טבעוני בפורטלנד

44 תגובות לפוסט

  1. רוזה מרציפן הגיב:

    המון תודה על הוצאת הטבעונים והטבעונות מהארון!

  2. אורי הגיב:

    נורא קשה להיות טבעוני בסביבה של אוכלי בשר. הילדים הולכים לגן ובית ספר שאוכלים שם בשר, נורא קשה לשמור עליהם שלא יאכלו מזון מהחי. אני עדיין רווק, אבל אם וכאשר יהיו לי ילדים אני ארצה שהם ילכו לגן ובית ספר טבעוניים, ואני לא מכיר הרבה כאלה (אם בכלל) בישראל.

    • אסף הגיב:

      הי אורי,
      אני חושב שלמרות שקשה עם הסביבה אין ממש ברירה אחרת, וגם אם תמצא מסגרות טבעוניות הרי שתמיד יהיו מסגרות לא טבעוניות בהן תבקר עם הילדים, כמו ארוחות משפחתיות, ביקורים אצל חברים, טיולים, ועוד.
      יש בזה גם משהו טוב. ככה אפשר להשפיע על הסביבה יותר וגם להראות הלכה למעשה שטבעונות אין משמעותה התבדלות

    • אפרת הגיב:

      יש היום גנים ובתי ספר אנטרופוסופיים ששם האוכל הוא טבעוני והם מומלצים מכל בחינה.

      • יואל הגיב:

        שלום

        למיטב ידיעתי האנטרופוסופים הם צמחונים ולא טבעונים הם צורכים דברי חלב בהרדוף שזה יישוב אנטרופוסופי מייצרים חלב אורגני נראה לי שהם צורכים גם ביצים אורגניות בכל מקרה צמחונות עדיפה על אוכלי כל

        יואל

  3. חנה הגיב:

    מעניין מאד לקרוא!
    שתי עצות לאסף, אם אפשר.
    תחליף טבעוני לרוטב גבינה, שיכול להכנס למאק אנד צ'יז, אפשר למצוא כאן:
    http://cleangreensimple.com/2011/05/eggplant-parmesan/
    הכנו כמה פעמים ויוצא מאד טעים.

    ואנחנו שלחנו לילדים לפבליק סקול עם ארוחת צהריים תוצרת בית, מטעמי כשרות, ומצאנו שזה עזר מאד לשלוח בקופסאות של החברה הזו- לפטופ לאנצ'ס:
    http://www.laptoplunches.com/
    ככה שלחנו אוכל אמיתי ומזין, וזה גם נראה יפה לילדים.

  4. רוני הגיב:

    וואו אסף, התרשמתי עמוקות!
    זה תמיד כל כך כיף לראות משפחות שעושות מעבר לדרך חיים חדשה, כולם יחד בתהליך משותף, בין אם זה מעבר לטבעונות, לדרך חיים אקולוגית יותר, חזרה בתשובה או כל דבר אחר – העיקר שזה יחד בהתגייסות משותפת.. 🙂
    כיף לשמוע!
    [יש סיכוי לקבל את המתכון לקובה של רינת?]

    • אסף הגיב:

      תודה רוני, סוד ההצלחה של כזה שינוי טמון בשיתוף פעולה ובראיית העולם והערכים הדומים שחולקים כהורים וכמשפחה.

      את המתכון של הקובה נחלוק בכיף אני אבקש מרינת לפרסם אותו כאן

  5. נתי הגיב:

    פוסט מקסים! בדיוק אתמול גיליתי שפורטלנד נחשבת לעיר הכי ויגן-פרנדלי בארה"ב, ולא סן-פרנסיסקו כמו שחשבתי. זה די מצחיק שהקהילה הטבעונית הכי חיה ובועטת מתקיימת בארץ הקרניזם.

    • אסף הגיב:

      אכן אמריקה ארץ של ניגודים
      אגב איפה קראת על פורטלנד בהקשר של טבעונות?

