איק בן אין וחניסט – מרישומיה של טבעונית בהאג, הולנד
** איק בן אין וחניסט = אני טבעוני/ת
מאת יסמין דירוא
רבים הדברים שניתן לומר בשבחה של הולנד, ממלכת השפלה, אבל מעצמה קולינארית היא רחוקה מלהיות. אל תבינו אותי לא נכון, יש כאן אוכל טוב (אני תכף אגע בזה) אבל כשחושבים על הולנד, לא בדיוק חושבים אוכל. חושבים חלונות אדומים, אולי תחנות רוח, סמים קלים, אופניים, נעלי עץ… בהקשר המזון אולי יקפוץ לראש עוגיות חלל, צ'יפס עם מיונז וגבינה צהובה (גאודה, או חאודה כפי שמכנים אותה המקומיים). יש משהו באופי של ההולנדים, שהוא כמעט אנטיתזה לאופי הישראלי, שמגביל מאוד את תרבות האכילה והמזון, לטוב וגם לרע כמובן. המנות באופן כללי קטנות ביחס למחיר, חסרות יצירתיות, בינוניות. המדפים בסופרמרקט שמוקדשים לאוכל מוכן, עמוסים וגדושים יותר ממחלקת "האוכל הטרי" ולא בכדי – יותר זול ופשוט לקנות לזניה מוכנה מאשר את כל אחד מהמרכיבים הדרושים להכנתה בנפרד (אז נכון שמדובר במנה יותר קטנה – אבל ההולנדים אוכלים בקטן גם ככה). ההולנדים אף הרחיקו לכת והמציאו מכונות כאלו לחטיפים חמים, פשוטות לתפעול – מכניסים את סכום הכסף הנקוב ליד המוצר למכונה ופותחים דלת קטנה אל אוצר מטוגן בשמן עמוק ולא טבעוני בעליל.
אולי גראס זה טבעוני, אבל אתם צריכים להבין שמדינה שמזוהה באופן מובהק עם גבינה צהובה, מיונז ודגים, לא יכולה להיות נקודת פתיחה טובה במיוחד לטבעוני. הכל יחסי כמובן. לפני כמה חודשים אירחתי בדירתי קאוצ'סרפר מפרגאויי. הידעתם שאף על פי שפרגאויי היא בין המדינות המובילות בעולם לגידול וייצוא סויה, מתגוררים בה כחמישה טבעונים בדיוק (ולא הרבה יותר צמחונים)? ידידי רודריגו היה כ"כ נלהב מהשפע בהולנד, שאני עד לאותה נקודה לקחתי כמובן מאליו, עד שלא נותרה לי ברירה אלה לשקול מחדש את הביקורת שאני לעיתים מפנה כלפי המדינה המארחת שלי. כאילו בהאג, עיר מגוריי, יש אפילו "קצבייה" צמחונית במיקום די מרכזי של העיר.
תראו, כשלא הייתי טבעונית או צמחונית, וזה לא היה כ"כ מזמן, אז יכולתי לקטר כמו יהודייה טובה כמה שאני רוצה, אבל בסופו של דבר אכלתי, ואכלתי טוב. ולמרות שאני מבשלת מינקות, כשהחלטתי לצאת לדרך חדשה, נאלצתי לבשל הרבה יותר ממה שהייתי מבשלת בעבר בעיקר בגלל שהתחלתי לצאת פחות. ולא רק זה – הרבה טבעונים מעידים על עצמם, גם כאלו שכאמור אוהבים לבשל וחיים אוכל, שמאז שעשו את המהפך כל הגישה שלהם לאוכל נהייתי יותר אמיצה, מעיזה ויצירתית.
למזלי, בהולנד, לפחות בערים הגדולות כמו האג או אמסטרדם, יש גישה למגוון רחב של חומרי גלם ידידותיים לטבעוני. במקביל לרשתות מזון אורגני גדולות כמו EKOPLAZA (סוג של "עדן טבע" אבל בגרסה הולנדית מינימלסיטית), ישנם שפע של שווקים מקומיים, כמו גם חנויות קטנות ועצמאיות שמוכרות מלאי מספק של מוצרים טבעיים וטבעוניים.
