מה טבעונים וסתם אנשים רגילים אוכלים

עדכונים, תמונות, מתכונים וחדשות מעולם הטבעונות בעמוד הפייסבוק החדש של הבלוג

שלושה חודשים לתוך הטבעונות ואנשים עדיין שואלים אותי מה אני אוכלת.
יש משפטים שלא האמנתי שאשמע: "טבעונות זאת הפרעת אכילה מבחירה, נכון?"
וגם תשובות שהגיעו בעקבותיהם: "כן, זאת הפרעה אכילה ומבחירה טיפשית פלוס אפילו"
יש אנשים ששולחים אותי לבדיקות דם כשאני תופסת וירוס של צינון (מדאגה כנה! אני יודעת ואוהבת אותך, בובי) וכאלה שמסתפקים בחמלה על עצם ההחלטה ("תנחומיי").
אבל את הדאגה העמוקה ביותר אני מוצאת בעיניהם של הקולגות שלי, אנשי האוכל. שפים, מסעדנים, עיתונאים או סתם פודי'ס נלהבים, ששואלים על סף דמעות: מה את אוכלת??
(הסתייגות: גם אם חלקם ממש מודאגים, יש כמה כאלה שגם תומכים, מעודדים ומאכילים אותי אוכל כל כך טעים, שהעיניים שלי הן אלה שמתמלאות דמעות של התרגשות).

אויש, אני אוכלת טוב! נראה לי שזאת אחת התקופות היותר טעימות וכיפיות בחיי מהבחינה הזאת, וכמו שיצא לי לומר לא מעט לאחרונה – אכלתי בחיים האלה כבר בשביל שלושה אנשים. לא רזים.  ומה שאפילו יותר כיף – אני הרבה יותר מבשלת. אחד הדברים המבורכים שקרו לי בעקבות המהפך. ואז, כשמגיע אלי ר', קולגה אהוב, רעב ועייף בסוף יום עבודה, אני מוצאת את עצמי מתקתקת בקלות משהו טעים לאכול, כאילו כל חיי הייתי בלבוסטה קולית וקלילה למתקדמים.

ר' אוהב לאכול לא פחות ממני. הוא אוכל הכל ובתאווה וכששמע על התפנית שדפקתי במפתיע, היה משוכנע שזה באמת עניין של דקות עד שאחזור לעצמי. והנה הוא אצלי בבית ואני, שלא מתכננת בכלל לחזור לעצמי הישנה, צריכה לדאוג שיהיה לו טעים. במקום להילחץ, אני פורחת. פתחנו יחד בקבוק יין אדום ואחר כך את המקרר ושלפנו פטריות טריות, אפונה קפואה ומהמזווה – שקית חיטה. המרכיבים האלה ביקשו להתחבר לטעמים איטלקיים ואני שמחתי לזנוח קצת את רוטב הסויה, שהפך לאחרונה לחומר הגלם השמיש ביותר במטבח שלי. לא עברו 20 דקות ור' ישב מול צלחת מהבילה והתענג על כל ביס. "את יודעת שגם אני משתדל לאכול ירוק?" הוא התוודה בנונשלנטיות תוך כדי לעיסה. לקחתי עוד לגימה מהיין האדום וידעתי שלפחות הוא כבר לא ישאל אותי שוב את אותה השאלה.

עכשיו יאללה, לעבודה. הכי קל ופשוט שיש.

חיטה איטלקית עם פטריות ואפונה
אחרי שטעמנו את המנה הגעתי למסקנה שאפשר היה לבשל אותה בשיטת ריזוטו (בישול איטי תוך ערבוב וספיגה איטית של הנוזלים), על בסיס ציר ירקות או מים ויין לבן. אני אהבתי את הנגיסות של החיטה, ר' העדיף מצע רך יותר כמו אורז או גריסים. כך או כך, כמו תמיד, המתכון פתוח לשינויים ואלתורים.

חומרים ל-3-4 מנות

250 גרם חיטת כוסמין איטלקית (אני השתמשתי בחבילה של 10 דקות של סוגת), מבושלת ומסוננת
200-300 גרם פטריות (שמפיניון ו/או פורטובלו), פרוסות דק
300 גרם אפונה קפואה (אם יש טריה, מה טוב)
2-3 שיני שום פרוסות
1/3 כוס יין לבן
עלים מ 3-4 גבעולי טימין
מלח, פלפל שחור גרוס טרי
שמן זית

+ מחממים מחבת עם מעט שמן זית (אפונה קפואה אפשר גם בלי) ומאדים את האפונה כ-5 דקות, מוסיפים מעט מלח ומערבבים מפעם לפעם, עד שהיא מתרככת. מסירים מהאש ומעבירים לצלחת.

טעימות ויפהפיות ומתבשלות ממש מהר

+ מחממים שוב את המחבת עם מעט שמן זית, מוסיפים את השום הפרוס ומאדים מעט תוך כדי ערבוב (זהירות שלא יישרף) עד שמזהיב קלות. מוסיפים את הפטריות וצורבים אותן 1-2 דקות תוך הקפצה-ערבוב. מוסיפים את היין הלבן, טימין ומעט מלח ומניחים לפטריות להתבשל מעט ולספוג את הנוזלים. הן צריכות להשחים אך לא להפוך לסמרטוטיות.
+ מחזירים את האפונה למחבת ומוסיפים את החיטה המבושלת. מערבבים ומתבלים במלח ובפלפל, טועמים ומתקנים תיבול. אם התבשיל יבש מדי, אפשר להוסיף מעט שמן זית איכותי ולערבב לפני ההגשה.

אני אוהבת את החיטה שנשארת נגיסה. אפשר גם עם אורז או גריסים

מה שטבעונים וסתם אנשים שאוהבים לאכול אוכלים

עדכונים, תמונות, מתכונים וחדשות מעולם הטבעונות בעמוד הפייסבוק החדש של הבלוג

עוד מתכונים טעימים

חיטה איטלקית עם פטריות ואפונה

פיוז'ן טבעוני: קבלת השבת של אבישג

פוסט לפסטה ולשום ירוק: מתכון זריז לאמצע השבוע

אדמה איטלקית: המתכונים

טבעי להתפנק: ארוחת בראנץ' טבעונית

מתכון לשבת: פלפלים ממולאים בנוסח קלאסי

הו, מאמא!

בקצב הטמפה: מתכוני טמפה להמונים