וגאנו א-לה גראנדה: טבעונות בארץ המגף

נובמבר 30, 2011 מאת:

מאת רביב אלימלך

אני לא בטוח מה הסיבה לכך, אבל לאחרונה גיליתי שבנסיעות אני מלא השראה. וגם אם לא מלא לחלוטין, אז יש בי ממנה יותר. לא יהיה זה מפתיע מצידי, אם כן, להתחיל לכתוב את הכתבה הזאת מהדרכים. מסתבר שרכבות אירופאיות יכולות להיות סביבה פורה עבור נפש סקרנית, הכמהה למידת מה של יצירתיות. אז התיישבו במקומותיכם והכינו את הכרטיסים לביקורת – זה הולך להיות מסע קולינרי נועז ומטלטל.

כשאורי ביקשה ממני לכתוב אודות החוויה הטבעונית האיטלקית עבור הבלוג שלה, כמובן שגאווה מילאה את חזי, וללא היסוס קיבלתי את ההצעה בחיוב. אם יש הזדמנות לעוד כותרת טבעונית באחד ממדוריו של עיתון האינטרנט הגלובלי, חובק העולם – מי אני שאגיד לא? ועם זאת, עם כל ההתלהבות שיש בשיתוף רשמיו של טבעוני מן התפוצות, איטליה היא לא המדינה הידידותית ביותר בעולם למשתמש הטבעוני, וזאת בלשון המעטה. מה שהופך את כל המשימה הזו – למעניינת יותר.

גבינות ונקניקים זה הרי שם המשחק פה. במנות שהן צמחוניות מעיקרן, כמו למשל ירקות מאודים (מנה פשוטה לכאורה), לטבח האיטלקי, מסתבר, קשה עד מאוד שלא להכניס חמאה ו/או מיני גבינות. ברוב מוצרי המאפה תוכלו למצוא שומן חזיר, ספק בשביל הטעם, ספק כי זהו מצרך זול יותר משמן הזית (שמועה מעט תמוהה באוזניי, שלא טרחתי לברר באופן מעמיק). גם בביצים אין האיטלקים חוסכים, ובהרבה מאכלים טיפוסיים המכילים בצק, כמו הפוקאצ'ה האגדית, תמצאו ביצים בבלילה. אם כן הצלחתם להיתקל במנה שלא מכילה נקניק, פירות ים, או שאר נתחי בעלי חיים, יש סיכוי לא רע שתמצאו בה חמאה, ביצים או גבינה. בהתחשב באמור לעיל, אני מתאר לעצמי שאתם ודאי שואלים: מה לעזאזל עושים? ואני פה בשביל לענות.

לפני שנדון באפשרויות הפרושות בפניו של התייר הטבעוני באיטליה, הרשו לי לפתוח את הכתבה עם אלו העומדות בפניו של התושב הטבעוני – שיטת ה-עשה זאת בעצמך la versione italiana – כי אם מוחמד לא בא אל ההר… כמות חנויות הטבע באיטליה והמבחר בהן, לעומת ארץ ישראל היפה (שלא לדבר על אמריקה, הו אמריקה!) מעלה גיחוך. תשכחו מטבע קסטל בכל פינה. הפלאפליות פה זאת בדיחה (די טובה, למען האמת), חומוסיות אין, סנדביצ'יות אין, ובודהה-בורגרס? עוד בדיחה טובה. האמת שאני די טוב בלהצחיק את עצמי. בכל מקרה, הבנתם את הרעיון.

למרות כל זאת, קיים מספר בודד של נקודות אור שיכולות להפיח מעט תקווה במפרשיהם של מי שמתכננים להעתיק את חייהם לתקופה כלשהי לאדמת המגף. או לפחות לחביבים מבין הקוראים שמגלים אמפתיה ברגעי קריאה אלו, מצקצקים בלשונם ושואלים: “אוי, מה המסכן הקטן הזה אוכל שם, לכל השדים הרוחות?”. ואני? ניחשתם נכון. אני פה בשביל לענות.

