שישי חופשי: גונדי טבעוני ועוד מטעמים פרסיים
כמיהה בלתי נשלטת למזון פרסי אותנטי ומשובח הביאה אותי כאחוזת כישוף למטבחה של רותם ליברזון, כוהנת הבישול הפרסי. נאלצתי לזלול הכל בעצמי כדי לחזור אליכם עם מתכונים נהדרים לארוחת שבת בלתי נשכחת
את רותם ליברזון אני מכירה כבר שנים, אבל לא ממש, ככה מרחוק. תמיד היתה לי תחושה שאם נפגש זו תהיה אהבה גדולה, כי רותם היא שילוב של כמה מהדברים האהובים עלי במיוחד: רעמת תלתלים שופעת, תשוקה אדירה לבישול ואוכל פרסי (הוכחה נוספת שהמטען הגנטי שלנו לא אומר כלום כשזה מגיע לאוכל). הרומן שלי עם התבשילים הנפלאים של העדה החל יחד עם רומן אחר, עם מי שהיה בן זוגי (ועד היום הוא אבא של הבן שלי). הוא זה שלקח אותי לראשונה למסעדת "קשת" בתחנה המרכזית הישנה וגרם לי להתאהב ללא תקומה בגונדי, לחכות ליום שישי כדי לאכול "אשה אנאר" ולברך את הידיים הטובות של רבקה עליה השלום, שניצחה על המסעדה בחוכמה ובחיוך. זו היתה מסעדת הבית שלנו, המסעדה הראשונה שהבן שלי ביקר בה (בסל-קל בגיל שבועיים, עוד לא בשביל לטעום מהאוכל) וגם כשהועם זוהרה, רבקה נפטרה ולבסוף היא נסגרה, היתה שמורה לה תמיד פינה חמה בליבי.
מתנה לחג: הספר "המטבח הטבעוני שלי" במחיר מיוחד! 49.90 ש"ח בלבד
השנים חלפו ואני הפכתי לטבעונית (7 שנים!! אבל מי סופר), כך שלאכול אוכל פרסי אמיתי עם המנות שאהבתי כל כך, פחות הזדמן לי. זה לא שאין אוכל פרסי וטבעוני בנמצא, כמו שכמעט ואין מסעדות פרסיות וגם בהן, רוב מנות הדגל יוגשו בגרסאות שאינן טבעוניות. ואז צעדתי לתוך ממלכת הבישול של רותם (אני ממליצה להציץ בבלוג שלה, שמוקדש ברובו לאוכל פרסי ויש בו גם מתכונים טבעוניים מעולים) וכצפוי, התאהבתי. מה הפלא, האישה הנפלאה הזו עם הידיים הטובות הכינה לי גונדי טבעוני לצד מרק רימונים פרסי (דעו לכם, זה התבשיל הממכר בעולם!) ולסיום פינקה עם כדורים כתומים זוהרים של גזר וזעפרן – מנות טעימות, עמוקות טעמים וצבעים. בין לבין היא סיפרה לי שגם בביתה פחתה משמעותית כמות המזון מן החי שמוגשת לשולחן, כך שהבישול הטבעוני בהחלט לא זר לה והמיזם "שישי חופשי", שמקדם ארוחת שבת מן הצומח לפחות פעם בחודש, יכול להשתלב אצלה במשפחה באופן טבעי. זו זכות גדולה עבורי לשתף אתכם במתכונים הנפלאים שרקחה עבורי, בזמן שאני נושאת בליבי תפילה חרישית – הלוואי אמן שזו לא הפעם האחרונה שהיא מאכילה אותי.
גונדי טבעוני
אוכל פרסי, במיוחד עבור מי שאינו בן העדה, זה קודם גונדי, כנראה המאכל הפרסי המפורסם ביותר. אותם כדורי טניס שמזכירים לנו קניידלך, אבל טעמם עז והם אווריריים ונימוחים, משייטים להם במרק עשיר של ירקות טובים. הקלאסיקה מחייבת שימוש בקמח חומוס קלוי, אבל התוצאה תהיה טובה גם אם תשתמשו בקמח חומוס סטנדרטי.
