הוכסמתי!

ספטמבר 26, 2012 מאת:

לא חושבת שאי פעם ממש הכנתי כוסמת וכנראה שגם הפעמים שאכלתי אותה היו בודדות. שקית של כוסמת ירוקה ואורגנית שהגיעה לידי שינתה את המאזן לטובה

ירוקה, בריא ומונבטת. אין לי חרדת כוסמת!

שמעתי שיש כזה עניין "חרדת כוסמת". אני לא חושבת שלקיתי בה, מצד שני באורח פלא הגברת הנכבדה לא התארחה מעולם במטבח שלי וגם לא ממש בצלחת שלי, אז כנראה שיש בה בכל זאת משהו שמרתיע את רובנו (חוץ מרוסים שאוהבים להכין ממנה "קאשה" = דייסה, תודה ליוליה על ההבהרה). אומרים שהיא מפיצה ריח לא נעים כשמבשלים אותה ואומרים שהיא לא כזאת טעימה. אז אומרים! אולי לא הייתי מגיעה לכך כל כך מהר בעצמי, אבל שמחתי כשהגיעה לידי שקית של כוסמת ירוקה ואורגנית. במיוחד מאז המעבר לטבעונות, אני לא אומרת לא להזדמנות לנפץ דעות קדומות על אוכל.

ראשית, אין ברירה אלא לסדר כמה עניינים.

כוסמת היא זרע של צמח ממוצא רוסי. יש בארץ שני סוגי כוסמת – חומה, שהיא כוסמת שעברה קלייה (היא גם הנפוצה יותר משום מה) וירוקה – כוסמת במצבה המיובש הטבעי. היא נחשבת לסופר-בריאה (בגדול: מלא חלבונים, כל חומצות האמינו שהגוף צריך, סיבים תזונתיים ושלל ויטמינים ומינרלים כולל ברזל וחומצה פולית).

כאמור, אני קיבלתי כוסמת ירוקה וכבר בתחילת התחקיר הבנתי שבזכות היותה במצבה הטבעי היא ניתנת להנבטה, ממש כמו קטניות. לאחרונה, אני מודה שאני מדרדרת במדרון הטבעוני החלקלק של ההתמכרות להנבטות ופשוט הייתי חייבת לנסות. זה עבד! אחרי השרייה של 24 שעות (אם הייתי סתם מבשלת אותה לא היה צריך להשרות בכלל) ושהייה במסננת הרטובה עוד 24 שעות, בצבצו להם זנבות נבטוטים זעירים מזרעי הכוסמת ולאושר לא היה קץ.

אחר כך עלתה השאלה מה עושים עם הפלא הזה. קיבלתי מכם כל מיני רעיונות מעניינים – סלטים, עוגיות, גרנולה, פיצוחים ואפילו עוגה (אם תקראו עד סוף הפוסט תקבלו בונוס לא קשור לכוסמת – עוגת פלאים שעשתה לי ולעוד הרבה אנשים אחרים את החג).

ואז נתקלתי במתכון של עינת שגיא המוכשרת לקציצות כוסמת ואפונה שעשה לי חשק. לא שזאת היתה בעיה, עינת היא מהבחורות המרגיזות האלה שכל יומיים מעלות תמונה של קציצות הכי ביתיות ומעוררות תיאבון שיש, בקטע של "סתם חזרתי הביתה ותקתקתי לי קציצות לארוחת ערב בשתי דקות, והן גם נראות מעולה וגם טעימות וגם לא התפרקו לי בכלל". מיד הצבתי לעצמי אתגר כפול – גם לאהוב כוסמת וגם להכין ממנה קציצות שיתעלו על עצמן, ויהפכו בעוד רגע קט לפלאפל מקורי וטעים טעים.

מעניין אגב מה הופך משהו מקציצה לפלאפל. הטעם הזכיר, אבל זה היה בעיקר המרקם של התערובת שגרם לקציצות לקבל ציפוי עבה ופריך במיוחד בעוד הפנים שלהן נותר עסיסי ורך, ממש כמו בכדורי הפלאפל המסורתיים (אגב, אם מניחים להן "לנוח" כמה דקות אחרי הטיגון, החלק הפנימי נעשה מוצק יותר). וזאת גם דרך מעולה לגרום גם לילדים לאכול את כדורי האושר האלה.

בטח, אפשר לאפות ולא לטגן (10 דקות ב-200 מעלות, רצוי להפוך באמצע), אבל הפלאפל ייצא יבש יותר ופריך פחות. ובטח, אפשר לא להשתגע ופשוט לבשל את הכוסמת לפי ההוראות בלי להנביט אותה בכלל. יאללה מתכון (כן, הבטחתי עוגה, היא תגיע מיד אחר כך). בלי להתכוון בפלאפל הזה גם בכלל אין גלוטן, למי שהעניין הזה חשוב לו. והוא גם לא הזדקק לשום תוספת קמח כזה או אחר או טחינה גולמית כדי לא להתפרק. מושלם.

