ואולי תבוא איזו נחמה

הימים הטרופים הנוכחיים לא ממש עושים חשק לכתוב, אפילו מוציאים את החשק לבשל. אבל מה, לאכול עדיין צריך. מחשבות ומתכון שהצליח להחזיר לי קצת צבע ללחיים

בלה ואני באחו הסתווי. רגיעה

האזעקה הראשונה תפסה אותי לבד בבית עם בלה הכלבה. באינסטינקט קשרתי אותה מיד לרצועה שלא תתרחק ממני והתיישבתי איתה במסדרון, שהוא המקום הכי פנימי ונטול חלונות בבית. אז עוד לא חשבתי על זה שהוא גם מתחת לגג, מזל שהטיל נחת רחוק מאיתנו. האזעקה השניה, למחרת, כבר היתה הרבה יותר מפחידה כי היינו בחוץ, באוטו. עצרנו ויצאנו ואני עשיתי מה שאומרים בחדשות והשתטחתי על המדרכה. כשהתרוממתי, משום מקום, העיניים שלי התמלאו בדמעות בלי שליטה.

זה קרה לי שוב היום, כששמעתי על הפיגוע באוטובוס ברחוב שאול המלך, כבר לא רחוק כל כך, האמת די קרוב. והדמעות שוב מילאו את העיניים, מצטברות בהן כמו בריכות קטנות של בהלה וצער. אני לא זוכרת שזה קרה לי אי פעם באופן הזה. גם לא בימי ההתקפות הקודמים על תל אביב, מהאוויר או ביבשה. משהו בקשיחות הישנה שלי נסדק לגמרי – כנראה שילוב של הגיל הפחות צעיר (אהמ), האימהות (זה בטוח) ובטח גם ההסתכלות החדשה שאימצתי, זאת שפותחת את הלב לחמלה, אבל יחד איתה גם לרגישות גדולה יותר ולהרבה כאב. האמת, תמיד חשבתי שאנחנו הרי בסך הכל בעלי חיים, שמתעסקים בעיקר בלהקשות אותם על עצמנו, במקום ליהנות מהם כמה שאפשר.

מאז שהמלחמה התחילה בכלל אין לי חשק לכתוב. ואם אני מבשלת, אני חוזרת למתכונים ישנים, מוכרים ואהובים, הכי פשוטים ומהירי הכנה, שימלאו מהר מהר את הבטן וירגיעו קצת את הלב. אבל הנה, סוף השבוע כבר מתגנב, אמור להיות גשום ואני כבר הייתי אצל הירקן ויודעת שבטוח יעלה על הכיריים סיר עם מרק טוב ולתנור תיכנס קדרת השורשים האהובה. ושכנראה עדיין לא יהיה לי חשק לאיזו המצאה חדשה של איזה מאכל צבעוני, קליל, קצת מרגש, כזה שלא רק משביע אלא גם מחזיר את הצבע ללחיים.

ואז נזכרתי שאני חייבת לכם מתכון אחד, בדיוק כזה – טעים ביותר, מהיר הכנה, חתיך במידה – אפילו מרשים. אולי הוא ישמח אתכם קצת כמו שהוא שימח אותי, וישאיר את הצבע האדום רק לעגבניות השרי הנהדרות שמגיעות אלינו מחממות גבול הדרום.

"טארט טאטן" של תרד טורקי ועגבניות
המון פעמים ביקשו ממני מתכון לפשטידה טובה ומה לעשות, אני לא אשת פשטידות (מבטיחה להתגבר על זה מתי שהוא ולהביא מתכונים. מתי שהוא!). כדי לא לאכזב ניסיתי לחשוב על מאפה שכן יבוא לי טוב, וזה מה שיצא. הכנתי אותו בכלים אישיים של טארטלטים (תבנית פאי קטנה) אבל בהחלט אפשר להכין אותו בתבנית פאי גדולה או אפילו במחבת ברזל שיכולה להיכנס לתנור.

