כפרות טבעוניות: איך מבשלים סליחה?
האוכל שאנחנו בוחרים להכין ולאכול הוא לא רק משביע, מזין או טעים, הוא גם אומר לנו ועלינו עוד הרבה דברים. יום כיפור שלי הוא העת לחשבון נפש קולינארי בין אדם לבין חבריו בעלי החיים, עם מתכוני סליחות מיוחדים
בלוח השנה שלי ישנם שני מועדים שמוקדשים לחשבון נפש – האחד מתרחש בראש השנה הפרטי, יום ההולדת שלי, זמן שבו אני מתבוננת לאחור על השנה שחלפה ורוקמת תכניות לעצמי לשנה הבאה. את חשבון הנפש השני אני עורכת כמו רובנו ביום כיפור, ומקדישה אותו למחשבה על מה שמכונה במקורות "בין אדם לחברו".
בשנתיים האחרונות, מאז המהפך שעברתי מאכילת כל חסרת גבולות לתזונה צמחית, המושג "חברו" הפך להיות הרבה יותר רחב בשבילי. כי ה"אחרים" שאנחנו עלולים לפגוע בהם במעשינו לא חייבים להיות בני אדם. הרי ההשלכות של הבחירות וההתנהגויות שלנו משפיעות לא רק על המין האנושי – אלא גם על יצורים חיים אחרים שנמצאים סביבנו בהמוניהם. ומרגע שהתחלתי להסתכל להם בעיניים, הבנתי שמה שאני מניחה בצלחת שלי ונהנית ממנו במקום אחד, הוא תוצאה של סבל גדול שמתרחש במקום אחר, רחוק מהעין. החיבור הזה, שהיה עבורי שקוף ובלתי נראה – התבהר והפך למוחשי ומיידי. לכן כאשר אני עורכת את חשבון הנפש שלי, אני לא חושבת רק על חבריי ובני משפחתי, על מכרים קרובים ורחוקים, אלא גם עליהם – על בעלי החיים.
כמה ימים לפני ראש השנה האחרון הזדמן לי לבקר ברפת באחד המושבים בצפון. הפרות קצת פחדו, אבל אחת היתה קצת יותר אמיצה. היא התקרבה אלי, התמסרה לליטופים, ליקקה את היד שלי בלשון הענקית והמחוספסת שלה והביטה בי בעיניה התמימות והטובות. היא היתה שחורה כמעט לגמרי, אבל באמצע המצח שלה זהר כתם לבן בצורת לב מושלם (בחיי, יש לי אפילו תמונה שצילמתי בחושך, קצת מטושטשת, אבל את הלב אי אפשר לפספס). עמדתי שם כמה דקות, מלטפת אותה, צוחקת ודומעת בו זמנית. לא יכולתי שלא לחשוב באותו רגע על חברותיה וצאצאיה, שבמקום ללטף באהבה שיספתי בסכין חדה. שבמקום לכבד ולאהוב, כפי שראוי וחובה עלינו לנהוג בין אדם לחברו, בחרתי לפגוע בהם ולהתעלם. בראשי עלתה באותו רגע רק מילה אחת – סליחה.
כמי שהמטבח הוא היכל הקודש שלה, רק טבעי שאת הסליחה שלי לא אבקש בבית הכנסת, אלא אכניס לסירים ולצלחות. אבל איך לעזאזל מבשלים סליחה? החלטתי לעשות את זה באמצעות משחק קטן, יותר כמו משימה מתכנית ריאליטי. בחרתי מילים שאני רוצה להביע במנות שאכין, והתאמתי חומר גלם לכל אות במילה, כך שהאותיות הראשונות של כל מרכיב, יצרו יחד את המילה שאני רוצה לומר. החיבור הניב מתכונים חדשים, כיפיים וסופר-טעימים, שאני לא יודעת אם הייתי חושבת עליהם בדרך אחרת.