נקודת אור מספר אחת – הסופרמרקט. הו כן, הסופר-פאקינג-מרקט. אז נכון, לא מדובר כאן בחנות טבע, או אפילו בסופרמרקט טבע, אלא בסופרמרקט. רגיל. נו, זה, הסטנדרטי. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מדבר על מגה, היפרסל וחצי חינם. אני מדבר על הסטנדרט האיטלקי. בכל עיר איטלקית שמכבדת את עצמה (100% מערי המדינה בערך) קיים לפחות סופר אחד גדול במקרה של עיר קטנה, וכשמדובר בעיר גדולה – עשרות אם לא מאות סופרי-ענק פזורים ברחביה. אמנם מפתיע הדבר, אבל מדובר בבתי עסק שמלאים בכל טוב – גם עבור הטבעוני. נתקלתי כאן בלא מעט ירקות ופירות שהיו לי חדשים, ובתור מי שהיה רגיל לעשות קניות בפייסל, נהריה, די קשה להפתיע אותי כשמדובר בסחורה מן הסוג הזה. סוגים שונים ומשונים (וטעימים) של כרובים, עלים מסקרנים שלא תמיד יודעים אפילו מה לעשות איתם (זה הזמן להודות לגוגל, אני מניח) ופירות אקזוטיים שפחות מזדמן לראות בארץ (איזה כיף לפתוח את היום עם פלחי אננס טריים). מבחר עצום של קטניות, אגוזים, רטבים, תבלינים וכל מה שאתם רק יכולים לחשוב עליו. והאיכות? א'. תמצאו בסופרמרקט הרגיל באיטליה גם מוצרי סויה וטופו כמו המבורגרים, תבשילים וקציצות, ומדובר במוצרי איכות. חשוב לא לשכוח – גם ממוצרים פשוטים אפשר להכין תענוגות קולינריים.

בנוסף, קיימת רשת של סופרמרקטים המתמחה במוצרים טבעיים הנקראת Naturasi. יש שם המון סחורה מעניינת, ומומלץ לבקר (כאן תמצאו את רשימת הסניפים).

סלט גזר מרוקאי. מי אמר שאי אפשר להביא את ישראל לאיטליה?

גוואקאמולי משופר. האבוקדו מגיע מישראל.

סלט תירס ים תיכוני. למי שמתגעגע הביתה.

נקודת אור מספר שתיים – חנויות הטבע. כמו שכבר צוין, לא מדובר כאן בעדן טבע או טבע קסטל, אלא בחנויות קטנות יותר. המשמעות היא מבחר מצומצם יותר, אך גם אינטימיות גדולה יותר. בכל עיר, כל טבעוני יכול למצוא את החנות שלו, את הנישה הקטנה שלו. אין כמו שיחת חולין עם המוכר/ת בדבר מוצרים חדשים או אודות איזה מתכון אותנטי שיהיה מעניין לנסות. כמו כן, למרות המבחר המצומצם, לא חסר כמעט כלום, ואיכות המוצרים בחנויות אלו היא מן הראשונות במעלה. שמות אירופאים כמו פרובאמל ו-ואל סויה שולטים במדפי חנויות הטבע, והטבעוני שלנו, איך לא, מרוויח. למי שלא מכיר את פרובאמל למשל, נעים מאוד – מדובר בחברה בין המובילות בעולם למוצרי סויה, שצמחה מעסק משפחתי קטן ואינטימי (מומלץ לקרוא את הביוגרפיה של החברה). השמנת הצמחית שלהם, החמאה הטבעונית והיוגורט – תענוגות לחיך שאין להם מתחרים. ואל-סויה, חברה שחלק ממוצריה מיובאים לישראל, מייצרת שוקולד למריחה, אותו לעניות דעתי לא מייבאים לארץ, שאיכותו לטעמם של רבים לא נופלת מהנוטלה המפורסם. מרקם סמיך ועשיר וטעם שוקולדי אגוזי אלוהי. חצי אורגזמה.

השוקולד של ואל-סויה. אירוטי גם מחוץ לחדר המיטות.