  6. נעה הגיב:

    איזה כיף להתחיל עם הטור הזה את השבוע… 🙂

  7. ורד מאירי הגיב:

    אסף, כל הכבוד לך ולמשפחתך!:)
    כן, אפשר להפוך לטבעוני בגיל וגם בגיל 50+ כמו שני האחים ושלי, ובגיל 78 כמו האמא שלי!
    צריך לזכור שכל שנה של טבעונות, חוסכת חיים של אלפי בעלי חיים חפים מפשע.
    מחכה בציפייה רבה ליום בו גם בארץ נראה את סמל העלה הירוק על מאות מוצרים.
    הרבה בריאות! ורד.

  8. גלעד הגיב:

    פוסט מקסים – תודה

  9. שי הגיב:

    יופי של פוסט, כל הכבוד!

  10. ענת הגיב:

    הפוסט הזה מעורר קנאה. הלוואי ובארץ הייתה חצי מהמודעות הזו, זה היה מקל את החיים של כולנו פה ומעבר לכך, יכול להיות שהאנשים היו רואים טבעונות בעין אחרת ממה שהם רואים אות היום. שלא לדבר על מגוון מוצרי המזון שיכול לפתוח עיניים לאנשים. הקנאה העיקרית הגיעה כשסיפרת שמחליפים כפפות וסכין כשאתה מבקש משהו טבעוני. זה מדהים!!!
    מבחינתי המעבר לטבעונות מדהים, אבל האמת שגם ההחלטה למה טוב ובריא יותר לילדים שלכם זה מה שחשוב. לא הייתי בארצות הברית אבל מה ששמעתי הספיק לי כדי להבין שהמזון המהיר זורם שם כמו מים (או לפי מה שאתה מספר- כמו חלב 😉 ).
    אני דווקא שמעתי שיש לא מעט מסעדות טבעוניות בארצות הברית, או לפחות מסעדות שהן vegan friendly. ובכל מקרה, גם אם לא תמצאו כאלו האוכל הביתי הכי טעים P:

    בהצלחה על הטבעונות! כל הכבוד לכם על היוזמה הזו, בעיקר עם ילדים שהם יחסית גדולים ויודעים את טעם הבשר. מדהים לקבל ממך את הרושם שהם לא מתגעגעים לריח או לטעם ושטוב להם עם הבחירה (הנכונה) שעשיתם.

    אשמח אם תגיד לרינת שיש לה כמה וכמה מתכונים שנשמח לקבל פה: קובה, צ'ילי נון קרנה, חומוס (בבקשה שזה ייקרה. אני נואשתי מלהכין חומוס ביתי כי זה לא יוצא טעים).

    • ענת הגיב:

      לא יצא לי הסמיילי… מוזר.

    • אסף הגיב:

      אנחנו נארגן את כל המתכונים בצורה מסודרת ונעלה אותם לכאן
      טיפ לגבי החומוס –
      צריך להקפיד להשתמש בטחינה טעימה ואיכותית (הנסיך או היונה הם המועדפים עלי) בגרגירים איכותיים מהזן הקטן, להשרות אותם לפחות יממה ולבשל אותם היטב בלי שום תוספות (עדיף בסיר לחץ)
      לטחון אותם עם כל המרכיבים אבל בלי הטחינה בעזרת בלנדר יד או מעבד מזון, במשך הרבה זמן (עד לקבל מרקם חלק) ואז להוסיף את הטחינה ולערבב שוב (עדיף עם כף כי זה עלול להיות סמיך מדי עבור הבלנדר)
      הכמויות המדויקות של שום שמן זית מלח כמון מי בישול של חומוס וטחינה הם מאוד עניין של טעם – ממליץ "לשחק" עם זה וללמוד מניסוי וטעימה 🙂 מה אתם אוהבים

      • רוני הגיב:

        מסכימה, גם לי יש את המתכון שלי לחומוס (לא ממש שלי, אבל מתכון שאימצתי) ולא זזה ממנו, ואכן זה עניין של טעם.
        שמעתי גם על אנשים שמכניסים שום לתוך הבלילה (געוואלד!) או אנשים שלא מבינים איך אני יכולה להכניס את הכמון לתוך החומוס ולא רק לפזר מעל.
        רק הערה קטנה על זני החומוס:
        ברוב חנויות הקטניות/תבלינים בארץ שבהן מוכרים חומוסים בתפזורת יש שלושה זנים- גדול, קטן, ופיצי. 😛
        הפיצי (בולגרי) לא ממש מתאים לטעמי לחומוס אלא יותר לתבשילים ולמאכלים עם גרגירי חומוס מבושלים.
        בחומוס הוא לא מספיק דומיננטי ולהכל יש טעם דלוח כזה, או טעם של טחינה עם כמון ולחומוס אין מספיק "בשר".
        דעתי האישית.
        🙂

        • רוני הגיב:

          אה, ועוד משהו:
          אחרי כמה שנים של בישול החומוס עם סודה לשתיה כי אחרת לוקח לו ארבע שעות (ומעלה) להתרכך – גיליתי את הפתרון:
          לא להשרות לילה, אלא להשרות יומיים.
          ואז הבישול לוקח סביבות שעה ולא יותר.
          ושוב תודה אסף, אני מקנאה במשפחה שלך (אפילו שגם אני קצת מבורך).. 🙂

          • אסף הגיב:

            תודה רוני!
            לגבי הזן של החומוס – אנחנו נצמדים לאורגני בדרך כלל מסיבות של בריאות (אנחנו מעדיפים את החומוס בלי שאריות חומרי הדברה, תודה :)) והוא בדרך כלל הזן הקטן (נדמה לי שקוראים לו בארץ "הדס")

            באמת קראתי שלא מומלץ להשרות בסודה לשתיה כי זה אמנם מרכך מהר אבל הורג את הנבט של החומוס ועדיף לתת למים לעשות את שלהם במקום (אפשר להשרות את החומוס עד לקבלת נבטוטים רק צריך לדאוג להחליף מים מדי פעם)

            ותודה רבה על הפרגון 🙂

          • ענת הגיב:

            רוני,
            אני לא מבשל עם סודה לשתייה. ככל ש"חקרתי" את העניין באינטרנט זה לא הכי מומלץ וגורם לפירוק של איזה משהו. אני מבשלת בשיר לחץ ותוך כ 20 דקות (מרגע הרתיחה ממש של סיר הלחץ) החומוס ממש ממש רך).
            אני לא יודעת איזה חומוס יש לי בבית (אמא קונה). בכל מקרה, אני יודעת שהם קטנים. אבל לא ממש קטנטנים.

            השרייה- אני משרה כמה שאני יכולה. לרוב זה יותר מ 8 שעות (ולעתים אפילו יותר מ 10 שעות), אבל זה תלוי מתי אני נזכרת להשרות. בכל מקרה, אם אני משרה למספר ימים אני משתדלת להחליף את המים כל 8-10 שעות.
            כרגע אני מנסה להנביט חומוס. אני מקווה שיצליח לי.

            בקשר להכנסת חומרים שונים לחומוד:
            אני מכירה מתכון דיי טוב של ידי שלי שמבשל את החומוס עם שום ובצל בתוך מי ההרתחה (שאחר כך הוא לא משתמש בהם). הוא אומר שזה נותן טעם לחומוס. אני לא יודעת אם זה נכון אבל שמעתי את זה בעוד מקומות. כנראה שזה באמת בסופו של דבר עניין של טעם.

            אגב, גם אני לא מבינה למה לשים כמון. אמא שלי מתה על כמון בחומוס. כשהיא מכינה חומוס (עם כמון, כמובן) כולם אוהבים את זה ורק אני לא מסוגלת. כשאני מכינה כולם אומרים לי שחסר משהו בטעם ואמא מוסיפה לעצמה כמון על הלחם. כנראה שגם בזה זה לא רק עניין של טעם אלא גם עניין של יחס.

            תודה על ההערות שלך.. 🙂

          • רוני הגיב:

            אסף, (כנראה שהמקסימום זה חמש תגובות משורשרות.. 😛 ) "הדס" זה אכן הזן שהתכוונתי אליו.
            (קטן אבל לא יותר מדי).
            וכן, מה שהתכוונתי היה להשרות הרבה מאוד זמן, עם החלפת מים ובלי סודה לשתיה.
            🙂

      • ענת הגיב:

        היי אסף,
        תודה על התשובה.