ממליצה בחום לאמץ את השעשוע הנפלא הזה לא רק לבקשת סליחה – למשל במפגש חברים, שכל אחד יביא מאכל שמכיל את אותיות שמו. או לחילופין לערוך ערב של חידון בשלנים, כשהמשתתפים מנחשים איזו מילה מסתתרת בכל מנה, לפי המרכיבים. אני נהניתי מכל רגע, ואם בזכות זה הצלחות שלי התמלאו בירקות, פירות, דגנים וקטניות של חמלה לאחר, זכיתי.
כ.פ.ר – כרפס, פיסטוק, רימון
קוסקוס מלא עם סלרי צלוי, פיסטוק ורימונים
הסלרי הצלוי משתלב בהרמוניה מושלמת עם הפיסטוק והרימונים, לחגיגה של טעם וצבע. את הקוסקוס ניתן להחליף בקינואה או בבורגול.
1 חבילה קוסקוס מלא, מוכן לפי הוראות היצרן
2 ראשי סלרי שטופים, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות של 1 ס"מ
1 כוס גרגירי רימון טריים
1/2 כוס פיסטוקים טבעיים (לא קלויים)
2-3 גבעולי סלרי, פרוסים דק
2-3 גבעולי בצל ירוק, פרוסים דק
למרינדה:
2 כפות שמן זית
1 כף סילאן
מיץ מ-1/2 לימון או ליים
מלח, פלפל שחור גרוס
לרוטב:
2-3 כפות שמן זית
1 כף רכז רימונים
מיץ מ-1/2 לימון או ליים
מלח, פלפל שחור גרוס
להגשה: גרגירי רימון, פיסטוקים טבעיים
+ צולים את הסלרי: מחממים תנור ל-200 מעלות. מניחים את קוביות הסלרי בקערה ומוסיפים את חומרי המרינדה. מערבבים היטב כך שכל הקוביות מצופות במשרה ומשטחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. צולים 10-15 דקות עד שהסלרי מתרכך ומשחים.
+ מרכיבים את הסלט: מעבירים את הקוסקוס המוכן לקערה גדולה, מוסיפים את הפיסטוקים, גרגירי הרימון, גבעולי הסלרי, הבצל הירוק והסלרי הצלוי. מתבלים בחומרי הרוטב, מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול. מעטרים בגרגירי רימון ופיסטוקים ומגישים.
מ.ח.ל – מנגו, חסה, לוז
כפות חסה ממולאות בסלט עדשים שחורות, מנגו ואגוזי לוז
מנה ראשונה מפתיעה ומרעננת – אפשר לאכול את הסלט מתוך עלה החסה ואפשר ואף רצוי לגלגל אותו לרול ולאחוז ביד.
חומרים ל 4-6 מנות
1 ראש חסה אייסברג (אפשר להחליף בעלים פנימיים של חסה ערבית), שטוף
1 כוס (200 גרם) עדשים שחורות, שטופות
1 מנגו גדול, בשל ומוצק, חתוך לקוביות קטנות
1/2 כוס אגוזי לוז שבורים גס
חופן עלי נענע קצוצים גס
2 כפות שמן זית
1-2 כפות מיץ תפוזים טרי
מיץ מ-1/2 לימון או ליים
קליפה מגורדת מ-1/2 לימון או ליים
מלח, פלפל שחור גרוס
+ מבשלים את העדשים: מניחים את העדשים בסיר, ממלאים בהרבה מים (לא ממליחים), מביאים לרתיחה ומבשלים כחצי שעה, עד שהעדשים רכות אך מוצקות. מסננים ומצננים.
+ מעבירים את העדשים לקערת ערבוב. מוסיפים את קוביות המנגו, אגוזי הלוז השבורים והנענע ומתבלים בשמן זית, מיץ תפוזים, מיץ לימון, קליפת לימון, מלח ופלפל. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול.