פלאפל כוסמת ואפונה
אני ויתרתי על התענוג של שמן עמוק, יצרתי קציצות פחוסות בינוניות וטיגנתי בשמן בחצי הגובה משני הצדדים. אל תשכחו להכין טחינה לטבילה מבעוד מועד, הפלאפל הזה לא יישאר בצלחת הרבה זמן, באחריות.

פריך, זהוב וממש ממש טעים. ולנו יש פלאפל כוסמת

חומרים לכ-30 כדורים/קציצות

400 גרם כוסמת ירוקה מונבטת (או מבושלת אך עדיין נגיסה)
300-400 גרם אפונה טרייה (או קפואה מופשרת)

1/2 צרור כוסברה, קצוצה
חופן עלי נענע טריים, קצוצים
2 שיני שום
1-2 כפות שמן זית
1/2 פלפל צ'ילי, קצוץ (לא חובה)
1/2 כפית הל טחון
מלח, פלפל שחור גרוס טרי

שמן צמחי לטיגון (אני משתמשת לרוב בחמניות)

גיוונים/תוספות אפשריים:
זרעי כוסברה שבורים, כמון, בצל ירוק

+ מניחים את כל החומרים במעבד מזון וטוחנים רק עד לקבלת תערובת אחידה, גרגירית מעט ודי דביקה (אל חשש, ככה הפלאפל שומר על עסיסיות). טועמים ומתקנים תיבול (כדי שלתערובת יהיה טעם עז ומעט מלוח מדי, כי הטעמים "דוהים" בטיגון).
+ מחממים שמן צמחי במחבת גדולה (השמן צריך להגיע בערך עד חצי גובה הקציצות). בידיים נקיות יוצרים קציצות בינונית ושטוחות (אם מרטיבים מעט את הידיים זה עוזר) ומטגנים 1-2 דקות מכל צד, עד שהן משחימות היטב. מוציאים לנייר סופג ומגישים עם טחינה.

מבטיחה לכם שהם לא הספיקו להתקרר בצלחת.

* תודה לאמנית הקרמיקה מיכל קורן על הצלחת היפהפיה.

עוגה פלאית/אורלי פלאי-ברונשטיין
אורלי הנהדרת ואני זה סיפור אהבה ממבט ראשון שהתחיל ביום שבו התחלתי לעבוד במערכת "על השולחן" (אל אלוהים, זה היה לפני 8 שנים לדעתי..). אורלי היא לא רק בחורה חכמה ויפה וחברה טובה וסופר-מוכשרת, היא גם בשלנית על ומחברת מתכונים ועורכת ספרי בישול – בקיצור, הבחורה אשפית-מטבח* ממדרגה ראשונה.

ממש לפני ראש השנה, בשיאה של התכונה סביב ביקורו של גארי יורופסקי בארץ, היא שלחה לי במייל מיני-מתכון טבעוני לעוגת "דבש" (או במילים שלה: "עוגת ״דבש״ בשבילך ובשביל גארי"). אין בה דבש, אין בה שום דבר שמזכיר דבש, וכמובן גם לא מוצרי חלב או ביצים, אבל יש לה ארומה וגם טעם שמזכיר עוגת דבש (רק הרבה יותר טעים!) והיא כל כך קלה להכנה וכל כך מוצלחת שמיד אימצתי אותה להיות עוגת הבית הרשמית (זאת שהכנתי נעלמה כל כך מהר אז תסלחו לי שאין לי פילו תמונה!).

היא קצרה שבחים בארוחת החג המשפחתית ("מה, זה בלי ביצים??", "לא יכול להיות שאין בזה דבש", "ממש עסיסית!") ובין רגע גם הפכה לעוגה הרשמית של לא מעט מהגולשים בעמוד הפייסבוק של "טבעוניות נהנות יותר". טוב מה אני מתלהבת כל כך הרבה – קבלו אותה!!