נקודת אור מספר שלוש – חקלאות אורגנית. עד כמה ששמתי לב, כל נושא החקלאות האורגנית מפותח כאן הרבה יותר מאשר בארץ. בסופרים, דוכנים בשוק, וחנויות של ירקנים – מדובר בעניין שבשגרה. מכל ירק ופרי תמצאו תוצרת אורגנית, והמבחר רחב, רק תבחרו.

אספרגוס מומלח. לא צריך ללכת רחוק.

פוטייטוס. הסופר מרקטים יספקו לכם סחורה מעולה.

הום-מייד חומוס. כי חומוסיות לא תמצאו פה.

כל זה מתאים כאמור לתושב הטבעוני, אבל מה יעשה התייר הטבעוני שנקלע לאדמת המגף?? (והאמנות, והאופנה, והאופרה, והפסטה והפיצה). הנה כמה טיפים שיעשו לכם נעים בחך בזמן שהרבה דברים אחרים יעשו לכם נעים בעיניים:

פיצות. כל מה שצריך לבקש הוא פיצת "מארינרה". זה אומר בלי גבינה. על זה תוכלו להוסיף תוספות כאוות נפשכם. אני ממליץ על פלפלים, בצל, פטריות ושום. אפשר גם פשוט לבקש את ירקות העונה. בבלילה לא אמורים להיות שומן חזיר או ביצים, אבל אפשר לשאול ליתר ביטחון, זה לא עולה כסף (לשאול. מחיר של פיצה באיטליה נע בין 3 יורו כשהיא ללא גבינה וללא תוספות ויכול להגיע עד 8 יורו כשמתפרעים).

פיצת מארינרה עם ירקות העונה. אל תתנו לה להתקרר.

ספגטי אל אראבייאטה. מנה איטלקית מפורסמת שתמצאו בכל מסעדה כאן. מדובר בספגטי (או כל סוג אחר של פסטה שתחפצו בו) ברוטב עגבניות ופלפל חריף. לאשכנזים ו/או הפחדנים מבינכם – אל דאגה, זה לא באמת כזה חריף. יותר לכיוון חרפרף-פיקנטי.

אל אראבייאטה. במקור זה בלי הגמבה.

פסטו אפשר לעשות גם בלי גבינה, אבל לכו תגידו את זה לאיטלקים.

אליו אוליו. ספגטי בשום ושמן זית. כמה פשוט, ככה טעים.

מילאנו. לא התנסיתי עדיין מספיק, אבל משמועות נודע לי שיש שם מספר בתי עסק מומלצים. ג'ויה הוא אחד מהם. מדובר במסעדה יקרה מאוד (גורמה צמחוני או כמו שהם קוראים לזה – “מטבח טבעי גבוה”. בתרגום חופשי מה שזה אומר: כמה מאות שקלים לאדם לארוחה, ללא שתייה. אה כן, והשערות שלכם ירקדו טנגו בין ביס לביס). הרבה מנות צמחוניות ולא טבעוניות, אבל למיטב הבנתי ניתן למצוא שם יותר ממנה טבעונית אחת, רק תיזהרו על הכיס. מסעדה אחרת שכדאי לשקול היא טראטוריית נוי דואה – מקום צנוע יותר אך עדיין שווה להציץ בתפריט באתר שלהם, בכל זאת אלו לא המחירים של הארץ. ואל תשכחו שמדובר במטבחים בעלי מומחיות נדירה (צמחו-טבעונות), מה שגם מעלה את המחיר.

האייל השחור (אלצ'ה נרו), בולוניה. מדובר בחנות טבע מגניבה למדי בעלת שיק היפסטרי שבצהריים (וגם בערב, אם אני לא טועה) מציעה בופה ותפריט טבעוניים. הבופה הוא על טהרת ה-אכול-כפי-יכולתך והוא גן עדן לכל טבעוני: אינסוף סוגים של קטניות במגוון עצום של סגנונות, רטבים, טעמים ותבלינים. תכינו את עצמכם נפשית לפני שאתם נכנסים, אני כמעט התעלפתי בפעם הראשונה. התפריט גם הוא לא רע בכלל, אבל עדיין עדיף ללכת על הבופה, הוא מגוון עד כאב והאוכל ברמה-רמה. אה כן, והמחיר? 10 יורו לאדם. המסעדה מציעה גם מים מינרלים בחינם (קנקנים למילוי עצמי) לסועדים. אז אם עדיין לא הבנתם – מדובר במוקד עלייה לרגל עבור כל טבעוני, לפחות פעם אחת בחיים.

