הנאות פשוטות

על כלבה שאוהבת ספרי בישול, צילומי אוכל שיש להם טעם והשראה קולינארית מן העבר, שהסתיימה בארוחה טעימה בסיר אחד

לפעמים מקל, לפעמים גזר, לפעמים ספר. בלה

בלה אוהבת לאכול ספרי בישול. כלומר, זה לא שהיא תוותר על כיסוח של איזה ספר עיון או שירה, היא גם ממש אוהבת לכרסם עיתונים ואם יש נעליים בסביבה, זה לא שהיא תחזיר אותם למלצר בפרצוף זועף. אבל ספרי בישול הם האהבה הגדולה שלה. אני לא יודעת אם זה בגלל שהם ממוקמים במדף נמוך יותר או בגלל שהם נושאים עליהם ניחוחות של תבשילים ורטבים מן העבר, או שאולי הכלבה המתוקה שלנו באמת מאמינה שלדף יש טעם של הצילום שמופיע עליו (מתי באמת יסדרו כבר את העניין הזה?). מאז שאימצנו אותה (דרך עמותת "למען הכלבים שבצל" שעושה עבודת קודש ומצילה כלבים מרשימות המתה אכזריות) היא כבר נרגעה קצת, ותדירות כיסוח הספרים ושאר חלקי הבית ירדה כמעט לאפס.

אבל בפעם האחרונה שהיא נשארה טיפה יותר מדי זמן לבד וערוץ 2 כבר היה לה משעמם, היא החליטה לפרק לגורמים את אחד הספרים האהובים עלי, ששימש אותי נאמנה שנים ארוכות עד פרוץ הטבעונות: "הנאות פשוטות" של חנוך (חני) פרבר ז"ל. כשהספר הזה יצא לאור הוא היה שוס – היה בו משהו מרענן, קליל וראשוני. גם בחלוקה לפרקים, גם ברעיונות הפשוטים והמקוריים, בשפע של מתכונים מהירים ומנצחים ובצילומי האווירה הכיפיים. היו בו לא מעט מתכונים שכבר ידעתי בעל פה והכנתי פעם אחר פעם, עד שהפכו למיתולוגיה משפחתית. אמנם מאז הטבעונות לא פתחתי אותו, אבל זה לא אומר שאין לו מקום של כבוד על המדף, לצד שאר הספרים שכבר לא משמשים אותי.

כמה ימים אחרי שזרקתי את הדפים השסועים שלו לפח, נכנסתי למטבח כדי לאלתר ארוחת ערב כלשהי לאיש ולילד המורעב. בארגז חיכו לי לא מעט תפוחי אדמה, שקניתי בכלל בשביל להכין וריאציות של ניוקי (מבטיחה, או לפחות משתדלת להבטיח שגם זה עוד יקרה). זכרתי שנשארו גם כמה גזרים מהמקלובה התאילנדית של עדי, שגם אותה בסוף לא הכנתי. חומוסים מבושלים שהציצו מהמקפיא הזכירו לי עוד הבטחה לא ממומשת, הפעם של בני, שרצה להכין לי תבשיל תפוחי אדמה וחומוס, אבל החומוס החמיץ ואנחנו הלכנו לאכול לחוח מושלם אצל נחמה בכרם התימנים במקום.

עמדתי במטבח וחשבתי על הגזר ותפוחי האדמה ומה הם רוצים להפוך להיות. נזכרתי בתבשיל מנצח מהספר של חנוך פרבר – תבשיל פשוט-פשוט שילדים מתים עליו: עוף עם תפוחי אדמה וגזר, מתובל בתערובת של רסק עגבניות ודבש עם מעט קינמון. הסוד שלו הוא בבישול הארוך, שמשחים וממתיק ומרכך את כל המרכיבים. את הספר, כזכור, כבר לא יכולתי לפתוח כדי לבדוק מה היה שם בדיוק וגם המרכיבים, נו, כבר לא מופיעים אצלי בתפריט או במקרר. עבדתי לפי הטעם והזיכרון, שהעניקו לי השראה מנחמת ליצירה חדשה של תבשיל ביתי נהדר וכמובן – טבעוני.

תבשיל מתוק-חריף של חומוס ותפוחי אדמה

אני מתה על ארוחות סיר כאלה ובגלל שיש כאן רק ירקות, גם הבישול שלהן קצר יותר ובאופן אישי ממש לא אכפת לי שיש להן מרקם טיפה דייסתי. אם אתם חרוצים, בטח יש לכם חומוס מושרה ומבושל במקפיא, אבל גם חומוס קפוא קנוי יעשה את העבודה.

חומרים ל-6 מנות

8-10 תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות
4 גזרים, קלופים ופרוסים גס
2 בטטות, קלופות וחתוכות לקוביות (לא חובה)
800 גרם גרגירי חומוס מבושלים
1 צרור בצל ירוק, קצוץ גס
3 שיני שום קצוצות
1-2 פלפלים חריפים פרוסים דק (לא חובה)
3 כפות רסק עגבניות
3 כפות סילאן (לא חובה)
מעט קינמון טחון (לא חובה)
1 כוס מים
מלח, פלפל שחור גרוס טרי
1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה גס
שמן זית

כל ההבטחות האבודות של השבוע נכנסו לסיר אחד

+ יוצקים מעט שמן זית לסיר רחב ומאדים את הבצל הירוק במשך 2-3 דקות, תוך כדי ערבוב (שלא ייחרך). מוסיפים את השום והפלפלים החריפים הקצוצים וממשיכים לאדות 1-2 דקות נוספות, עד שהשום מעלה ניחוח. מוסיפים את תפוחי האדמה, הגזר, הבטטה והחומוס ומטגנים-מאדים אותם 10-15 דקות תוך כדי ערבוב, עד שהם מתרככים מעט ומעמיקים צבע.
+ מערבבים בקערית רסק עגבניות, סילאן וקינמון. יוצקים את התערובת על הירקות שבסיר ומתבלים במלח ובפלפל שחור. מוסיפים מים כמעט עד לכיסוי, מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה למינימום ומבשלים כשעה, עד שהירקות מתרככים וסופגים טעמים. מדי פעם בודקים שהתחתית לא נחרכת ובמידת הצורך מוסיפים מעט מים.
+ כ-15 דקות לפני סיום הבישול מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה ומערבבים בזהירות. מסירים מהאש ומגישים. התבשיל יהיה נפלא גם יום למחרת.

קדרה מלאת ניחוחות וטעמים במינימום מאמץ. זה כדאי

עוד מתכונים טעימים

אימת הרעב

תבשיל מתוק-חריף של חומוס ותפוחי אדמה

מקלובה תאילנדית

מתכון לשבת: פלפלים ממולאים בנוסח קלאסי

הו, מאמא!

אמרו שכבר חורף

יהלומים בלוינסקי

מימוש זכות הבחירה