קדחת הסופר בול

ינואר 29, 2012 מאת:

או איך מנה אחת במסעדה שינתה את פני המטבח שלנו…

מאת אסף מבורך

הכל התחיל מביקור מקרי במסעדת פראסאד, מסעדה אורגנית צמחונית עם דגש על מנות טבעוניות וגם טבעונאיות ועם שם שמרמז על קשר הודי. המקום בכלל משמש מרכז יוגה, ולא נמצא באזור שאנחנו מגיעים אליו הרבה. רינת ביקרה שם עם חברה ואכלה שם את אחת ממנות הbowl  (שזה בתרגום פשוט קערה) שלהם, שהיתה לא פחות מאלוהית. למה אלוהית? כי כשתשמעו ממה היא מורכבת וכמה פשוט להכין אותה לא תאמינו שהיא גם כזו טעימה. לא תאמינו עד שתטעמו. מנות בול מאוד מקובלות בפורטלנד. בסצנת האוכל של העיר הזו ישנן במרכז העיר לאורך רחובות מסוימים עגלות אוכל, שמוכרות מגוון עצום של סגנונות אוכל. בין השאר ישנו סגנון שהוא מעט מקומי שאופייני ל north west וזה הקערות האלה – תערובות של דגנים, עלים ירוקים וקטניות עם רוטב מיוחד. לעתים הכל מוגש קר ולעתים מוקפץ חם. המשותף למנות האלה היא צורת ההגשה, שיוצרת תחושה של אוכל מנחם ומפנק.

עוד באותו היום החלו נסיונות השחזור. מכיוון שכבר בהתחלה היה ברור שברוטב נמצא עיקר היחוד, רינת ביקשה וקיבלה (בתשלום!) דוגמיות רוטב קטנות לקחת הביתה. מקץ כמה שעות עמדה מוכנה מנה בגירסה הביתית. מה רבה היתה ההפתעה שגם דור ההמשך הבררן (יחסית אלינו) אהב את המנה וזלל אותה עד תום! טוב כאן צריך לעצור רגע ולהסביר. הילדים שלנו הם לא בררנים בקנה מידה אמיתי, בכל זאת קצת ריספקט, מדובר בילדים טבעונים. אבל לכל אחד מהם יש את הקוים האדומים שלו באוכל. איתי למשל לא יגע במלפפון גם לא עם מקל, וכשמוגש מלפפון הוא עוזב את השולחן. עידו לא יתקרב לחצילים גם לא תחת לחץ פיזי לא מתון. ויש להם גם את הטעם האישי שלהם – איתי חובב קטניות, גרעינים ואגוזים, עידו יותר טיפוס של ירקות ירוקים ושורשים. וגאיה היא בכלל חידה, בדרך כלל מתרחקת מקטניות (חוץ מזו שמתחפשת לחלב) ואוהבת ירקות. קינואה אף אחד מהם לא אוהב.

המנה עצמה היתה מובנת ופשוטה, אבל הרוטב שמעבר לשם שלו (צ'ילי וניגרט) לא ידענו עליו דבר, היה ממש חידה. חיפושים בגוגל העלו המון וריאציות. חיפשנו לפי תמונות, טעמנו עם קצות האצבע וציקצקנו בלשון בנסיון להתחקות אחרי הטעמים של הרוטב, וערכנו נסיונות שונים ומשונים לייצר אותו במטבח שלנו. נסיונות שיצרו תוצאות לא צפויות וגם לא קרובות, אבל הולידו תובנות חשובות (חרדל עם רוטב בוטנים וסויה זה לא שילוב טעים…).

בינתיים הרוטב המקורי החל לאזול במקרר, כאשר עוד מנות כאלה הוכנו למחרת לבית הספר. וגם נסיונות השחזור החלו לתפוס כיוונים בלתי צפויים. גילינו שבעצם המנה הזו של ה BOWL  היא משפחה שלמה של מנות, שהמשותף להן הוא פשטות בלתי נסבלת של הכנה, ויכולת אינסופית כמעט של אלתור.