האייל השחור. גן עדן לטבעונים.

זהו בגדול. פה ושם אפשר לחטוף פלאפל במקרה של מתקפת רעב פתאומית (אבל באמת שכדאי להימנע מהפלאפל כאן) או להיכנס לפאב, למתכונת ה"אפריטיבו" – בופה שהפאבים מציעים בשעות החלשות (בין שבע לתשע בערב, האוכל כלול במחיר של המשקה – כשישה יורו (!) לאדם), שלרוב מכיל לפחות מנה אחת טבעונית. אבל נסו להתמקד בדברים השווים באמת.

אוכל אסיאתי באיטליה? עדיף שתעשו זאת בעצמכם.

ונסכם:

מילאנו היא לא תל אביב (מי שלא מעריך את מרחב האפשרויות הקולינרי של תל אביב, שיתחיל מעכשיו). אין לנו כאן אימפריית חנויות טבע או פלאפל/חומוס בכל פינה. גם בודהה-בורגרס אין, והאמת שאיטליה די חלשה בכל מה שקשור למטבחים אוריינטליים. אבל…

הסופרים מציעים עולם ומלואו, ואל תשכחו שגם מפריטים פשוטים ניתן ליצור מנות שאחריהן מלקקים את האצבעות ("אלוהים נמצא בפרטים הקטנים”). הפיצה הטבעונית האיטלקית היא חווייה שיש בהכרח לחוות והיא נגישה מאוד בכל פינה. חנויות הטבע מציעות אווירה קסומה ומיוחדת לטבעוני הסקרן שיחקור אותן, ומדי פעם קופצים לבולוניה, כי פשוט אי אפשר לעמוד בפיתוי שהאייל השחור מציע. אירועים מיוחדים אפשר לחגוג במסעדות קצת יותר פאנסיות, או פשוט לשנס מותניים וללכת על ארוחת גורמה עשה-זאת-בעצמך, כי אין על אוכל טבעוני באווירה אינטימית בבית, עם בן/בת הזוג, עם החברים, עם המשפחה, או עם כולם ביחד.

גורמה אפשר גם בבית.

אנחנו שמחים שבחרתם לטוס טבעונליה, ומקווים לראותכם בעתיד.

בהצלחה, בתיאבון, וטיול נעים.

אריבדרצ'י.

נספח: שיחון איטלקי טבעוני

Pizza marinara –  פיצה איטלקית ללא גבינה. מומלץ להזמין עם תוספות. בצפון איטליה הבצק מאוד דק, בדרום מאוד עבה. שני הסוגים מאוד טעימים, אבל אל תפספסו את התוספות שיש לאיטלקים להציע. ארטישוק, עלי רוקט, צלפים,חצילים, קישואים, פלפלים, וזאת רק ההתחלה.

Sono vegano/vegana –  אני טבעוני/ת. אני לא יודע עד כמה הביטוי יעזור לכם מאחר ולא כולם יודעים מה זה אומר, ויכול להיות שתצטרכו לעבור לאנגלית (שאגב, גם אותה האיטלקים לא ממש מבינים) ולהסביר מה אתם לא אוכלים, שלא יהיו טעויות.

Spaghetti all'arabbiatta –  ספגטי ברוטב עגבניות חריף. לא סתם הוא נקרא ספגטי "עצבני". מומלץ בחום, תרתי משמע.

Spaghetti aglio olio –  ספגטי בשום ושמן זית. אפילו אם זה נשמע לכם פשוט מדי, אל תפסידו את זה. פשוט אל.

Solo verdure –  רק ירקות. ביטוי שימושי למסעדות, במיוחד כשאתם מזמינים את פיצת המארינרה.

Print Friendly, PDF & Email

אורי שביט |

אורי כותבת ועורכת ראשית בבלוג "טבעוניות נהנות יותר". בשאר הזמן היא מנחה סדנאות בישול, מרצה ומייעצת למסעדות.