בסופרמרקטים הסטנדרטים, שהפופולארי ביניהם הוא ה-Albert Heijn המפורסם, ניתן למצוא חלב סויה, גם טרי וגם עמיד, חלב אורז ומגוון מוצרי טופו וסויה בלי בעיה. אפילו מוכרים שם חומוס של "צבר" ומוצרי "טבעול" (אף על פי שאני מעדיפה את החומוס הביתי שלי… ואת הטחינה, אגב, אני תמיד מביאה מהארץ, ואני ממש לא היחידה). אז נכון שפלפלים קונים ביחידים (בערך יורו, שווה ערך לכחמישה שקלים, ליחידה אחת של פלפל אדום וטיפה יותר לירוק, צהוב, כתום) עטופים בפלסטיק, אבל לפחות יש כאן פלפלים! לשמחתי, בכל יום שני, רביעי, שישי ושבת פתוח השוק "הטורקי" (למעשה נקרא De Haagse Markt – השוק של האג).
בשוק אפשר לקנות סלסלה של פלפלים, המכילה כ6-7 פריטים, ביורו… יחי ההדל הקטן. השוק זה גם המקום היחידי בהאג לקנות בו זיתים ועשבי תיבול איכותיים (אף על פי שמכולות שכונתיות של מהגרים טורקים או צפון אפריקאים מציעות עשבי תיבול ברמה סבירה. עדיף בכל מקרה על מה שיש לסופר להציע). ואם במקרה יוצא לכם לבקר בשוק "הטורקי" – אל תחמיצו מכולת הודית קטנה ומשגעת הממוקמת בכניסתו, ליד חניית האופניים בתשלום, שמציעה למבקרים בה סמוסות Samosas טריות ונימוחות ממולאות בתפו"א, אפונה וכל טוב, והמחיר מגוחך (משהו כמו יורו ליחידה). מעולה, או כמו שנאמר בעגה המקומית – Lekker!
ואם במהגרים ענייננו – אולי הדבר החיובי היחידי שיצא מהקולוניאליזם ההולנדי הוא השפע של האוכל האסיאתי והשפעותיו על המטבח המקומי. ניכרת במיוחד השפעתו של המטבח האינדונזי. קחו לדוגמא את ה-Pindasaus – רוטב בוטנים או סאטה – זה באמת טעים, ומשמין להפליא, ולרוב גם טבעוני. מוכרים אותו בכל סופר ואפילו על צ'יפס אם תבקשו יפה, כאילו שתפו"א מטוגנים בשמן עמוק זה לא מספיק עשיר. הגישה למה שנקרא "מוצרים מן המזרח" היא קלה ביותר, והאג, לשמחתי רוויה בסופרמרקטים וחנויות שמתמחות במוצרי מזון אסיאתים.
כמו כן, חנויות אינדונזיות – Toko ניתן למצוא בכל חלקי העיר והן לרוב גם תציענה אוכל טרי, ומוכן במקום, לקחת הביתה במחירים לא מאוד גבוהים. בהתחשב בעובדה שאוכל אינדונזי הוא מורכב כמעט כמו שהוא טעים, זה ממש נחמד שהאפשרות הזאת קיימת, במיוחד בערבי אמצע השבוע המעייפים, כשלבשל זה הדבר הכמעט אחרון שמתחשק לעשות, לפני אולי לשאוב אבק ולקפל כביסה. המטבח האינדונזי, חשוב לציין, רחוק מלהיות צמחוני בבסיסו, אבל ישנן כמה מנות צמחוניות-טבעוניות ששוות בדיקה כמו שעועית ירוקה בחלב קוקוס, גאדו-גאדו (ולזכור לבקש בלי ביצה קשה!) וטמפה ברוטב חריף Tempe Sambal.