חומרים לתבנית אינגליש קטנה
(לתבנית גדולה יותר או תבנית "פלא" עם חור, מומלץ להכין פעם וחצי של הכמות)

1/3 כוס שמן (אני השתמשתי בחמניות)
1/2 כוס סוכר (אפשר חום, אני העדפתי סוכר דק דק שנמס יותר בקלות)

1/4 1 כוסות קמח (אני השתמשתי בחצי קמח מלא וחצי קמח כוסמין מלא, שחקו עם זה)
1 כפית אבקת אפיה
קורט אבקת סודה לשתיה
קורט מלח
1/2 כפית קינמון
מעט ציפורן טחונה (לא חובה)
1/2 1 כוסות רסק תפוחי עץ ללא סוכר

+ מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית אפייה (אפשר בשמן הצמחי או בשמן קוקוס, אני אוהבת גם לפזר סוכר חום בתוך התבנית ש"עוטף" את הדפנות, מקל על החילוץ אם אתם מוציאים את העוגה מהתבנית ויוצר ציפוי כיפי, טריק שלמדתי פעם ממתכון של אהרוני).
+ מקציפים בקערה (אפשר בעזרת מיקסר ידני) את השמן עם הסוכר 2-3 דקות, עד שהתערובת מוקצפת קלות.
+ מוסיפים קמח, אבקת אפייה, סודה לשתיה ומלח ומערבבים. מוסיפים קינמון, מעט ציפורן אם רוצים ורסק תפוחי עץ ומערבבים רק עד לקבלת עיסה אחידה.
+ יוצקים לתבנית המשומנת ואופים כחצי שעה, עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא יבש והיא יציבה ושחומה.

המשך חגים טעימים ושמחים!

הסדנה הבאה ב-22.10.12 – מהרו לשריין מקומות!

עדכונים, טיפים ומתכונים גם בפייסבוק

*אשפית-מטבח – פעם פניתי לאקדמיה ללשון עברית בשאלה איך לקרוא לאישה שמנהלת מטבח ובכלל, הרי שף היא מילה לועזית (בצרפתית שף זה מנהל. למנצח על תזמורת קוראים למשל "שף דה ל'אורקסטרה" אם אני זוכרת משהו מהלימודים שלי). התשובה הרשמית היתה שאפשר לומר בעברית "שף" ולאישה לקרוא "שפית" (אני מעדיפה "שף" גם לאישה), אבל הציעו גם את המונח "אשף-מטבח". שזה מסורבל קצת אבל מקסים.

Print Friendly

23 תגובות לפוסט

  1. כוכב הגיב:

    אין על קציצות כוסמת!

  2. יעל הגיב:

    הכנתי פעם קציצות מכוסמת ועדשים אדומות, קציצות שהיו לגמרי אילתור, אחרי שפשטו לי חרקים בקטניות שלי, והייתי צריכה לברור ולשטוף הכל היטב, וכמובן מיד להכין דברים. והן יצאו כל כך מוצלחות עד שחברה ששונאת כוסמת פשוט טרפה אותן.

    חבל שאני לא זוכרת בדיוק מה שעשיתי שם… אבל זה היה בעיקר כוסמת, עדשים, בצל, פטרוזיליה, גזר ועוד כל מיני דברים טחונים בפנים.

  3. מיכל הגיב:

    האם אפשר במקום שמן חמניות שמן קנולה ? לעוגה הפלאית?

    • אורי הגיב:

      אכן אפשרי :mrgreen:

      • מיכל הגיב:

        הכנתי את העוגה,
        עם שמן קנולה וקמח מלא.
        זמן האפיה אצלי היה 45 דקות.
        ועדין כשהוצאתי אותה, נראתה לא אפוייה.
        כשהדגש: גוש עיסתי, מין רטיבות כזו ,במרכזה של העוגה.
        נראה לא אפוי.
        היה בלתי אכיל.ישר לפח.
        היכן הטעות שלי ,כאשר פעלתי בדיוק לפי המתכון?
        אשמח לחזור אליה,מאחר ומבחוץ היא נראתה ממש כיפית.

        • אורי הגיב:

          באמת מוזר.. היא גם נאפית ממש מהר. אולי זה בגלל שהכל היה קמח מלא? נסי לערב 2 סוגי קמחים שאחד מהם "קל" יותר (לבן, כוסמין או משהו כזה), יכול להיות שמאה אחוז קמח מלא הכביד עליה. אלא אם זה עניין של תנור (חום לא אחיד וכד'), כי אין לי הסבר אחר – עוגה קלה מאד שהרבה כבר הכינו והצליחו.

  4. איילת השחר הגיב:

    היי אורי
    אז ככה היום הכנתי סוף סוף את הפלאפל !! יצא מ ע ו ל ה!!
    כולם חשבו שזה פלאפל מקורי אמיתי נראה לי בגלל הכוסברה והוספתי גם המון המון כמון!
    והיה לי קצת נבטים של עדשים שחורות הוספתי גם. הקיצר הצלחה.
    את העוגה עשיתי פעם ראשונה בערב חג קודם, ובאמת יצא קצת לא אפוי אבל טעים.
    אתמול עשיתי אותה שוב..והיא יצאה מושלמת.
    טעימה , כיפית ומבחינתי הכי חשוב פשוטה להכנה..

    חג שמח!