חומרים לכ-5 כופתאות גדולות (5 סועדים)
למרק:
2 קישואים, חתוכים גס
3 גזרים, מקולפים וחתוכים גס
1/2 דלורית (או דלעת), חתוכה גס
2 בצלים, חתוכים לפלחים
1-2 כוסות גרגירי חומוס מבושלים
1 כפית גדושה כורכום
מלח, פלפל שחור גרוס
1/2 1 ליטר מים
לכופתאות:
1 בצל גדול
1 כוס קמח חומוס קלוי (אפשר גם רגיל אבל קלוי עדיף)
1 כף גדושה קמח תופח
1 כפית גדושה הל
1 כפית שטוחה כורכום
1 כפית מלח
1/2 כפית כמון
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
2 כפות שמן
+ מכינים את הכופתאות: טוחנים את הבצל במעבד מזון עד לקבלת משחה עסיסית ומעבירים לקערה. מוסיפים קמח חומוס, קמח תופח, תבלינים ושמן ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה במרקם שמזכיר ממרח חומוס סמיך. מאחסנים במקרר למשך 3 שעות לפחות, להתייצבות ואיחוד טעמים.
+ מכינים את המרק: מניחים את הירקות והחומוס בסיר גדול, מתבלים, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מנמיכים להבה וממשיכים לבשל עוד כ-40 דקות בבעבוע עדין.
+ מרטיבים במים את כפות הידיים ויוצרים מהתערובת כדורים מעט יותר קטנים מכדור טניס ומניחים בעדינות במרק המבעבע – חשוב לשים לב שהבעבוע עדין ולא חזק ומאותו רגע אתם לא מערבבים ולא נוגעים בכדורים! אם הנוזלים מכסים את הגונדי מבשלים בבעבוע (עדין!) כ-30 דקות. אם אין מספיק נוזלים בסיר, אפשר אחרי רבע שעה להפוך בעדינות. מגישים חם עם המרק והירקות המבושלים.
מרק פרסי של רימונים, סלק ועשבים
עוד מעט ראש השנה וזו הזדמנות מצוינת להעשיר את שולחן החג עם המרק הנפלא הזה, שמהווה ארוחה בפני עצמה (חלבון מלא וכל זה). ההכנה שלו קלה אבל מעט ארוכה, מה שמסביר את העובדה שהוא מנה שמגישים בדרך כלל בסוף השבוע. כשצילמנו, הרימונים רק החלו להגיע לשווקים וגם אתם יכולים להחליף אותם בקוביות סלק בשלב ההגשה.
חומרים ל-6 מנות
3 כפות שמן זית
2 בצלים גדולים, קצוצים דק
8 שיני שום פרוסות
1/2 כוס אורז בסמטי שטוף
1/2 כוס עדשים צהובות
2 סלקים מקולפים, חתוכים לקוביות גדולות
1/2 כפית כורכום
1 כף מלח
פלפל שחור גרוס
3 ליטרים מים
1 כוס כוסברה קצוצה דק
1 כוס פטרוזיליה קצוצה דק
1 כוס נענע קצוצה דק
2 צרורות בצל ירוק קצוצים דק (השתמשו בכל הגבעול)
1 כוס רכז רימונים
1 כף סוכר (לא חובה)
להגשה:
עלי נענע שלמים או קצוצים
גרגירי רימון או קוביות סלק מבושל או אפוי
+ מחממים שמן זית בסיר גדול מעל להבה נמוכה. מטגנים את הבצל לאט כחצי שעה (כן!), עד שהוא משחים היטב.
+ כשהבצל מוכן, מוסיפים פרוסות שום, מערבבים ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים אורז, עדשים, קוביות סלק ואת התבלינים היבשים ומערבבים היטב.
+ יוצקים את המים לסיר, מערבבים, מגביהים את הלהבה ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל כחצי שעה נוספת.
+ מוסיפים לסיר את עשבי התיבול הקצוצים, מערבבים ומביאים שוב לרתיחה מעל להבה גבוהה. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל עוד כחצי שעה. מערבבים מדי פעם ואם המרק סמיך מדי, מוסיפים עוד מים.
+ מוסיפים רכז רימונים, מערבבים וטועמים. אם רוצים מוסיפים סוכר וממשיכים לבשל עוד 10 דקות.
+ מחלקים את המרק לקעריות הגשה, מעטרים בעלי נענע ובגרגירי רימון או קוביות סלק, ומגישים.
ארוחת שישי חופשי של יונית צוקרמן
כדורי גזר ופיסטוקים
כדורים רכים ומתוקים של אושר, בצבע כתום זרחני שלא ישאיר אף אורח אדיש.
חומרים ל 12-15 כדורים
1/2 1 (300 גרם) כוסות סוכר
1/2 1 כוסות מים
1 קילו גזר מקולף ומגורר גס
4 כפות שמן קוקוס
1/2 1 כוסות קמח אורז
10 חוטי זעפרן מושרים ב-4 כפות מים
1/4 כפית הל טחון
להגשה:
פיסטוקים קלויים על מחבת יבשה, טחונים
+ מרתיחים בסיר קטן את המים והסוכר וממשיכים לבשל 10 דקות נוספות, עד לקבלת סירופ. שומרים בצד.