כשעוברים לטבעונות, הנטייה היא לחשוב שבאו אל קיצם ימי המסעדות. וזה גם מה שאני חשבתי. אבל כמו שהבישול נהיה יותר יצירתי ופורץ גבולות, עם טיפה מאמץ ועזרה מהאינטרנט גם בהאג (ובאמסטרדם) מצאתי פנינות שמגישות אוכל צמחוני וטבעוני, כן, זה כולל גם דוכני פלאפל. כל המסעדות הצמחוניות שאני הייתי בהן, תמיד הציעו גם אופציה טבעונית למהדרין, כולל קינוחים ועוגות. וגם מסעדות שהן לא בהגדרתן צמחוניות, לרוב יבואו לקראת הסועד. ככלל, בתי הקפה בהולנד תמיד יגישו גם אופציה צמחונית, ובהרבה מקרים אפשר להפוך את המנה גם לטבעונית. רק אזהרה קטנה – אל תצפו שאם ביקשתם להוציא את הגבינה או הבייקון מהסלט יוסיפו לכם עוד ירקות כפיצוי או יורידו את המחיר, זו בכל זאת הולנד. בניגוד למדינות אחרות, רמת האנגלית הממוצעת בהולנד יחסית גבוהה, ולא תהיה לכם יותר מדי בעיה להסביר מה בדיוק אתם רוצים או לא רוצים בצלחת שלכם.
בהמשך למה שציינתי מקודם, בהולנד יש שפע של מסעדות אסיאתיות, מכל הסוגים והגוונים, ומכיוון שהמטבח האסיאתי לא עושה שימוש נרחב מדי במוצרי חלב (פרט למטבח ההודי), המנות הצמחוניות הן, בהרבה מקרים, גם טבעוניות למעשה, כאשר הדבר היחידי שצריך לשים לב אליו באמת זה השימוש בביצים. ראויה ביותר בהאג היא מסעדת Chef India המגישה אוכל הודי מצוין ובמחירים שפוים. אומנם לא מסעדה צמחונית, אבל מציגה שפע של מנות צמחוניות ואם תבקשו מראש הן תהיינה בלי יוגורט או גי. לצערי הנאן לא טבעוני, אבל הצ'אפטי מקמח מלא פשוט מצוין!
עצתי היא להמנע מכל נושא הפנקייקים Pannekoek וה-Poffertjes– הם אף פעם לא טבעוניים, אלא אם כן הם מוגשים במסעדה טבעונית, אז תשמרו את הריגוש הזה למטבח הפרטי. ולגבי הצ'יפס המפורסם, אם אתם ממש מתעקשים, זכרו שתמיד אפשר לבקש עם קטשופ!
ואם כבר יוצאים לאכול בחוץ, אז בהאג אני ממליצה בחום על Baklust – בית קפה צמחוני שפתוח כל השבוע, למעט ימי שני, לארוחות בוקר, צהריים ו-afternoon tea, שמגיש גם מספר מנות טבעוניות והכי חשוב – עוגות טבעוניות משובחות! לא לפספס את האמפנדס הטבעוניים – הום מייד – עם מילוי מתחלף ואת עוגת הקוקוס-מנגו. מקום נוסף החביב עלי היא מסעדת Hagedis – פתוחה רק לארוחות ערב מיום רביעי עד שבת (וחשוב להזמין מקום מראש. מפוצץ שם!). גם היא בהגדרתה צמחונית אבל מגישה גם מנות טבעוניות מתחלפות ועונתיות. בין היתר מציע התפריט גם פונדו טבעוני, עשוי מקרם קשיו, עבור זוג. עוד לא יצא לי לנסות, אבל זה בהחלט ממוקם גבוה בטו-דו ליסט שלי. והכי חשוב – שני המקומות הנ"ל מגישים אוכל שהוא 100% אורגני ומבוסס על תוצרת מקומית.