למנות אישיות בצק הפילו יהיה נהדר, לטארט אחד גדול כדאי להשתמש בבצק עלים (על בסיס שמן הוא מוצלח בהרבה ממרגרינה), שקל יותר לחתוך לצורך ההגשה (הפילו פשוט נשבר ומתפורר). מצד שני, הוא ידרוש אפייה ממושכת יותר (כ-30 דקות). לשיקולכם.

חומרים ל 4 מנות אישיות או טארט אחד בינוני

חופן עגבניות שרי אדומות, חצויות
חופן עגבניות שרי צהובות, חצויות
חופן עגבניות מיובשות, חתוכות לרצועות
צרור גדול של תרד טורקי, העלים בלבד
חופן צנוברים קלויים
2-3 שיני שום כתושות
שמן זית
מלח ים, פלפל שחור גרוס טרי, מעט סוכר חום

5 עלי פילו מופשרים (או בצק עלים מרודד ומחורר מעט במזלג)
שמן קוקוס (אם אין אז שמן זית)
מעט פנקו (פירורי לחם יפניים)

+ מאדים את השום הכתוש במעט שמן זית ושמן קוקוס מעל להבה בינונית. מוסיפים את העגבניות המיובשות ואת עלי התרד וממשיכים לאדות כ-5 דקות, עד שהתרד מתרכך. מוסיפים צנוברים ומלח ים, מערבבים ומסירים מהאש.
+ מחממים תנור ל-180 מעלות.
+ משמנים מעט את התבניות בשמן זית או שמן קוקוס ומפזרים מעט פירורי פנקו. מניחים את חצאי עגבניות השרי על גבן, כאשר החלק החתוך מופנה למעלה, כך שהן ממלאות את תחתית התבנית בצפיפות. יוצקים מעט שמן זית ומפזרים מעט סוכר חום, מלח ים ופלפל שחור גרוס. מכניסים לתנור וצולים במשך כ-10 דקות. מוציאים מהתנור.
+ מכינים את הבצק: מניחים עלה פילו אחד על גבי משטח עבודה. מברישים בשמן קוקוס ומפזרים מעט פנקו. מניחים עלה נוסף על גבי העלה המוברש וחוזרים על הפעולה עם יתר העלים. חותכים את חמשת העלים יחד ל-4 חלקים.

מרפדים בפירורים, מניחים את העגבניות על הגב, מכסים בתרד. על זה בא הבצק

+ מרכיבים את הטארטלטים ואופים: מניחים מעל כל שכבה של עגבניות צלויות מתערובת התרד המאודה. את התרד מכסים בחלק אחד של בצק הפילו ומכניסים את שולי הבצק מעט פנימה, לתוך התבנית. מחוררים חור קטן בעזרת סכין חדה, כדי שהאדים יוכלו להשתחרר. מחזירים לתנור ל-5 דקות, עד שהבצק הופך פריך וזהוב.
+ מחלצים ומגישים: עוברים בזהירות סביב שולי הבצק החיצוניים עם סכין חדה כדי לשחרר את הבצק מהתבניות והופכים לצלחות הגשה אישיות. מגישים מיד.

הכי לא פשטידה, סורי. והצלחת של מיכל קורן כמובן 🙂

טיפ טבעוני! נשארה שארית מתערובת התרד? טחנו אותה במעבד מזון והרי לכם הפסטו תרד הכי טעים בעולם, לפסטה או סתם למריחה על לחם. יאם!

החלה ההרשמה לסדנאות הבישול הבאות

עוד מתכונים טעימים

מעיין הבורקס

שנה טעימה

משפחה לא בוחרים

"טארט טאטן" של תרד טורקי ועגבניות

בורקס טבעוני במילוי קרם שוקולד חם

ריזוטו טבעוני: קטיפתי, ירוק ואביבי

פשטידה טבעונית: ארוחה בתבנית

פשטידת כרובית טבעונית: להיט בתבנית