אל תשליכני!
בכלל לא התכוונתי להעלות הבוקר פוסט, כשאני פה מתארגנת לקראת נסיעה לצפון, לחגיגת יומולדת 40 של חברה ממש טובה, ממש מוכשרת, ממש יפה, שאני מאד מאד אוהבת (נשיקות וחיבוקים לך אורליה!). אבל פתאום עלתה בי מחשבה, אולי טיפשית ופשוטה, אבל כל כך נכונה שהייתי חייבת לשתף אותה, רגע לפני חימום המנועים.
כמה גבעולים חתכתם וזרקתם היום? או עד היום?
לא תמיד זה עובד, אבל בכל כך הרבה מקרים הגבעולים של הירק שאנחנו מכינים מצויינים לשימוש ולבישול, לפעמים אפילו יותר מהירק עצמו! ויותר מדי פעמים אנחנו פשוט נפרדים מהם באדישות לטובת פח האשפה הסמוך, בלי לדעת איזה אוצר של פריכות וטעם זה עתה השלכנו. דוגמאות? בבקשה: לעולם אל תשליכו את גבעולי הכוסברה – הם עשירים בטעם ובעלי מרקם מתפצח נהדר. אל תעשו את הטעות ותחתכו את גבעולי הארטישוק לפני הבישול – הפנים שלהם הוא מעדן לא פחות מופלא מהלבבות הקוצניים. לפני כמה ימים דיווחתי בעמוד הפייסבוק של "טבעוניות" על הפלא ששמו גבעולי אפונה (יאמ!) ובהזדמנות זו כדאי סתם לספר שקולרבי הוא לא פקעת, לא שורש ולא בטיח – מדובר בגבעול עבה שהשתגע!
כל סיפור הגבעולים הזה נולד אתמול בצהריים, כשסוף סוף החלטתי להכין את הברוקולי הטרי שקניתי מהירקן הרמתגני החביב עלי. גבעולים עבים ובשרניים שבראשם תפרחת ירוקה יפה. כשהתחלתי לחתוך אותם לקראת הבישול משהו בי קרא לי לעצור – הסתכלתי על הגבעולים הארוכים והיפים האלה, שנראו כמו אספרגוס שמן במיוחד, והחלטתי לצרף אותם לעסק. פרסתי אותם ובלי לשים לב פשוט הכנסתי לפה את אחת הפרוסות הטריות. מעדן טרי, מרענן ומתפצח בטעם ברוקולי! הייתי חותכת דק ומכניסה לכל סלט ככה, טרי. יכול להיות שאתם כבר יודעים את כל זה, אבל מכיוון שלרוב קוצצים את גבעולי הברוקולי עוד לפני שהם מגיעים אלינו הביתה (שלא לדבר על התפרחות הסמרטוטיות הקפואות.. פחות מתאים כאן), זה באמת היה גילוי מרענן. הכנתי משהו הכי הכי מהיר ופשוט, ומשם – עופו על כנפי הטעם והדימיון. יאללה, זזתי צפונה!
ברוקולי מוקפץ בשום
יש לכם ברוקולי טרי? הרווחתם! אל תשכחו לצרף לעסק את הגבעולים המצוינים שלו.
חומרים ל-4 מנות
1 קילו ברוקולי טרי, מפורק לפרחים. את הגבעולים פורסים לטבעות עבות
3-4 שיני שום כתושות
1/2 פלפל צ'ילי טרי מנוקה מגרעינים, קצוץ
מלח גס
שמן זית
1 כוס שקדים מולבנים פרוסים או קשיו שבור, קלויים
+ חולטים את פרחי הברוקולי והגבעולים הפרוסים במים רותחים ומומלחים כ-3 דקות, עד שהברוקולים מתרככים אבל עדיין נגיסים. מסננים ומעבירים לקערה עם מי קרח לעצירת הבישול.