בסכייונינגן (עכשיו נסו להגיד את זה מהר 10 פעמים – נראה אתכם!), בעבר כפר דייגים עצמאי והיום שכונה בהאג-רבתי הממקומת לחופי הים הצפוני, ישנה קהילת squatters אנרקיסטית טבעונית שמפעילה מסעדה טבעונית-אורגנית (כולל הבירה והיין כמובן) הנקראת – .Water en Brood המסעדה פתוחה בערב בין רביעי לשבת וגם שם מומלץ להזמין מקום מראש. התפריט הוא על טהרת המזון הטבעוני והמחיר מצחיק – ארוחה של שלוש מנות, ללא שתייה, עולה 7.5 יורו ואם מגדילים את המנה העיקרית אז 9 יורו, והאוכל טעים-טעים! הלחם הטרי שלהם המוגש חם עם "חמאת" עשבי תיבול הוא פשוט חובה!
מכיוון שאני הבחורה הראשונה שכותבת ל"טבעונים בתפוצות", אני מוצאת לנכון להתייחס בקצרה לעניין המוצרים הקוסמטיים – ואיפה אפשר למצוא כאלו טבעונים וכמובן שלא נוסו בבע"ח. קודם כל, הולנד היא מדינה מערבית לכל דבר וחברות גדולות וותיקות כמו M-A-C ו-The Body Shop ניתן למצוא גם כאן (החברות מתחייבות לכך שמוצריהן לא נוסו על בע"ח, אבל לעניין הטבעונות צריך לבדוק כל מוצר לגופו). בתי המרקחת הסטנדרטים, לא מחזיקים מלאי גדול מדאי של מוצרים טבעוניים ולכן אני ממליצה על De Tuinen שהיא רשת גדולה המוכרת בכל הולנד ועל החנות LUSH – מותג בריטי צעיר וכיפי שמוכר מוצרים טבעיים – הכל צמחוני, וישנו גם מגוון רחב של מוצרים טבעוניים. בהחלט שווה בדיקה! בכל מקרה, גם ה-EKOPLAZA מחזיק מלאי מכובד של מוצרי הגיינה ובית טבעוניים.
וסיפור קטן לסיום: ליד הדירה שלי, יש בית קפה שכונתי חביב, שבעליו היא ידידה קרובה, Quirky הוא שמו. כל יום שישי, מארח המקום Star Chef – לרוב אנשים "רגילים", שפשוט מאוד אוהבים לבשל. בנסיון שלי להעלות את המודעות לאכילה טבעונית, הצעתי את עצמי בתור שף אורח במקום בתחילת ספטמבר. אף על פי שהבעלים, קרניבורית מושבעת, הייתה סקפטית בהתחלה, הערב היה מוצלח מאוד ומאז אני מבשלת שם פעם בחודשיים בערך. מאז, גם הדגש על מנות צמחוניות וטבעוניות עלה ויש לי לפחות שתי מנות בתפריט שאני יכולה להזמין בלב שקט. אם במקרה אתם בהאג ב-3 בפברואר 2012, אתם מוזמנים לארוחת ערב טבעונית חורפית ומפנקת.
עכשיו על הכיריים מתבשל לו מרק גזר בניחוח הודי, כרוב אדום "גרמני" ובתנור פטריות פורטובלו נצלות לסלט שאני עוד מעט אכין. בלי בשר, בלי ביצים, בלי חלב – ובאמת שהחיים טובים (וטעימים)!
ד"ש מהולנד הצוננת והאפרורית,
יסמין
נ.ב. – אני יודעת שרוב הישראלים, כשהם שוהים בהולנד, הם שוהים באמסטרדם. גם באמסטרדם אני מכירה מסעדות, אבל האג זה הבית. אם בכל זאת אתם רוצים המלצות וכדו', אשמח לעזור – yasmin.derowe@gmail.com ול"הולנדים" שבינינו – אם לדעתכם שכחתי משהו חשוב בסקירה הכללית שלי על הולנד – אנא שתפו! אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים.
"רק על עצמי לספר לא ידעתי"
שמי יסמין דירוא, בת 23, חיה בהאג, הולנד כבר שנתיים וחצי מטעם עבודה. מבשלת ואוכלת לשובע מינקות. אספנית אובססיבית של ספרים, ובמיוחד של ספרי בישול ואומנות. חדשה בעולם הצמחונות/טבעונות ולא מתחרטת על כך לרגע, גם כשקשה.