בכל פעם יצרנו מנה כזו ממרכיבים שהיו זמינים. הבסיס הוא בעצם דגנים מבושלים כמו קינואה, או אורז מלא, אורז אדום, אולי אפשר גם גריסים, ובטח שאפשר גם קוסקוס. מכאן ממשיכים עם קטניה מבושלת שיכולה להיות עדשים או שעועית שחורה, או חומוס. בתפקיד העלים הירוקים יכולים להיות עלי תרד, או עלי קייל (סוג של כרוב) שנחלטו במים רותחים לכמה דקות, ולבסוף גרעיני דלעת טבעיים או שקדים פרוסים לא מומלחים. עם הזמן שכללנו את האלתורים, ורינת החלה להוסיף כיד הדמיון הטובה פירות וירקות קצוצים. הגענו למסקנה חשובה שכדאי תמיד שיהיה סיר של קינואה במקרר או של אורז, וכך אפשר לאלתר בקלות ארוחות ערב מגוונות בכל יום. לאחרונה האלתורים תפסו כיוון חדש של מנות בול חמות, אותו הרעיון רק שהמרכיבים עוברים בסדר כזה או אחר במחבת נון סטיק עבה, שמכניס טוויסט קטן במנה והופך אותה למעין מוקפץ קל. הרטבים החלו ללכת לכיוון הבריאותי (ככה זה כשאני נכנס לאלתורים) ולאחרונה כוללים כוסברה טריה טחונה בבלנדר עם חלב קוקוס, צילי, ושום, אפשר גם בוטנים או קשיו (מתקבל רוטב ירוק זוהר חריף ודליל שכיף למזוג בנדיבות על המנה).

דרגון בול - גרסת המקור

דרגון בול – גרסת המקור

דרגון בול - הגרסה הביתית

דרגון בול – הגרסה הביתית

אלתור פראי: עדשים מונבטות, מנגו, סלרי, שעועית אדומה

אלתור פראי: עדשים מונבטות, מנגו, סלרי, שעועית אדומה

אבל אתם בטח מסתקרנים לדעת מה קרה עם הרוטב? בסוף עלינו על זה, התשובה היתה בשם של הרוטב – צ'ילי וניגרט שזה רוטב צילי מתוק בתוספת חומץ (אני ניסיתי עם חומץ אורז) ועוד תבלינים (אני מעריך שזה קארי)

דרגון בול – בסגנון מסעדת פראסאד
1 כוס קינואה מבושלת במים, חמימה
1/2 כוס שעועית שחורה (אפשר מוכנה מקופסת שימורים ללא חומר משמר, שטופה)
עלי תרד בייבי טריים (אפשר גם עלי בייבי אחרים)
גרעיני דלעת לא קלויים
1/2 אבוקדו בשל ופרוס
טמפה קלוי על מחבת (ממש לא חובה)

לצ'ילי וניגרט:
1 כפית חומץ אורז (או חומץ הדרים אם אין)
1 כף רוטב צ'ילי תאילנדי מתוק
רבע כפית תבלין קארי

+ מרכיבים את המנה פשוט כמו שרוצים שהיא תראה – ראשית הקינואה והעלים הירוקים ואחר כך כל השאר. את הרוטב מגישים בצד.

בתאבון!

Print Friendly

6 תגובות לפוסט

  1. טל הגיב:

    אם אתם בענייני קערות, אני ממליצה לכם לבקר ב- Native Foods Café ולדגום את ה- Soul Bowl וה- Rockin’ Moroccan Bowl.
    ובכלל יש להם אוכל טעים.

  2. רינת הגיב:

    מדובר במטבח שלנו ובכל זאת עשית לי חשק… חחחחח

  3. איילת הגיב:

    אהבתי את הרעיון הכללי… אנסה לשלוח עם הבעל לעבודה.

    איילת

  4. מורן טבעונית הגיב:

    איזה כיף לילדים שלך!!!

  5. ענת הגיב:

    הרעיון מגניב! :mrgreen:

    זו נראית לי כמו ארוחה מעולה שאני יכולה לקחת ליום לימודים ארוך. הרעיון נהדר!
    יש לי הרגשה שבימים הקרובים אני הולכת לקנות לי חומץ אורז 😉

    אגב, יש לי הזדהות לא קטנה עם הילדים שלך- כמו איתי אני חולה על גרעינים ואגוזים, כמו עידו גם אני לא סובלת חצילים אבל מגלה את עולם השורשים (גיליתי שלפת אפשר לאכול מבושל וזה ממש טעים, וזה עוד שאני לא מתה עליה לא מבושלת) וכמו גאיה אני חולת ירקות (יכולה לחיות עליהם יום שלם). לגבי קטניות- דעתי עוד לא שלמה איתם….

  6. יעל הגיב:

    מצאתי בבלוג אמריקאי מתכון לרוטב. אשמח לעזרה בהמרה שלו:
    4 New Mexican chili peppers
    2 T whole cumin seeds
    1 Chipote pepper
    1/4 cp salt
    1/2 cp agave
    2 cp lime juice
    1 qt olive oil
    1 tsp pepper

השאר תגובה

בית ספר לבישול טבעוני הראשון בישראל
אתגר 22+
אורי שביט בהרצאה TEDX

מתכוני וידאו

קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש


זכויות יוצרים © 2017 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט

Free WordPress Themes, Free Android Games