קציצות שאריות

או איך גיליתי דרך גם לנצל שאריות, וגם להכין מאכל מהיר בריא וטעים שאפשר לשלוף מהמקפיא בכל עת

מאת אסף מבורך

לא מפחדים, מאלתרים. אסף מבורך בפעולה

אני מאוד אוהב לאלתר במטבח וכמעט אף פעם לא עוקב אחרי מתכון במדויק, אלא קורא את המתכון ומנסה להבין מה הרעיון מאחוריו. איפה יש מקום לאלתר. זה התחיל מתוך נסיון לשדרג מתכונים שיהיו בריאים יותר, וכמובן שבמעבר לטבעונות נמצא יעיל מאוד ב"טבעון" מתכונים, אבל גם קשור כנראה לצורך שלי לייצר נוסחא מהמתכון וכך להשתחרר מהתלות בו. הסיפור של הקציצות פגש עוד אהבה שיש לי, והיא בלמצוא דרכים יעילות וקצרות להכין אוכל.

כבר די הרבה זמן שאני מפנטז על קציצה בסטייל Veggie Burger, קורא מתכונים, לומד את הטכניקה. יש משהו שמאוד קוסם לי בקציצות האלה, יש בטעם שלהן הרגשה של אוכל מהיר, ג'אנקי ומנחם, שלפעמים מתחשק וחסר ממנו. מצד שני הן עמוסות בכל טוב ומהוות פצצת בריאות, במיוחד לאלה שלא אוכלים מספיק ירקות ירוקים או קטניות.

ערב אחד, בעודי לבד עם שלושת הילדים ורינת ביציאת בנות, החלטתי לנסות. זה התחיל מזה שפתחתי את המקרר, לחפש מה אפשר להכין לארוחת ערב לשלושת הפיות הרעבים שבאחריותי. כל מה שהיה שם זה שאריות משעממות מארוחות קודמות. לאכול את מה שנשאר לא התחשק, אבל גם להכין משהו חדש כשיש כל כך הרבה במקרר לא נראה לעניין…

מצאתי את עצמי מערבב בבלנדר אורז מבושל שנשאר במקרר, יחד עם תבשיל שעועית שלאף אחד כבר לא התחשק לאכול, הרבה עלי תרד וקצת טחינה. מדי פעם עלתה בי המחשבה שבסוף הכל ילך לפח וחבל על כל הטרחה, אבל העיסה נראתה לא רע אחרי כמה דקות של עבודה. אחרי שהוצאתי את העיסה מהבלנדר הוספתי לה קמח חומוס כדי לעזור לה להתגבש יותר. חיממתי מחבת ובלי שמן צרבתי את הקציצות, שקיבלו מראה וריח מעולה. להגשה גייסתי פיתות ביס ביתיות (מתכון בקרוב), שלתוכן נדחקו שתי קציצות לכל פיתה יחד עם רוטב צילי מתוק באחת ובשניה קטשופ.

119 מלים בדיוק על קטשופ, אני חושב שהקטשופ מושמץ מדי. הורים, בעיקר כאלה שהם גם אניני טעם, אוהבים לשנוא את הקטשופ כי הוא סימפטום לסגירות לטעמים מתוחכמים, בעיקר אבל לא רק אצל ילדים בררנים. יש מקרים קיצוניים של ילדים, שמצמצמים את עולמם הקולינרי ל"הכל עם קטשופ". וגם יש מקומות שבהם סופרים את  הקטשופ בתור הירק של הארוחה. אבל עבור אנשים שאינם חוששים מתיוג כזה ושאוכלים בריא ומגוון, אני דווקא מציע לראות בקטשופ ידיד לעת צרה ולהשתמש בו כדי לקדם אכילת אוכל בריא. קטשופ איכותי עשוי מעגבניות ותבלינים בסך הכל,  והוא איננו דבר רע. אפשר בעזרתו לקדם מאכלים שאין להם שום סיכוי אחר להגיע לפיו של ילד סרבן. כדאי לשים לב שהקטשופ לא הופך למרכיב בכל ארוחה וגם שיהיה איכותי.

אחרי הפעם השניה שהכנתי את הקציצות, קרו שני דברים חשובים שהפכו את המתכון הזה לשווה פוסט. האחד שהבנתי שיש כאן תבנית מאוד פשוטה, שאפשר לנצל איתה בכל פעם את מה שיש בבית. כל מה שצריך זה משהו ירוק (תרד, קייל, קולרד, ברוקולי, או כרובית), איזה שהוא דגן (אורז, קינואה, והכי כדאי שיבולת שועל) וקטניות בשביל הערך התזונתי והטעם (כל תבשיל שעועית או עדשים מכל סוג שהם, בטח אפשר גם אפונה אבל לא ניסיתי). מעבר לזה מוסיפים תבלינים, טחינה גולמית וקמח חומוס בשביל הגיבוש. שיבולת השועל התגלתה כמוצלחת מאד ואני ממליץ עליה. יש לשיבולת שועל יכולת לגבש את העיסה, בעיקר כשהלביבות מתקררות מעט. בנוסף יש לה טעם עדין ולא משתלט ובונוס שהיא גם ללא גלוטן.