עוד לא יודעת מה ארצה להיות כשאהיה גדולה, אבל מאוד שמחה על ההחלטה להמשיך את חיי הבוגרים כאדם חביב יותר לחברנו המהלכים על ארבע (או שתיים, או שוחים בים).
כשאני לא עובדת אני קוראת, מבשלת (ואוכלת), מציירת, מצלמת, הולכת להופעות ותערוכות, רואה סרטים, מתרגלת יוגה, תרה את אירופה הקלאסית ומבלה עם חברים.
החלום שלי הוא לדעת את כל השפות בעולם ולכתוב ספר (וגם לזכות בפרס נובל על הדרך). עד שזה יקרה… טוב, נו, בינתיים משתדלת להתכחש לאופי הפולני שלי ופשוט מנסה להינות מהחיים.
תגיות: תיירות, הולנד, האג, יסמין דירוא
קטגוריות: טבעונים בתפוצות, פוסט נבחר
פוסט מקסים. הבישול שלך נראה מעולה והתמונות עושות חשק. נתת הצצה משמחת להאג, תודה!
תודה על המילים הטובות. ממש כיך.
העונג כולו שלי! שמחה שנהנית מהפוסט.
יסמין תודה!
נהניתי לקרוא, עוד לא יצא לי לבקר בהולנד כטבעוני (אך 5 פעמים כצמחוני), והסאטה נותר בליבי. אין כמו צ'יפס עם סאטה!
עכשיו אני רק צריך לטוס במיוחד כדי לשים לשון על הפונדו קרם קשיו. נשמע מדהים.
אין על מה מ'!
סאטה זו סכנה אמיתית לבריאות… טעים גם סתם עם לחם… גררר.
כל הכבוד יסמין ממש נהניתי לקרוא! עשית לי חשק לעבור להולנד :):)
מעניין אותי באיזו עבודה את עובדת שיוצא לך לראות ככה עולם…
יסמין, הפוסט שלך מקסים.
כמו שאמרו הקודמים, זה באמת עושה חשק לבוא להאג, ולהכיר את עולם המסעדות שם, מעבר לדברים הרגילים שאמורים לעשות כאשר מגיעים לעיר הבינלאומית הזו.
אהבתי מאוד את התמונות המצוינות שצילמת, הכנות שלך, והתשוקה שיש לך לנושא, וכנראה לכל מה שאת עושה.
אנסה ליצור איתך קשר כשאתכנן לבוא להאג.
תודה רבה על המידע והתמונות שבפוסט, ותהני מכל רגע!!!
יסמין, אחל'ה פוסט! מספיק לקרוא אותו ולהתבונן בתמונות המעולות כדי להתרשם שאת כשרונית, סחבקית ועם לב טוב – תמיד כיף לי "להיתקל" באנשים כמוך (-:
מאחלת לך חג שמח 😉 (ותגידי, בטוחה ש-MAC לא מנסים על בע"ח? לא ראיתי אצלם את סימן הארנב ואני מחרימה אותם)
היי ענבל,
שמחה "להיתקל" גם בך 🙂
לגבי מאק – הרבה חברות בחו"ל ומחו"ל לא מסמנות את מוצריהן עם הארנב… מאק בודאות לא מקיימים ניסויים על בע"ח, זה חרוט על דגל החברה. רשימה מלאה של חברות שעושות/לא עושות ניסויים ניתן למצוא באתר של PETA –
http://www.peta.org/living/beauty-and-personal-care/default.aspx
העניין היחידי איתם הוא שהמברשות שלהן (לא כולן) עשויות משערות של בע"ח – אומנם הם מבטיחים שלא נגרם נזק לחיה, אם את רוצה לקנות אותן או לא – זו כבר בחירה שלך. המוצרים עצמם בטוחים… וזה מצוין כי מאק אחלה חברה… 🙂
חג שמח גם לך!
אני ממש סטלנית – סליחה ליסה. ענבל הגיבה אחרייך וזה התבלבל לי קצת… ממש מתנצלת!
