ציר עגבניות
זה כל כך טיפשי שאני מתביישת להודות, אבל הייתי צריכה להיתקל במקרה במרק המינסטרונה הצמחי של "קפה איטליה", בשביל להיזכר באופציית העגבניות. טוב, "במקרה" זאת מילה קצת גדולה. הייתי שם עם אסף, ידידי הטבעוני מפורטלנד (שחלקכם בטח כבר מכירים), כדי לבדוק אם נכונה הטענה שאפשר לאכול שם עסקית טבעונית טובה ומשביעה עבור 59 שקל (ובכן, אפשר!).
נחזור לעגבניות. איך יכולתי לשכוח מיכולתן לחולל פלאים במרק. כאילו שנמחקו כל שנות הילדות הרחוקות, בהן הייתי מוכנה לחרף את נפשי בעבור קערית של מרק עגבניות עם אורז (אל תספרו לאף אחד, אבל ברור שאמא שלי הכינה אותו מאבקה). כאילו זאת לא אני שסיפרה לכם ממש כאן על העגבניה המחורצת שאמא שלי היתה מוסיפה למרק המקרר האגדי שלה (שממש לא עשוי מאבקה, ולא מכיל אפילו קמצוץ ממנה).
כמה פשוט! הכיתי על מצחי באופן וירטואלי בעודי קולפת גזרים, חותכת תפוחי אדמה ומפרקת לחצי הכרובית שנשארה במקרר את הצורה. כל מה שרציתי זה מרק ירקות מהיר, שמכינים מכל מה שיש בבית. ומדובר בבית שלי, שלא מחזיקים בו סטוקים של ציר ירקות קפוא במקרר ש"במקרה הכינותי מראש". מצד שני, קופסא גדולה של עגבניות משומרות (לא חשוב באיזו צורה – שלמות, חתוכות או מרוסקות), בדרך כלל תמצאו אצלי במזווה. אז למה לא להוסיף אותן למרק?
נדיר שאני מכינה ציר ירקות (מה נדיר. לא מכינה!). כשצריך, אני פשוט דואגת להוסיף לתבשיל או למרק עצמו את הירקות, התבלינים ועשבי התיבול מעשירי הטעם, להשתמש במים בתור נוזל, ולקוות שהחיבור ביניהם כבר יעשה את האפקט. בדרך כלל זה יוצא נהדר. אבל מרגע שהוספתי לעסק את העגבניות – נדמה לי שכבר לא תהיה דרך חזרה. עוד כמה קוביות של ירקות, סלרי קצוץ ועלי דפנה, כוס של אורז שתתבשל יחד עם כל העסק והופה – קיבלתם סוג של מינסטרונה איטלקי זריז ומהביל, שיביס את הרוחות הקרות שמשתוללות עכשיו בחוץ.
מיני-מינסטרונה בשלושה צעדים פשוטים: ירקות, עגבניות ואורז
מינסטרונה עגבניות זריז
אין על מרקי ירקות מאולתרים. כל מה שאתם צריכים בוודאות זה את קופסת העגבניות המשדרגת – כל היתר נתון לשיקול דעתכם, לעונה ולתכולת המקרר. אתם יכולים להרגיש ממש נוח – גם למינסטרונה הקלאסי אין מתכון קבוע אחד. מככבים בו ירקות שונים (יש אומרים שהשעועית היא החובה היחידה המוחלטת, אצלי היא לא מופיעה) ואפשר בכיף לבחור בפסטה קצרה על פני האורז (היא גם לא תעלים לכם את מימי המרק). אפשר לקצוץ ולטגן את הבצל, אני השארתי אותו שלם לרווחת הילדים. כך או כך, מדובר בפינוק חורפי מושלם.
ל 6-8 מנות
4-5 גזרים בינוניים, קלופים וחתוכים לקוביות
2 זוקיני, חתוכים לקוביות
1/2 כרובית מפורקת לפרחים קטנים
6 שיני שום (מצידי אפילו יותר)
1 ראש סלרי, קלוף וחתוך לקוביות
1/2 מגבעולי ראש הסלרי, שטופים וקצוצים
1/2 מגבעולי ראש הסלרי, שטופים ושלמים
1 בצל קלוף
1/2 פקעת שומר
1/2 פלפל אדום מתוק, מנוקה מגרעינים
1 קופסא גדולה עגבניות משומרות, שלמות וחתוכות עם המיץ (או מרוסקות)
1 כוס אורז פרסי
1/2 צרור פטרוזיליה
2-3 עלי דפנה
1 כפית סוכר
מלח
שמן זית
+ מחממים שמן זית בסיר גדול ורחב ומאדים את שיני השום עם קוביות הגזר, הזוקיני והסלרי, פרחי הכרובית וגבעולי הסלרי הקצוצים 10 דקות לפחות, עד שהירקות מתרככים מעט וצבעם מעמיק.
+ מוסיפים את הבצל השלם, השומר והפלפל החצויים, עלי הדפנה והעגבניות החתוכות יחד עם המיץ. מתבלים בסוכר ובמלח ומוסיפים מי ברז (או מינרליים) כדי כיסוי ויותר (כדאי מראש להוסיף יותר מים מכיוון שהאורז "ישתה" חלק מהמרק). מניחים מעל המרק את חצי צרור הפטרוזיליה וענפי הסלרי השלמים ומכסים. מביאים לרתיחה.
אדום, ירוק, לבן: הדגל האיטלקי שולט גם במרק!
+ מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-30 דקות מעל להבה נמוכה. מוסיפים את האורז וממשיכים לבשל כ-30 דקות נוספות, עד שהאורז והירקות רכים לחלוטין. במידת הצורך מוסיפים מעט מים.
בואו להתחמם עם הטבעוניות שנהנות יותר גם בפייסבוק!
עוד לא נמצא האדם, טבעוני או לא טבעוני, שיסרב למרק כזה
תגיות: מרק איטלקי, עגבניות, מרק צמחוני, איטלקי, תבשיל ירקות, שעועית, מרק ירקות, מרק טבעוני, חורף, אורי שביט, טבעונות, סלרי, בישול טבעוני, כרובית, מינסטרונה, אורז
קטגוריות: פוסט נבחר, מהיר וטבעוני
שהעגבניות נראות קצת כמו נתחי בשר לא מבושל?