+ מחממים שמן זית במחבת רחבה, מוסיפים את השום והצ'ילי ומאדים כדקה, עד שהתבלינים מעלים ניחוח (שימו לב שהשום לא יישרף).
+ מוסיפים את הברוקולי ומקפיצים 1-2 דקות נוספות. מוסיפים את השקדים או הקשיו ומתבלים במלח גס. מגישים חם כתוספת או על גבי פסטה, אטריות או אורז.
תגיות: מנות עיקריות, מוקפץ, ירקות, ברוקולי, גבעולים, תוספות
קטגוריות: מהיר וטבעוני, ירקות, פוסט נבחר
בדיוק אתמול קניתי ברוקלי חביב וצעיר והכנתי אותו כמעט ככה- רק שהייתי שובבה והוספתי מעט סוכר וכמובן רוטב סויה – ממש ספלאש קטן, במקום מלח. למדתי את זה באיזה דלי נפלא בסיאטל. יאמי!
שובבה? ממש פראית עם הסוכר שם 🙂
אני לא יודע אם זו הייתה הכוונה, אבל אהבתי את הרעיון הסביבתי. וגם כלכלי במובן מסויים – לא לזרוק דברים אלא לנצל אותם עד הסוף…
בהחלט גם! סביבתי וטעים
לעיתים כדאי לקלף את הגבעולים. הקליפה זה אמנם 100% סיבים תזונתיים, אבל לרב חסרת טעם (או מרירה ביותר – במקרה של חסה למשל). אותו טעם ושימוש אפשר לעשות בגבעולי העלים של הברוקולי!
אף פעם אנני זורקת את הגבעולים של כלום.
של הירק הם הכי מלאים בטעם.
את הגבעולים של הברוקולי ו,כרוב וכרובית אני אוכלת כי הם הכי הכי ולמשפחה את התפרחות.
ניסית פעם לבשל עם העלים שלהם?
יאמ יאמ.
את גבעולי הירק לקצוץ להכניס לקציצות יש בם טעם מאוד מרוכז.
ולהכים מהם מצע לתבשילי בשר עוף ודגים.
היי עידית, תודה על התגובה 🙂 מכיוון שאני טבעוניות נראה לי שאנסה להשתמש בעלים בקציצות ירק או כמצע לממולאים צמחוניים, תבשיל עדשים או חיטה 🙂
תמיד טענתי שהם הרבה יותר טעימים מהתפרחת… עשית לי חשק! כרגיל!
תודה! 😆
אצלנו משתמשים בכל החלקים שלא בא לנו לאכול: קצוות וקליפות קישואים, עלי כרובית, גבעולי פטרוזיליה וכו' להכנת ציר ירקות. כל השבוע אותם קצוות-ירקות נאספים בקופסת פלסטיק עם מכסה במקרר ובערך פעם בשבוע כולם מוכנסים לסיר עם מים ומבושלים תוך צמצום מה של כמות המים לכלל ציר ירקות.
אם מכינים מרק או תבשיל באותו שבוע – הציר נכנס ואם לא, מוקפא עד להכנת תבשיל או מרק מתאימים.
הציר מעשיר מאוד מרקים/תבשילים (ואפילו שקשוקה!) ויש הרבה פחות בזבוז של אוכל.
אלף, נהדר! אימצתי מיד! 😉
מגניב!!!
גם אני מאמצת 😀
איזה קטע! ואני בדיוק עשיתי את זה אתמול כשבני המשפחה הודיעו בטלפון שהם באים בעוד עשר דקות והם רעבים ביותר. את גבעולי הברוקולי הפרדתי מהקליפה הגסה יותר ופרסתי יחד עם גרד לימון, שום ושמן זית וקצת אפונה שנשארה בפריזר, שילוו את הפסטה. מממ…
נשמע מעולה!! 😛
הכנתי!! אני! תאמינו או לא, ואפילו יצא לי טעים (רק טיפונת מלוח מידי). איזה כיף.
יש!! הכל אפשרי