  5. טעים הגיב:

    טעים טעים טעים טעים

  6. דגנית הגיב:

    אני מגששת דרכי לקראת – אולי – טבעונות.
    מתנצלת מראש על הבורות, אבל רציתי לשאול מה מטרת ההנבטה?
    איך מוודאים שהילדים ואנחנו נקבל את כל המרכיבים התזונתיים החיוניים לגוף ממקור צמחי בלבד?
    תודה

    • אורי הגיב:

      היי דגנית, כל הויטמינים והמינרלים החיוניים נמצאים בתזונה מהצומח (חוץ מבי 12 שיש לקחת בתוסף, הוא חסר גם אצל אוכלי בשר). אפילו עדיף לקבל אותם מהצומח ולא מ"יד שניה" דרך בעלי החיים שניזונים מצמחים. אני לא מתמחה בתזונה אבל בגדול אם שומרים על תזונה מאוזנת שכוללת פירות, ירקות, אגוזים, עשבי תיבול, קטניות ודגנים וכמה שפחות שטויות, לא צריכה להיות שום בעיה תזונתית.
      את מוזמנת בחום להגיע לפאנל המומחים שיתקיים בקרוב ולשמוע יותר:
      http://vegansontop.co.il/easy-to-be-vegan2/

      לגבי הנבטה, הנה משהו שכתבתי פעם:
      על ההנבטה
      ההנבטה הראשונה שלי (שעועית מש לכתבה הזאת) התגלתה כהצלחה מסחררת. זה כל כך פשוט – משרים במים למשך כמה שעות, מסננים ומשאירים במסננת מעל קערה. מדי פעם מרטיבים את הקטניות במים, כך שיישמרו לחות (זוכרים את השעועית עם הצמר גפן משיעורי הטבע?). זה הכל. כבר למחרת יתחילו לצוץ נבטוטים קטנטנים ואחרי יום נוסף, יצמחו לתפארה. חוץ משמחת ההצלחה (נהדר להכין עם הילדים), למה בכלל לעשות את זה? כי הקטניות ניתנות לאכילה בטריותן כשהן מונבטות (או אחרי בישול קצר בלבד), כי הן מתעכלות יותר בקלות ובעיקר – כי הקטנית מרכזת את כל יכולותיה בשביל להצמיח את הנבט והופכת בתוך כך לפצצת בריאות מזינה. נסו ותיהנו!

  7. שגית הגיב:

    הכנתי את הקציצות כוסמת בתנור ויצא טעים בטירוף!

    תודה.

  8. עמית הגיב:

    היי
    אני רוצה להכין לילדים אבל הם לא אוהבים קציצות בלי רוטב. יש המלצות או רעיונות? תודה

  9. היי הגיב:

    האם אפשר להשתמש באפונה יבשה לאחר השרייה ארוכה???

    • אורי הגיב:

      כן נשמע לי שכן והאמת שזה רעיון לא רע לשלב אפונה יבשה ואפונה טריה ביחד (התכוונת אפונה יבשה במקום כוסמת, נכון?)

  10. graciela הגיב:

    היי אורי,

    הקציצות טעימות להפליא אפילו כשאוכלים אותן כמו פירורי לחם…:):):)
    מה עשיתי לא נכון????????? אולי הוספתי יותר מדי שמן לעיסה??
    טחנתי יותר כדי שלא יתפרקו וזה ממש מה שקרה :(:(:(
    תודה על עזרתך.

    • אורי הגיב:

      אוי לא! בישלת את הכוסמת או שהנבטת כמו במתכון המקורי? כי כמו שאת רואה אצלי הן ממש לא התפרקו.. אולי זאת הבעיה? שזה היה מבושל מדי ולא "נתפס"? במקרה כזה עדיף להוסיף קמח חומוס או עדשים כדי לאחד את התערובת.

      • graciela הגיב:

        בישלתי את הכוסמת כמו שאמרת – לא לעיסה אלא עדיין נגיסה. כשניסיתי ליצור קציצה ראיתי שזה לא מחזיק אז "עברתי" על הכל עם הפיילוט שאף "ליתר ביטחון" וזה כנראה הרס… "בחום הרגע" שכחתי להוסיף שהצלתי את כל העסק ע"י אפייה ב-200 C ולזמן קצת יותר ארוך. איך שלא יהיה – יצא טעים ואכיל להפליא!!!!

        הפסקתי להשתמשמ בשני הקמחים האלה – בעיקר החומוס מאוד שטלתן בטעמו…

השאר תגובה

טבלאות פינוק של כרמית
בית ספר לבישול טבעוני הראשון בישראל
אתגר 22+
אורי שביט בהרצאה TEDX

מתכוני וידאו

קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש קציצות עדשים, בורגול ולימון כבוש


זכויות יוצרים © 2017 מתכונים טבעוניים, מאת אורי שביט

Free WordPress Themes, Free Android Games