24 תגובות לפוסט

  1. ורד הגיב:

    היום הזמנתי לראשונה פיצה בלי גבינה… נראה איך יצא! אני גם באירופה ואשמח לעוד המלצות.

  2. מעיין הגיב:

    להיט!
    איזה כייף לקרוא את זה !
    איזה לא כייף להיות רעבה בגלל זה עכשיו ; )

  3. עינת הגיב:

    מעודד ביותר! תודה 🙂
    אגב, שאלה – בבצק של פסטה/ספגטי אין ביצים?

    • עידן הגיב:

      אני בדקתי כאן וחוץ מרביולי ואטריות ביצים לא היה בפסטות ביצים. עד כמה שידוע לי חברת ברילה, המפורסמת בעולם בייצור פסטה, לא משתמשת בביצים. בספגטי לא נתקלתי בביצים, החשש הוא בדברים יותר מורכבים כמו טורטליני ורביולי, או בפסטה שנקנת טרייה ומוכנה בעבודת יד. בדקי בסופרמרקט לפני שאת קונה, או שאלי במסעדות.

  4. Ron Rona הגיב:

    כתבה נהדרת, תענוג לקרוא!! (:

  5. Greene הגיב:

    עידן, איזה יופי לקרוא את הכתבה והתמונות פשוט מדהימות !
    תודה על הכתבה הנפלאה !

  6. גלעד הגיב:

    אני לא יודע אם אפשר למצוא נוגט באיטליה אבל אני מכין שוקולד למריחה שהוא פי אלף יותר טוב מנוטלה.

    90 גרם חלב סויה (או שמנת צמחית)
    150 גרם שוקולד מריר
    80 גרם קרם נוגט

    אפשר לשחק עם היחסים.

  7. igal הגיב:

    awesome article. Thank you idan! Now I can go ahead and plan my trip to Italy

  8. טבעונית קטנונית הגיב:

    חייבת לתת תיקון קטן שצרם לי. אין מקום כזה "בודהה-בר" (או שיש והוא מקום אחר ולא טבעוני), הכוונה היא ל"בודהה בורגרס". זה חשוב כי מי שלא מכיר עשוי להתבלבל ולא למצוא, להגיע למקום הלא נכון או פשוט לא להבין על מה מדברים.
    אז הכוונה היא לבודהה בורגרס, מסעדה טבעונית מגניבה עם כמה סניפים: http://www.buddhaburgers.co.il/

    חוץ מזה אחלה כתבה, כל הכבוד 🙂

  9. דורית הגיב:

    עבורי זה יהיה דיסוננס קוגניטיבי אפילו מאג'ורי להיות באיטליה ולבקש מהמוכר פיצה בלי גבינה…

    אבל התמונות מהממות והמידע בהחלט נחוץ לטבעונים שבינינו.. וגם לסתם שוחרי בריאות..

  10. אולגה הגיב:

    נראה מעולה

  11. רוני הגיב:

    איזה כיף לך שאתה באיטליה היפה..
    אמרו לי שזו שפה ממש מסובכת, אתה יודע מהבית?
    אני חושבת שאני לא הולכת לאיטליה בקרוב, אבל זה שימושי גם לארץ ולהכין לבד. כל הכבוד על ההשקעה 😀

  12. דור הגיב:

    מאיפה הפוטטוז המדהימים האלה? גם תוצרת איטליה? ניתן למצוא במסעדה ישראלית?
    אני פשוט פריק של וודג'ס או כל תופחי אדמה אפויים אחרים…

    • עידן הגיב:

      היי!
      את הפוטטוז אני מכין לבד, הכי פשוט שיש: מקלפים תפו"א, חותכים לפלחים (או לכל צורה אחרת שרוצים) בגודל שאוהבים, מתבלים ושמים בתנור. באגפי התבלינים בסופרים השונים יש לרוב כל מיני תערובות תבלינים לאוהבי התבלינים שבנינו. בגדול אני נוהג להשתמש בקארי ופפריקה. במסעדות אני לא יודע אם זו מנה שנוהגים להכין אבל אם המסעדה מכבדת את עצמה ותבקש יפה, אין סיבה שלא יעשו. מקווה שעזרתי 🙂

      • דור הגיב:

        אבל בתמונה הם אינם מקולפים. האם בישלת במים לפני שאפית בתנור?