+ מרכיבים את המנה ומגישים: מניחים על כל צלחת הגשה עלה חסה וממלאים בכמה כפות מתערובת העדשים. מעטרים בעלי נענע שלמים.
ס.ל.ח – סלק, לפת, חבושים
קדרה מתובלת של שורשים וחבושים
יסלחו לי אלוהי הריבות, זאת הפעם הראשונה שאני נוגעת בבישול של חבושים. תודה לאל על משחק האותיות שלי – איזה תענוג של פרי! עופו עליו, העונה קצרה.
חומרים ל 4-6 סועדים
2-3 סלקים בינוניים, קלופים וחתוכים לפלחים
3-4 לפתות קטנות, קלופות וחתוכות לפלחים
2-3 חבושים, קלופים וחתוכים לפלחים
1 בצל סגול גדול, חצוי ופרוס
4-5 שיני שום שלמות, מעוכות
5-6 עלי מרווה טריים
1-2 כפות סילאן (לא חובה)
1/2 כוס יין לבן יבש
כ-1/2 ליטר מים או ציר ירקות
מלח, פלפל שחור גרוס
שמן זית
לתערובת התבלינים:
1 כפית זרעי כוסברה
1/2 כפית זרעי כמון
1/2 כפית זרעי שומר
4-5 תרמילי הל
1/2 פלפל צ'ילי יבש
להגשה: פטרוזיליה קצוצה
+ כותשים קלות במכתש ועלי את התבלינים השלמים (אפשר לחלץ החוצה את קליפות תרמילי ההל). אם אין מכתש – אפשר להכניס לשקית ולחבוט בהם במערוך.
+ יוצקים שמן זית לסיר רחב, מוסיפים את התבלינים ומאדים עד שהם מתחממים מעט ומעלים ניחוח (לא לשרוף!). מוסיפים את עלי המרווה הטריים ורצועות הבצל ומאדים-מערבבים כ-5 דקות, עד שהבצל מתרכך והופך שקוף.
+ מוסיפים לסיר את הסלק, הלפת, החבושים ושיני השום ומערבבים עד שהירקות עטופים בתערובת השמן, הבצל והתבלינים. יוצקים לסיר את היין והסילאן (לטעם מתקתק יותר וצבע עמוק יותר), מתבלים במלח ובפלפל ומערבבים. מניחים להתבשל יחד כ-5 דקות נוספות.
+ מוסיפים מים או ציר ירקות רק עד כדי כיסוי ומביאים לרתיחה. מכסים, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כשעה, עד שהירקות מתרככים. אם רוצים רוטב סמיך יותר – מסירים את המכסה ברבע השעה האחרונה ומניחים לחלק מהנוזלים להתאדות. לחילופין בסיום הבישול ניתן לסנן בעדינות את הירקות והחבושים ולצמצם את נוזלי הרוטב בנפרד לסמיכות הרצויה.
+ מגישים על אורז לבן או מלא ומעטרים בפטרוזיליה קצוצה.
תגיות: מנגו, יום כיפור, ארוחת חג, סליחות, סלק, חבושים, אורי שביט, רימונים, סלרי, לפת, עדשים שחורות, פיסטוק, ראש השנה, סוכות
קטגוריות: פוסט נבחר, מהיר וטבעוני
את נהדרת! מרגש ומעורר תאבון
חייבת להודות שדמעתי קצת. את כותבת נפלא.
כתבה נהדרת ומתכונים צבעוניים ומרתקים. אני אנסה בקרוב
את פשוט מדהימה. מדהימה. מדהימה!!!!
שלום,
רציתי לדעת האם אגוזי הלוז קלויים ומומלחים או בצורתם הטבעית?
אני רוצה להכין את זה הערב….
תודה, נאוה
סליחה על האיחור בתשובה, אני לא בארץ.. האגוזים טבעיים אבל אפשר להשתמש גם בקלויים.