איזה כיף לדעת שיש אפשרויות גם במדינות כאלה. הפוסט הזה העלה בדעתי שיכולה להתפתח "תיירות טבעונית", כלומר נסיעה מכוונת לארצות שמספקות אוכל טבעוני מעניין אך ורק בשביל ההנאה הקולינרית. הולנד מעולם לא הייתה ברשימת הארצות שאני חולמת לבקר בהן, אבל אם האוכל הטבעוני טוב, זה בהחלט יכול להשתנות.
פוסט נפלא.
וקצת לגבי אמסטרדם:
1) המקום הכמעט יחיד שמצאתי בו פלאפל טרי (ישר מהשמן במקום מהמיקרו) במחיר הגיוני היה בסוף רוזנכראחט. 3.5 יוריטות.
2) בשוק ה"טורקי" של אמסטרדם גם תוכלו למצוא קילו של טופו ביורו אחד, קילו של טמפה ביורו וחצי וקילו של טחינה בשלושה יורונים קטנטנים.
לייזר – ברשת הפלאפלים "מעוז" עושים מטגנים פלאפל עם ההזמנה. זאת אפשרות טובה יחסית לצמחונים/טבעונים, יחסית להיצע בהולנד, אבל זה עדיין לא ברמה שמכירים מהארץ.
יסמין – נפלא לקרוא את הטור הזה, ולראות שהחוויות שלי (כצמחונית בהולנד) ממש דומות. חבל שלא כתבת את זה כשעוד גרתי שם… וטוב לדעת שאני לא היחידה שהביאה טחינה מישראל. בתור מי שמשלבת את הצמחונות עם רתיעה מהנטייה המערבית לעטוף כל פרי וירק באריזה אישית, נרתעתי מאוד מקניות באלברט היין. למי שגר באוטרכט – אלטרנטיבה טובה אפשר למצוא בקנאלסטראאט, אזור המהגרים, בעיקר תורכים ועירקים.
הי יסמין,
האם המלפפון עלה על הגנן? נהנתי ושמחתי לקרוא את מילותייך צילומייך ותיאורייך הקסומים על נושא שקרוב לליבי (אוכל). אני מייד מעבירה את הקישור לאחיניתי טל, שלפני מספר שנים הפכה לטבעונית ומאז שומרת בקנאות על דרכה (לא אוכלת דבש מאחר וטוענת לניצול הדבורים).התמונות מזמינות ביקור בהאג ,שווקיה ומסעדותיה.מקווה שתמשיכי לשתף אותנו בהגיגייך הגסטרונומיים ובכלל..תמיד היה "שווה" לשמוע את התייחסותך לנושאים שהועלו .
אגב, מה קורה לבנות דירוא שזונחות את הבשר??
מקווה שתמשיכי בכתיבתך הקולחת והמענינת. מה עם מתכונים??
וברוח התקופה: "ישר כוח"!
סחטיין עלייך! פוסט מעולה.
מהי עבודתך, אם מותר לשאול?
יקירה,
אין כמוך, גם יפה , גם מצחיקה, וגם כותבת נהדר!
בתור בת לאבא טבעוני, שמחה שמצאת לעצמך דרך מעניינת לחוות את עולם המזון המלא בתשוקה.
חוץ מזה, טוב שיש כתבות מצולמות! , את יפיפיה!!!!
גאוה לגנים הפולנים העצבניים!
נשיקות, מאוריאלה (שעבדה עם אימא…)
איזה פוסט טעים, את כל כך משקיעה! אפשר לבוא לקאוצסרפינג טבעוני?? יאמי..
באמסטרדם יש רחוב שלם על טהרת האורגניות- overtoon, עם אופציות טבעוניות, למשל סקווט שמכין ארוחות שנראות מעולה אבל לא יצא לי לטעום כי צריך היה להזמין מקום מראש, לפחות שתינו בירה טבעונית. אכן ארץ הגבינה.. התארחנו אצל הולנדים וכל הכיבוד היה גבינה שטובלים אותה במשהו.. אפילו לא לחם.. והירקות ככ יקרים. מצטרפת להמלצה להביא טחינה מהארץ, ולבקר הרבה בחנויות אסיאתיות.