+ מניחים את הגזר המגורד בסיר נוסף, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מבשלים עד שהגזר רך לחלוטין ומסננים. טוחנים את הגזר המבושל למחית חלקה.
+ מחממים את שמן הקוקוס בסיר או במחבת רחבה. מוסיפים קמח אורז ובוחשים עד שמתקבלת רביכה זהובה מעט. מוסיפים את מחית הגזר ומערבבים היטב לתערובת חלקה.
+ מערבבים ומוסיפים את סירופ הסוכר, מי זעפרן והל. ממשיכים לבשל תוך כדי ערבוב כחצי שעה מעל להבה נמוכה, עד שהתערובת מסמיכה ונפרדת משולי הסיר. מניחים להתקרר.
+ יוצרים מהתערובת כדורים בגודל אגוז מלך ומניחים על צלחת הגשה. מפזרים פיסטוק טחון ומגישים.
תגיות: ארוחת שבת, קינוח טבעוני, ראש השנה, רימונים, שישי חופשי, אורז, רותם ליברזון, גזר, גונדי, קמח חומוס, פיסטוקים, מרק, אוכל פרסי, סלק, עדשים
קטגוריות: פוסט נבחר, שפים מבשלים
הי אורי
נראה נהדר. לגבי הגונדי, את הבצל טוחנים חי או שמטגנים תחילה? תודה!
המחמאות לרותם 🙂 הבצל חי לגמרי, עם המיצים שלו והכל.
כנראה התכוונת לכדור פינגפונג. כדור טניס זה ענק 🙂
ככה אני זוכרת את הכדורים הענקיים במסעדת "קשת".. אולי זו הנוסטלגיה 🙂
כמות ההלכה לא פרופורציונאלית בכלל למסה של הקציצות. המתכון לא בדוק, גם לדעתי חסרה חמיצות. צריך מתכון אחר לקציצות.
היי ליבי, המתכון הוכן על ידי רותם מספר פעמים כדי לדייק אותו, ייתכן שהוא לא לטעמך אבל הוא בהחלט נבדק.
אורי שלום,
הכנתי את הגונדי שיצאו מאד טעימים אבל התפרקו לגמרי.
יש לך רעיון למה? ומה אפשר לעשות?
תודה איריס.
היי איריס, רותם ניסתה את המתכון כמה פעמים בהצלחה אז אנחנו יודעות שהוא עובד.. מצד שני הקציצות אכן עדינות. צריך לבשל אותן בבעבוע עדין ולא לגעת בכלל למשך זמן ארוך מספיק. יכול להיות שהבעבוע היה חזק מדי או שנגעת בהן מוקדם מדי?
היי אורי,
ניסיתי פעמיים…
בעבוע חלש חלש ולא נגעתי בכלל בכדורים. נראה לי שאולי העיסה היתה רכה מדי. אולי אפשר לחזק אותה איכשהו?
השתמשת בקמח תופח או רק באבקת אפייה? אני חוששת שחייבים את הקמח כדי לייצב (הורדתי את אופציית האבקה בלבד מהסיבה הזו).
טוב, אני אנסה עם הקמח התופח.
תודה רבה.
כדי לקבל קציצות יציבות ולהמנע מגלוטן אני הוספתי 2 כפות קמח טף וחצי כפית אבקת אפיה במקום קמח תופח
בנוסף סיננתי את הבצל מרב המיץ, הכנתי כופתאות בגודל כדור פינג פונג ובישלתי במים רותחים במקום במרק והוספתי למרק מאוחר יותר
נשמע יופי! שנה טובה 🙂
במתכון המקורי של גונדי יש עוף
ניסיתים להחליף את העוף בטופו או סייטן ולראות איך יוצא? או שזה עלול להתפרק?
היי שרון, אני לא ניסיתי אבל אני יודעת שיש כאלה שמכינים ככה. צריך כמובן מתכון אחר.
היי,
לפני שנתיים עשיתי והקציצות התפרקו לגמרי (יצא ממש מרק עכור כזה, מזל שחששתי אז חילקתי את המרק לשניים)
ראש השנה עשיתי שוב ויצא הכל טעים למדי אבל הקציצות גושיות וחונקות, ממש לא דומה לגונדי אוורירי שאני מכיר ממסעדות פרסיות.
רעיונות איך להכניס להן אויר?
היי אביחי, האמת שאני לא יודעת.. לא רוצה סתם להטעות, אנסה להתייעץ עם רותם.