הדבר השני שקרה הוא שהקציצות האלה הפכו לדרך מצוינת לייצר ארוחה כיפית ובריאה בזמן קצר. את הקציצות שנותרו אחרי הארוחה הקפאנו, וכך בכל פעם אפשר היה לשלוף אותן לטובת ארוחה ספונטנית, במיוחד אחרי שרינת שידרגה את צורת ההגשה שלהן והן הפכו למעדן אהוב מאוד על הבנים שלנו.

עד כדי כך ההצלחה היתה גדולה שהיום, משנגמר הסטוק שבמקפיא, מצאתי את עצמי מכין אותן מבלי שהיו שאריות. כלומר מכין גם את הדגנים והקטניות מההתחלה רק עבור הקציצות…

קציצת שאריות
הקציצות האלה נעשו עד כה ללא מתכון ולכן זה לא מדויק. אבל זה כל הקסם של הקציצות האלה – הן יספגו כל מה שתעשו ויחזירו לכם אהבה בכל מקרה. אפשר לשים יותר אורז או פחות קטניות, אפשר יותר קמח חומוס וגם פחות (עדיף פחות בשביל העסיסיות). אין כאן נכון לא נכון, יש כאן הזמנה לניסוי טעיה (ככה אני מבשל תמיד…) והזדמנות ללמוד מה טעים לכם יותר לפעם הבאה (גם בתיבול) הרעיון הוא לייצר משהו חדש וטעים ממה שיש כבר בבית ועומד מוכן במקרר. אולי אפשר גם לאפות אותן בתנור. לא ניסיתי. אולי אפשר לטגן אותן בשמן. אני לא מתכוון לנסות 🙂

 תלוי בגודל שלהן, אבל מהכמויות האלה יתקבלו בערך 20 קציצות

1 כוס עדשים מבושלות (או שעועית אדומה או שחורה מבושלת או כל שאריות אחרות של קטניות)
1 כוס שיבולת שועל יבשה חלוטה במים רותחים (אפשר במי הבישול של הירוקים או העדשים) – או כל מנת דגנים שנשארה במקרר
4 כוסות עלים ירוקים או ברוקולי חלוטים במים עד לריכוך קל (תרד לא צריך לחלוט ועדיף שלא) – או כל ירק אחר כיד הדמיון הטובה עליכם. קחו בחשבון שהברוקולי הוא הכי פחות דומיננטי בטעם הסופי של הקציצה לעומת עלים ירוקים
½ כוס קמח חומוס (בערך) – אם אין אפשר להחליף בסולת
1-2 כפות טחינה גולמית

לתיבול: מעט שמן זית, שן שום, כמון, זרעי כוסברה טחונים, קינמון, קארי, אפשר גם צ'ילי חריף מיובש, מלח

+ במעבד מזון מערבבים  את כל החומרים,  חוץ מקמח החומוט, עד שהתערובת כמעט אחידה (עדיין רואים שאריות מהעלים הירוקים). מעבירים את העיסה לקערה ומוסיפים קמח חומוס בהדרגה עד שהעיסה מסמיכה מעט, כמו בצק רך מאד ודביק. בשלב הזה צריך להפעיל שיקול דעת, אי אפשר לדעת בדיוק כמה קמח חומוס לשים כי זה תלוי בכמות הנוזלים שיש בשאר המרכיבים. בכל מקרה כדאי לשים כמה שפחות קמח חומוס בגלל ההשפעה שלו על העסיסיות בסוף.

לא להיסחף עם קמח החומוס. בדרך לקציצות עסיסיות

+ מחממים מחבת נון סטיק (או "טפלון", רצוי כבדה). יוצקים בכל פעם מעט מהעיסה בעזרת כף ליצירת הקציצות ומכסים. אחרי 1-2 דקות, כשהחלק התחתון של הקציצות משחים, הופכים אותן ומשטחים בעזרת תרווד. שימו לב – לא שמים שמן במחבת. הקציצות מוכנות כאשר שני הצדדים צרובים למראה והתוכן עדיין לא לגמרי יבש.
+ להגשה: שמים שתי קציצות בלחמניה מרוחה צד אחד בקטשופ וצד שני במיונז (טבעוני), אפשר אולי גם חרדל, וחריף. מוסיפים ירקות כמו עגבניה וחסה ומכניסים לטוסטר לחיצה לכמה דקות לצריבה של הלחמניה.

לבלוג "ילדים טבעוניים" של אסף ורינת מבורך

גם אתם תתחילו לבשל במיוחד בשבילן. קציצות שאריות

עוד מתכונים טעימים

קציצות דגנים וקטניות

המבורגר טבעוני: קציצה אדמונית של אורז, עדשים וסלק

כדורי טופו ברוטב לימוני של תרד ועדשים ירוקות

פיוז'ן טבעוני: קבלת השבת של אבישג

פיצה ולזניה זה טבעוני?

פותחים אביב טבעוני: תבשיל אורז ירוק ויווני

שישי חופשי: גונדי טבעוני ועוד מטעמים פרסיים

המבורגר מג'דרה של אורז, עדשים ובטטה