        זה בהחלט יהיה נהדר אם תוכלו להעלות מתכונים. גם אם לא את כולם אז לפחות את חלקם. יהיה לי נחמד לגוון במתכונים. 😉

        בקשר לחומוס- אני משתמשת בטחינה אורגנית משומשום מלא שאנחנו אוכלים בבית באופן רגיל. כמובן שהטחינה עושה את החומוס, אבל צריך להשתמש בטחינה שאוהבים. אולי אנסה פעם אחת להחליף את הטחינה רק לחומוס ואראה אולי זה באמת יכול לעשות הבדל.
        אני משתמשת גם בגרגירים קטנים ומרככת אותם תמיד בסיר לחץ (אני מתחילה להתאהב בסיר הזה. הוא מזרז בישולים בצורה מדהימה. כמו עם תירס וסלק).

        אני לא מוסיפה שמן זית לחומוס. השומן היחיד שבחומוס צריך להגיע מהטחינה. בדיוק הייתה כתבה על זה לפני שנתיים בערך- בכל החומוסים הקנויים יש תוספת מיותרת של שמן (בין יתר הדברים הנוראיים שיש שם). אין צורך בשמן נוסף. אבל זה באמת עניין של טעם.
        פעם ראשונה שאני שומעת שצריך להוסיף את הטחינה בסוף הכנת החומוס. זה מעניין. אתה יודע להסביר לי למה זה?

        אני לא אוהבת כמון לכן לא מכינה חומוס עם כמון. אמא מכינה עם כמון (ואז אני מתקשה לאכול את זה). יחד עם זה, אולי אני אנסה פעם אחת עם מעט כמון ויצא טוב. אני מקווה שכן….

        בכל מקרה, כעת אני בתהליכים של הנבטת גרגירי חומוס. אני מקווה שאצליח. עוד לא החלטתי מה אני עושה איתם, אבל אולי אכין חומוס. אני אראה אם לא תהיה למישהו בבית בקשה מיוחדת 🙂

  11. רינת מבורך הגיב:

    היי,
    אין לי מתכונים רשומים ואני צריכה לשבת ולתעד לפני שמעלה את המתכונים! מבטיחה לעשות זאת בימים הקרובים!

  12. שירה הגיב:

    אסף, מרגש ומעורר השראה. כיחיד וכמשפחה. מחכה לראותכם …היום!

  13. טיפטופו הגיב:

    תודה, היה כיף לקרוא.

    האם זה הסרט המדובר של יורופסקי?
    http://www.youtube.com/watch?v=es6U00LMmC4

  14. נועם הגיב:

    מתכון מעולה למאק&צ'יז. בריא זה לא, אבל גם המקורי הוא לא בדיוק סלט עלים 😉

    http://veg.anonymous.org.il/art356.html

  15. Man And Van הגיב:

    fabulous write-up.. I personally enjoyed going through it, and appreciate your sharing the tips and information !!

  16. רוי הגיב:

    איזה כייף לגלות שייש פה בגולה ("ברוכת האל".. אהבתי) עוד ישראלים ועוד בפרט שעוברים ומתמודדים עם סוגיית הטבעונות. אני "ירוק" בתחום (שבוע שני) ולצערי מתגורר במדינה מאד לא ידידותית למי שלא אוכלים חיות על מוצריהן השונים.. הבלוג שלך מפרה, משרה ומעודד.. תמשיך לכתוב, 'בקשה..

  17. Hadas הגיב:

    Hi Assaf.
    Great post, me and my family did the same thing…I admire people who are decisive and loyal to thier values. We also have two small children and we fight hard with the old habbits of food should be pleasing and fun. We cook very simlpe tastey food but try to take the focus out of it, a big challange for Isreali people who live and fasitve around food. Please stay in touch via email if you like!
    You might like to read the china study book.