לא רוצה לבאס אבל.. הצ'יפס ממש לא טבעוני. אני בבלגיה עכשיו וככל שידוע לי רוב הצ'יפס מטוגן בשמן מהחי. הנה הצלתי לכן את הדיאטה.. 🙄
היי ורד!
תודה על האזהרה! לפחות איפה שאני אוכלת מדי פעם, מטגנים בשמן צמחי את הצ'יפס… גם בדקתי וגם רואים את הג'ארות של השמן ממש ליד האיזור טיגון. בכל מקרה, תמיד טוב לבדוק!
ומה אני אגיד לך… הבלגים תמיד היו קצת מוזרים 🙂
עוד לא יצא לי לבקר בסקווט באמסטרדם אבל שמעתי שהוא מגניב, וגם יש אחד באוטרכט. אה, ומכרה שלי ב"חוג הטבעוני" בהאג סיפרה לי שפתחו מקום טבעוני חדש באמסטרדם ליד התחנה המרכזית… אבל היא לא זכרה את השם. יש יחסית הרבה אופציות טבעוניות באמסטרדם, אז זה כיף להגיע לשם פעם ב…
ואת מוזמנת תמיד לקאוצ'סרפינג טבעוני! 🙂
הסקווט ב- Voorstraat 71 UTRECHT הוא אחד המעולים, אוכל טבעוני מצוין, פאב, הופעות (הבמה מסתתרת מאחורי כמה דלתות כפולות בהמשך המסעדה). ממליצה!! אפשר גם דרך ההוסטל Strowis שהוא חלק מהפרויקט.
יסמין יקרה,
איזה יופי של בלוג! מעניין, מחכים, צנוע, מלא חן וכישרון! כל הכבוד לך. גם המנות שצילמת נראות נפלא (אפילו למי שאינו טבעוני).
בעניין הנובל שאת חולמת לאסוף על הדרך: מזכיר לך שיש לי תכנית ראיונות עם חתני הפרס וכלותיו, ואנחנו תמיד מחפשים מרואיינות שוות. נא להתקשר ברגע שאת זוכה.
ושוב: כל הכבוד!
את גדולה מותק!
נראה טעים ביותר.
חבל שמחר אני לא יכולה להגיע למסעדה ולטעום ממעשה ידייך, אבל אני מאמינה שיהיו עוד הזדמנויות.
ד"ש חמה מדודו
נשיקות!
יסמין כל הכבוד כמה כישרון! תודה על הכתבה , מעניין יסודי וכתוב בהרבה חן, אודה לך אם תכתבי באילו תאריכים את מבשלת כן שנוכל להגיע ולהנות ממטעמייך.
הגר פריסלנד
אני שוקלת בזמן האחרון ללמוד סמסטר קיץ/אביב בהאג ותהיתי לעצמי איך אסתדר שם בתור טבעונית (רק טבעוני יודע כמה עוזרים לנו חוקי הכשרות בארץ). שמחתי לדעת שאוכל להסיר דאגה מליבי.. לפחות בנוגע לאוכל.
תודה לך!
יסמין
שלום יסמין,
מקסים לקרוא את ההסברים המעניינים שאת מתארת,ולראות את הצילומים היפים.
אשמח לדעת , אם יש להשיג בהולנד ממרח שקדים מכבישה קרה.
(בישראל אני משיגה בכול בתי בטבע,"ממרח שקדיה").
יופי של אתר תמשיכי לתאר בו עוד חוויות קולינריות מעניינות.
ואשמח לתשובתך,איפה משיגים בהולנד ממרח שקדים ?
כול טוב,
שרון.
היי שרון, תודה על המחמאות! לצערי חזרתי ארצה לפני שנתיים וחצי כך שאיני מעודכנת במתרחש בשוק האוכל בהולנד. אולם הייתי מתחילה עם EkoPlaza, דומה לעדן טבע רק הולנדית. רשת שנמצאת בערים הגדולות.
בהצלחה!
יסמין