        • עידן הגיב:

          עד כמה שאני זוכר הכנסתי ככה לתנור, אבל אולי הזיכרון כבר מעורפל. תעשה כמה ניסיונות, אני בטוח שתצליח! (נוסח בלשון זכר מטעמי נוחות).

  13. עמית הגיב:

    יופי של כתבה. מסכים עם הכל: קל להיות טבעוני באיטליה אם אתה יודע איטלקית, עושה קניות בסופר והשלמות בnaturaSì ומבשל בבית.

    גם בבית זה לא קל אשתי הטוסקנית מסתכלת במבט נגעל על הסייטאן ושואלת אם היא יכולה לשים מוצרלה/טונה/ברסאולה/קפרינו במקום. ואין לי אומץ להוריד את הפרמיז׳ן מהפסטה של הילדים מפחד שהם ינדו אותי מהמשפחה

    אני יודע שעבר המון זמן מאז שפורסמה הכתבה אבל אני חייב לציין שבמילאנו המצב משתפר מיום ליום וכמעט בכל מקום מספיק להגיד "sono vegano" ולפחות הטבח יידע מה לעשות.

    יש המון מסעדות חדשות עם מנות צמחוניות וטבעונית רק חבל שזה עדיין נחשב כחלק מאופנת ה-"eco-bio-chic" ועולה בהתאם.
    נפתחה השבוע גם גלידריה 100% טבעונית קצת יקרה למי שגר באיטליה אבל לישראלים זה עדיין זול (שני טעמים 2 יורו וחצי)

    זהירות מפסטה טריה, היא מביצים.
    זהירות מריזוטו, עוד לא ראיתי ריזוטו בלי חמאה.

    זה נכון שהמטבח באיטלקי מלא במוצרים מן החי אבל אנחנו בכל זאת באגן הים התיכון והם ממש לא מפחדים מירקות, דגנים וקטניות.

    חומוס? אם אתם בטיול אפשר לוותר לכמה ימים ואם גרים באיטליה אז עושים בבית 🙂

  14. ליאן הגיב:

    חזרנו מפירנצה ואני שמחה לבשר כי המושג : vegan הרבה יותר מוכר למקומיים משחשבנו וקראנו. בהרבה מסעדות ניתן למצוא פסטה ללא ביצים ומנות אנטיפסטי אותן הסכימו להכין כטבעוניות.
    עוד הפתעה טובה שגילינו במקרה:
    מסעדת KONNUBIO ברחוב VIA DEI CONTI המציעה תפריט עשיר של מנות טבעוניות נהדרות! בנוסף, גילינו כי בשוק המרכזי-מרקאטו צ'נטראלה באיזור סן לורנצו, דוכן המציע המבוגרים טבעוניים.. מומלץ: )

  15. זהבה הגיב:

    איזה כיף לדעת שלא נהיה רעבות באיטליה 🙂
    האם יש לך המלצות למסעדות ספציפיות בונציה?
    כמובן vegan friendly

    תודה

    • אורי הגיב:

      היי זהבה, לצערי אני פחות מכירה את האזור הזה ויכולה להגיד שבשנה האחרונה איטליה התקדמה מאד כך שאני מאמינה שתסתדרו. ממליצה להשתמש בשתי אפליקציות מאד מועילות – happy cow ו trip advisor. תהנו!

השאר תגובה

סדנת בישול טבעונית
המטבח הטבעוני שלי
אורי שביט בהרצאה TEDX
אתגר 22+

מתכוני וידאו

במקום לזניה: מאפה זריז של טופו וירקות בסגנון איטלקי במקום לזניה: מאפה זריז של טופו וירקות בסגנון איטלקי

זכויות יוצרים © 2019 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט

Free WordPress Themes, Free Android Games
שינוי גודל גופנים
ניגודיות