוברי איטלקית תוכלו להשתתף באחד הקורסים או הסדנאות שמתקיימות במקום או לברר אם מתקיימים כאלה בשפה האנגלית.
Naturasi – רשת חנויות הטבע הנפוצה בעיר, שמציעה מגוון לא רע בכלל של מוצרים טבעוניים, ביניהם נקניקים, גבינות, גלידות ועוד.
איפה ישנתי: Un Posto a Milano – מעין בית הארחה או אם תרצו אכסניה משודרגת, שממוקמת בבית הכפר האחרון שנותר על תילו במרכז העיר. חוץ מהעובדה המצערת שהשירותים (הפרטיים) נמצאים מחוץ לחדר, המקום עצמו מקסים ושופץ בטוב טעם. מנהלת אותו חבורה צעירה, שהפכה את המקום למרכז קהילתי עם פעילויות שונות. בטבור המתחם קפיטריה ומסעדה – המסעדה מציעה המבורגר טבעוני ובקפיטריה אפשר לנשנש סלטים ופוקצ'ה, לצד אספרסו מצוין.
Via Privata Cuccagna, 2, 20135 Milano
תגיות: מילאנו, איטליה, מסעדות טבעוניות, טבעונים בחו"ל
קטגוריות: פוסט נבחר, טבעונים בתפוצות