  18. אסף הגיב:

    הי הדס,
    תודה על התגובה, אני מאוד מזדהה עם כל מה שכתבת – הקונפליקט בין הצורךך להקפיד על אוכל מזין ובריא ומלא מחשבה לבין הרצון שלא "לבזבז" כל כך הרבה זמן על הכנת אוכל וסביב האוכל מוכר לנו היטב
    את מוזמנת להציץ בבלוג שלי שנקרא ילדים טבעוניים ועוסק בנושא הזה ובאחרים די הרבה:
    http://wearemevorach.wordpress.com

    אשמח להיות בקשר (אפשר גם בפייסבוק, בקבוצת הורים טבעונים שם אנחנו מקיימים דיונים רבים על הדברים האלה)

  19. ליאור הגיב:

    קודם כל- כולי קנאה שאתם בפורטלנד
    גרתי שם שנה במסגרת רילוקיישן מהעבודה של אבא שלי (אינטל) והיה מדהים!
    מזדהה עם כל מילה בנוגע לתרבות האוכל הקלוקלת שם 🙂

    וכל הכבוד על המשפחה הטבעונית לתפארת, זה מקסים, גאה בכם. אפשר מתכונים?

  20. דגנית הגיב:

    הי אסף
    אפשרות טבעונית נוספת שאפשר למצוא כמעט בכל דיינר אמריקאי היא תפוח אדמה אפוי. אפשר לבקש אותו ללא מילוי.
    אנחנו גרים במדינת ניו יורק כבר ארבע שנים, ובסוף השבוע האחרון התחלנו לגשש את דרכנו לטבעונות. הכננו מנות טבעוניות שונות במשך סוף השבוע, ועכשיו אני בדרכי לסופר עם רשימת הקניות שפרסמת בבלוג שלך. המקרר עוד מלא במוצרים מן החי ואני די חוששת מהמעבר. חשבתי להמשיך לצרוך את מה שיש במקרר, אבל לא לקנות שוב כשנגמר. הילדים (9,7,4) לא כל כך שמחו לשמוע שהגבינות החלב והביצים הולכים להיעלם מהמקרר. לגבי הבשר והעוף לא שמעתי שום התנגדות. אני הולכת לקנות להם עכשיו מעדני סויה שיחליפו את היוגורט. הבלוגים שלך ושל אורי מקסימים. בהצלחה לכולם 🙂 

  21. מאיה הגיב:

    בלוג מקסים.

    יש "גבינה צהובה מגוררת" בשם daiya אפשר לקנות אפילו ב safeway, costco. מעולה לטוסטים ולפיצות.

    לגבי הקובה. אני מכינה אותה כמו קובה רגילה רק עם תחליף בשר טחון שאני קונה ב Trader Joe's. זה אפילו יותר טעים מהמקור.

  22. שרון הגיב:

    הי אסף,

    כתבה מקסימה ומעוררת השראה! כבעל נסיון כה מוצלח חשבתי להתיעץ לגבי המצב הבא: בתקופה האחרונה עברתי בעצמי לתזונה טבעונית, ומתוך רצון שכל הבית יתנהל כך (אני די אחראית בלעדית על קניית אוכל ובישול), שיתפתי את כל המשפחה בהחלטה והסברתי את הסיבות – בריאותיות ומוסריות, בעלי שיחיה קיבל את זה ברוח די טובה , גם הקטנים, אבל הבן הגדול שלי ( בן 10) מאוד לא מרוצה ואפילו כועס ומאוכזב, מה לדעתך אפשר לעשות ע"מ לעזור לו לקבל את השינויי?
    בתודה ,שרון

  23. ליאור הגיב:

    אני קצת לא קשורה- אבל פורטלנד זה ה-עיר. גרנו שם גם, במסגרת רילוקיישן.
    והאמריקאים והרגלי האכילה שלהם עושים לי בחילה כל פעם מחדש :S

השאר תגובה

    המטבח הטבעוני שלי
    חגיגה טבעונית מאת אורי שביט
    אורי שביט בהרצאה TEDX
    אתגר 22+

    מתכוני וידאו

    עוגיות שיבולת שועל עם תותים ושוקולד עוגיות שיבולת שועל עם תותים ושוקולד

    זכויות יוצרים © 2024 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט | אסטרטגיה שיווקית וקידום: דודי שרון | מדיניות פרטיות

    |